"באוגוסט לא נשב ביער ונשיר שירים"
הקו של בני עקיבא ברור: "מתנגדים לעקירת יישובים ונפעל בכל יכולתנו למנוע זאת". מחנות הקיץ יוקדמו השנה ליולי, "כי אי אפשר לשיר כשעוקרים אנשים". מה יעשו עשרות אלפי החניכים באוגוסט? יחסמו כבישים או יחתימו עצומות? ומה היחס לסרבנות? כתבת ynet שוחחה עם הנהגת התנועה, הקומונרית של גני טל וגם חניך שעזב - "כי אם אתה שמאלני אתה לא קיים"
בשבוע שעבר הודיעה רעות רחמני לממונים עליה בתנועת בני עקיבא, שהחליטה להישאר שנה נוספת בתפקידה כקומונרית הסניף בגני טל. העובדה שבעוד 83 ימים אמור היישוב הזה, כמו יישובים נוספים בגוש קטיף, להתפנות במסגרת ההתנתקות, לא היוותה שיקול. "פשוט לא יפנו לנו את הסניף", היא מסבירה את החלטתה.
"אני לא מתכחשת לתהליכים, זו אמונה שה' יעשה את שלו ואנחנו את שלנו. הסניף, בינתיים, ממשיך כרגיל. ברור לכולם שצריך קומונרית לשנה הבאה, לא נכנס לנו בתת מודע אפילו שיש התנתקות, לא קולטים שאולי יהיה משהו אחר. איך אפשר לקלוט כזה דבר? עד שזה לא יקרה, אי אפשר להבין את זה".
אבל, למרות האמונה, גם בסניף בגני טל, המונה כ-80 חניכים, לא מתעלמים לגמרי. אמנם, המדריכים בסניף הזה אינם שוזרים שרוך כתום בחולצת התנועה הכחולה-לבנה, בשונה מחבריהם בסניף נווה דקלים, שכבר הפכו את הכתום המחאתי לחלק מהתלבושת הרשמית. אבל גם רעות מספרת על אווירה שונה בסניף: "אנשים פה מאושרים, אבל גם קצת מתוחים. שואלים אותי: 'רעות, מה את אומרת, תהיה התנתקות או לא?'. אני עונה שגם אם זה יקרה - זה חלק מתהליך אלוקי ושנעשה הכל כדי שנהיה שלמים עם עצמנו, שנדע שעשינו את השליחות שלנו".
"נגד ההתנתקות, וזה בכלל לא פוליטי"
וזו אולי מילת המפתח - שליחות. תנועת בני עקיבא, הגדולה והמשמעותית מבין תנועות הנוער של הציבור הדתי לאומי, אינה נשארת אדישה אל מול תוכנית ההתנתקות. בדיון מיוחד שנערך לפני כשלושה חדשים בנווה דקלים, החליטו חברי המליאה - הגוף הרעיוני של התנועה - לקרוא לחיזוק היישובים, והנהגת התנועה קיימה מספר ביקורים ביישובי גוש קטיף, בהם פועלים 11 סניפים של התנועה. גם בפרוייקט "השרשרת האנושית" נגד הפינוי לא נפקד מקומם של החניכים, ובאחרונה נערך סמינריון "עושים באמונה" במסגרתו הגיעו כארבע מאות חניכים מחבריא ב' - השכבה הבוגרת של התנועה - ליישובי גוש קטיף.
הקו של בני עקיבא ברור. "ברמה האידיאולוגית, בני עקיבא מאמינה שארץ ישראל שייכת לנו, ובאופו מעשי - מתנגדת לעקירת יישובים ותפעל בכל יכולתה למנוע זאת", פורש ערן יונגר, ראש מחלקת הדרכה, את ה"אני מאמין" התנועתי. "יש חוברת הדרכה שיוצאת לקראת הקיץ למדריכים, ומתייחסת קונקרטית להתנתקות ברמה המוסרית, התורנית, החברתית והמדריכים מצופים להעביר את המסר. אנחנו, כתנועה, מתנגדים להתנתקות. זו עמדה עקרונית ולא פרסונלית. אנחנו לא נגד אריק שרון ולכן, זו לא פוליטיקה. בחוברת אין בכלל איזכור פוליטי, ואם יש, ונניח, שמו של ראש הממשלה מופיע, זה רק כדי לומר שאנחנו מכבדים אותו, למרות שהוא טועה בעינינו".
איתן מור יוסף, מזכ"ל בני עקיבא, אינו מפקפק בצורך של תנועת נוער לנקוט עמדה בסוגיה הלוהטת. "אני אומר שצריך להתעסק בזה, הנוער לא צריך לשבת מנגד. אנחנו חושבים שבני עקיבא צריכה להתעסק בכל תחום. צריכים להיות מעורים, הייתי רוצה לראות סניפים פעילים. במהלך כל השנים התעסקנו בעניינים חברתיים, בקליטה ובמצוקה, התחברנו לכל מקום, ועכשיו העסק עובר לתחום הזה. עכשיו הזירה בוערת. בני עקיבא צריכה להיות בעלת עמדה ואמירה. אפשר להתווכח, אבל אי אפשר לומר שהסניף הוא מקום שבו משחקים 'חפש את המטמון' והולכים הביתה".
כחלק מהמאמץ המלחמתי הכולל, הוקדמו השנה מחנות הקיץ התנועתיים לחודש יולי, וחודש אוגוסט - בו אמורה להתבצע תוכנית ההתנתקות - נשאר ריק ופנוי. "לא ייתכן, מבחינת האווירה, שבמקום אחד תהיה התנתקות ובמקום אחר- עולם כמנהגו נוהג", מסביר מור יוסף, "לא יכול להיות שבשעה שעוקרים אנשים - גם מי שחושב שזה טוב למדינת ישראל - אנחנו נשב ביער ונשיר שירים. הקיץ הזה לא יהיה נורמלי".
חותכים גדרות או מחתימים עצומות?
ובכל זאת, נראה שלא רק שיקולי סולידריות הנחו את מקבלי ההחלטות כשישבו מול היומנים וקבעו את תאריכי המחנות, בהם משתתפים מרבית חניכי התנועה, המונים כשבעים אלף. גם לרצון לקחת חלק בפעולות המחאה ביום פקודה, אפשר להניח, היה משקל.
"לי אישית לא ברור שאני רוצה לראות את החניכים שלנו בגוש קטיף בפינוי, חותכים גדרות ופורצים מחסומים, מנקבים צמיגים של משאיות הובלה. אני כן רוצה לראות אותם מחתימים אנשים על עצומות, לא בעד סרבנות, אלא נגד התהליך הרע הזה" , אומר צביקה צפדיה, ראש מחלקת מפעלים. ואכן, יש מי שחוששים בהנהגת בני עקיבא מהיסחפות אחר הסיסמאות האלימות והפיכת חניכי התנועה לחוסמי צמתים.
"הנוער סופג היום הרבה מאוד מיליטנטיות", אומר צפדיה, "ודווקא בגלל שאני רואה דברים רעים, אני רוצה להראות מה כן צריך להיות. אני רוצה הפגנה שבה לא מקללים, להיות שם כדי למחות ולומר: זו טעות, זה הרס של בתים ומשפחות".
בני עקיבא כבר הצהירה על התנגדות לסרבנות, מכל סוג שהוא. מור יוסף משוכנע שחניכי התנועה לא יעברו את הגבול: "אנחנו בעד פעולות מחאה כשהן גורמות לנו לעורר את הרחוב. אנחנו נגד חסימת כבישים, נגד כל דבר שקשור לפגיעה בחיי אדם או פגיעה בשוטרים ובכוחות הביטחון, פגיעה ברכוש. אנחנו גם נגד סרבנות באופן מובהק".
בשבת האחרונה התקיים בסניף גני טל דיון על חסימות כבישים, שיועד לשכבה הבוגרת של התנועה. "המאבק שלנו חייב להתבצע דרך העם, העם חייב לעבור תהליך של הפנמת ערכים, וחסימת כבישים זה לא דרך העם. מי שחוסמים לו את הכביש לא אוהב את גוש קטיף. אנחנו חייבים לעצור את התכנית, אבל רק דרך העם, לא להשניא את עצמנו", מספרת רעות הקומונרית על תכני הפעולה שהעבירה.
גם אל מעבר לים הגיעה הצהרת האנטי-התנתקות של בני עקיבא. "תנועת בני עקיבא העולמית מתנגדת לפינוי, שהיא תוכנית גרועה", מצהיר גאל גרינוולד, המזכיר העולמי של בני עקיבא. "אני מסביר לחניכים ולהוריהם שבני עקיבא חושבת שזו תוכנית גרועה, שלא תביא שלום, שתגרש יהודים מביתם. אנחנו מנסים להעביר את עמדותינו דרך השליחים ברחבי העולם. במחנות הקיץ אנחנו מתכוונים להקדיש יום שלם לגוש קטיף.
"רוב הציבור של בני עקיבא עולה בסופו של דבר לארץ", מסביר גרינוולד את הקשר של חניכי בני עקיבא בניו-יורק ובלונדון לגוש קטיף, "כל מה שקורה בארץ מעניין מאוד את היהודים בעולם. הבעיה תהיה אם הם לא יתעניינו במה שקורה פה. חשוב להסביר להם את העמדות השונות".
"אם אתה שמאלני – אתה לא קיים"
האם אכן מסבירה בני עקיבא את העמדות השונות? בתנועה מתעקשים שהדלת פתוחה גם למי שעמדתו האישית אינה עולה בקנה אחד עם ההמנון התנועתי נגד ההתנתקות. "יש פה מהלך פוליטי עם משמעויות מרחיקות לכת למדינה, מותר לתנועה להכווין. זה לא מגדיר את חברי התנועה. מדריך שתומך בהתנתקות לא ימצא את עצמו מחוץ לתנועה. התנועה נותנת מספיק מקום לכולם להביע עמדה. היא רק אומרת - אל תהיו אדישים", אומר צפדיה.
אבל את ד"ר רות הלפרין-קדרי, אם לשני חניכים בבני עקיבא, זה לא משכנע: "יחד עם הפניה ימינה בכל המישורים, יש במקביל יותר ויותר סגירות מחשבתית ביחס לכל דעה אחרת, הן בהקשר הפוליטי והן בהקשר הדתי-כללי", היא קובלת. "זה תהליך בעייתי, כי דווקא בגיל שאליו מתייחסת תנועת הנוער צריך לאפשר לחניכים מקום להיות פתוחים וחשופים יותר מאשר לעמדה אחת. תפקיד התנועה הוא לתת כלים ולא לתת תשובות והנחיות חד משמעיות".
מור יוסף מתעקש שהצבע הכתום אינו מטיל צל על כל היתר: "אנחנו מכבדים את כולם. בני עקיבא מספיק גדולים ורחבים ויכולים להכיל את כל הדעות. אף אחד לא מכריח. מי שמאמין בדרך הזאת- מצטרף. בי עקיבא תמיד היו ראש חץ למאבקים בעוולות ועל חיי המדינה. יש גם רגישות, בגלל שאלה גוונים רבים. מי שלא חושב ככה לא יוצא מחוץ למחנה. אין פה דיקטטורה".
יונגר מוסיף: "זה ברור שבני עקיבא היא תנועה רחבה שמכילה כל מיני קולות. אני חושב שזה לזכותה של בני עקיבא, שאינה דוחה מקרבה אנשים שחושבים אחרת".
"מצהירים דברים ברמה ההצהרתית, אבל זה לא נכון במציאות", מתעקשת הלפרין-קדרי. " כיום, יש בבני עקיבא אולי מקומות בודדים- כמו הקיבוץ הדתי, שם יש מקום לדעה אחרת, לא ימנית ואולי גם שמאלנית. לא עשיתי בדיקה, אבל התחושה שלי היא שברוב המקומות, אנשים שחושבים אחרת מרגישים בחוץ ולא יכולים להיות מדריכים, לא שייכים לתנועה. וזה בעייתי, כי לבני עקיבא יש מונופול בחברה הדתית. זה חוסר אחריות לגרום לכך שחלקים מסויימים בחברה הדתית בדור העתיד שלה, יידחו מראש על ידי גוף שאמור להיות שייך לחברה הדתית כולה".
בניה בן ה-17, בנה של הלפרין–קדרי, פרש מסניף שוהם לאחר שחש כי לא מצא את מקומו: "התחושה היא שאם אתה שמאלני - אתה לא קיים. עם כל דיבורי הגבוהה-גבוהה על קבלת האחר, זה לא קורה בפועל. למדריכים, חברים שלי, ברור שאסור לדבר אחרת. אלה חוקים לא כתובים. כשיוצאות הסעות מהסניף ל'שרשרת האנושית', אני לא בטוח שייצאו אותן הסעות לכיכר רבין".
לפנייה לכתב/ת 
חניכי בני עקיבא בגני טל
צילום: אורי מרמלשטיין
מור יוסף, המזכ"ל. הזירה בוערת
צילום: אורן כהן
גרינוולד. גם התנועה העולמית נגד ההתנתקות
צפדיה. רוצה הפגנות ראויות
מומלצים
