דולפין משוקולד ותות מיהלומים: סיבוב בכיכר המדינה
נעלי עקב ב-3,000 שקל, שמלה ב-9,900 שקל, תיק יד ב-14 אלף שקל ומשקפי שמש משובצים קריסטל. יעל גרטי הסתובבה בחנויות בכיכר המדינה וחזרה מותשת אך נפעמת
בסוג של הומאג' לחומות יריחו החלטתי להקיף את כיכר המדינה שבע פעמים. באופן פלאי הכיכר לא נפלה, אבל אני לעומת זאת קיבלתי סחרחורת ונזכרתי כיצד ליאת חברתי הלכה לאיבוד בכיכר סתם כך משום ששוחחה איתי בטלפון תוך כדי הליכה, וחזרה לנקודה ממנה יצאה.
אחרי הסיבוב הקודם בתחנה המרכזית החדשה, הרגשתי צורך לעשות סיבוב קניות קצת יותר יוקרתי. ואין כמו כיכר המדינה (רחוב ה' באייר בתל אביב, למי שלא מכיר) בשביל המשימה הזו. מדובר בעיגול עם מעט אדמה, מעט דשא, פרחים ורודים ולבנים, מבנים מכוערים למדי - ושפע של חנויות יוקרתיות. בפועל מדובר בעולם ומלואו של מלחמות ומרירות, אהבות וחלומות. אז בתחושת שליחות עמוקה יצאתי לחפש בכיכר את מכמניה הסודיים.
רוב החנויות, למי שלא יודע, בנויות משני מפלסים. בחנויות אחדות מתגלה מפלס תחתון (מרתף) מפתיע בגודלו, כמו בחנות האלקטרוניקה "אליאס" בה אני מלטפת שורות-שורות של מקררים כסופים. בחנות העיצוב "סיא" מתגלה במפלס התחתון שפע עצום של סידורי פרחים העשויים פרחי משי ונראים אמיתיים לגמרי וכן פמוטי קריסטל יפהפיים (4,000 שקל למי שמעוניין).
משקיעים בחלונות הראווה
בכל החנויות ניכרת השקעה רבה בעיצוב חלון הראווה. בחלון ראווה של "לואי ויטון" משתרעת אומה תורמן, הידועה בכינוי בלאק ממבה בקרב חובבי קיל ביל. העיצוב המושקע נמשך גם בתוך החנויות: חנות "פולו רלף לורן" בנויה כולה עץ כהה וכבד, על הקירות תלויים ציורים של סוסים וכובעי ציד משובצים.
האופנה היוקרתית ביותר במדינה נמצאת כאן, בכך אין חידוש. בחנות "דיור" אני פוגשת שמלה ורודה ארוכה ומהממת עם אבנט יהלומים (מזויפים) ב -2,340 שקל, נעלי עקב ב-3,030 שקל ואת בת שבע, המוכרת היפהפיה שלא דומה לשום בת שבע אחרת שפגשתם בימי חייכם.
ב"ורסאצ'ה" אני פוגשת שמלה ב- 9,900 שקל, סנדלים פסיכדליים ב-3,900 שקל ודממת אלחוט. שלושה מוכרים מזדקפים כשאני נכנסת ובו בזמן מביטים בחשד בנעלי הספורט שלי.
חנויות התכשיטים תופסות חלק ניכר מהמטראג' של הכיכר. לצד קאשי סיניור וקאשי ג'וניור (האחיין) אני מוצאת תכשיטן קצת אחר: לאון פופוב. איש שקט וצנוע למראה שמעצב תותים, חיפושיות ופרפרים מיהלומים. חנותו, להלן הבוטיק היחיד שלו בעולם, בולטת בירוק דשא בזמן שמוצריו נמכרים באמצעות משרדיו בג'נבה לכל העולם.
ביזאר פולני
משקפי שמש גם הם אחד מהמוצרים הנצרכים בכיכר, לפי כמות החנויות. אפילו
כל מיני חנויות מציעות דברים שונים ומשונים שלא ידעתם שאתם זקוקים להם (אבל אתם זקוקים להם). כך למשל חנות כלי הבישול "קוק סטור" מציעה כפפת סיליקון (הלהיט האחרון) למטבח ב-170 שקל. ב"בלו בנדנה" יש צלחות קרמיקה יפהפיות באדום עז, ירוק זית ושמנת במחירים שבין 50 שקל עד 155 שקל. ב"קארה בלאן", מותג צרפתי של מצעים, חלוקים ומגבות יש מגבות יפהפיות ב-275 שקל. את שתי החנויות האחרונות הייתי לוקחת הביתה בשלמותן.
בחנות הסבונים "ללין" יש סלסלות קש לבנות יפהפיות בטווח המחירים 40-139 שקל ומוצר נחמד בשם גוש מסאג' שעשוי מחמאת שיאה (אגוז דרום אפריקאי) ומשמש למריחה על הגוף במקום קרם גוף או למסאג'. עוד מציעה החנות ליין מיוחד לתינוקות.
בכלל, תינוקות האלפיון העליון מקבלים יחס מיוחד בכיכר: בחנות העיצוב "סיא" יש קולקציה חדשה ומקסימה של פריטים לחדרי ילדים, באחת משתי חנויות הנעליים לילדים, "מקסים" מצאתי את אותם "שכפכפים" שקניתי בסיני ב-10 לירות מצריות – אבל בקטן, כחול ועם טיקט של "דולצ'ה וגבאנה" ב-180 שקל בלבד. גם שאר הנעליים בחנות מלאות חרוזים ופאייטים, "כמה שיותר קיטש, זו האופנה עכשיו" אומרת המוכרת.
כנראה שהיא צודקת, כי נדמה שהכיכר עטתה פאייטים: בכל בוטיק שני יש בחלון הראווה איזה שהוא אלמנט-הלום- פאייטים, כמו גופיית הפאייטים הכסופה בחנות "יוקה", הנמכרת ב-799 שקל. בלבד.
בבוטיק "נספרסו" ניתן לקנות מכונת אספרסו בטווח המחירים 1,438-2,796 שקל ולהצטרף בכך אוטומטית למועדון "נספרסו" בארץ, מה שמאפשר לטעום חינם סוגים חדשים של קפסולות קפה בפינת ההתרגעות שבמקום. מישהו עוצר עם טוסטוס בסמוך, נכנס, מתעניין במכונות, מקבל טעימה חינם וקוביית שוקולד קטנה וממשיך הלאה לדרכו עם שלל ברושורים. ברושורים, אם כן, הם מילת המפתח בכיכר. חנות ללא ברושור היא כמו דץ ללא דצה, ג'ודי ללא סטיב.
טעימות חינם נוספות יש בחנות "כיכר היין", בימי שישי בלבד. החנות הזו מחוברת באופן מתמיה לחנות שכפול מפתחות. הבעלים הוא אותם בעלים והוא מלהטט בין שתי החנויות ומקפיד לציין שהמחירים אצלו הם לא מחירי כיכר המדינה. מי שעוד מקפיד לציין את מחיריו לטובה בהשוואה למחירי הכיכר הוא אליאס אלקטרוניקה. "בשמלות אין מחירון", הוא אומר, "במקררים- יש. המחיר הוא אותו מחיר, בדימונה או כאן".
להשתזף בעמידה
לצד חנויות לאלפיון העליון מציעה הכיכר שלל שירותים לאלפיון העליון: שני מקומות של ניקוי יבש (רק עשירים לובשים בגדים של ניקוי יבש, לא?) וב"תמי דיי ספא" אפשר להשתזף בעמידה. 12 דקות שיזוף עולות 60 שקל. זהבה, הבעלים, מספרת על נשים שבאות להשתזף לפני, אחרי או במהלך יום העבודה שלהן. האמת - נשות הכיכר נראות שזופות להפליא.
מספרות היוקרה תופסות גם הן מקום נכבד בכיכר. על ספסל ליד מספרה יושבת בלונדינית גבוהה בטרנינג אדום ולשערה פיסות נייר אלומיניום, בהמתנה לעתיד בלונדיני יותר.
ובלונד, ידידיי, הוא אחד מסימני ההיכר של הכיכר: למראית עין נדמה שהלקוחות והמוכרות בלונדיניות ואופנתיות במידה שווה אולם מבט מעמיק יותר מגלה שכדי להתקבל לתפקיד מוכרת בכיכר המדינה עלייך להיות: א. בלונדינית (מחומצנת, ברוב המקרים); ב. גבוהה; ג. רזה; ד. בעלת בטן חטובה שתאפשר לך ללבוש חולצות בטן; ה. שזופה; ו. מעשנת.
בין המוכרות בכיכר מסתמנת ידידות אמיצה, זו שוטפת ידיים אצל זו, זו ממליצה על שכנתה ללקוחות, ואלה מעשנות יחדיו בפתח החנות. "רוסיות מתחברות רק עם רוסיות", קובעת נחרצות אחת המוכרות, שמספרת לי על בוטיקאיות שנכנסות תדיר ומספרות על סחורה חדשה שהגיעה, "תבואי, נסתדר במחיר".
יש גם פינות חמד
אבל בין עשרות החנויות המיועדות לאלפיון העליון בולטות כמה פינות חמד צנועות ומתוקות:
"מודן ספרים" שמחזיקה, בניגוד למה שניתן לחשוב על מטראג' כה קטן, מבחר עצום של ספרים. נורית, מנהלת החנות, מתגאה במיוחד במחזות ובספרי אמנות שהיא מחזיקה בחנות באופן קבוע.
עוד פינה מתוקה תרתי משמע היא "רותי שוקולדים". רותי, אנגליה במקור, היא אישה עדינה ומקסימה שלמדה שוקולד בבלגיה והחלה לעסוק בתחום בארץ לפני כ-8 שנים, כאשר פתחה את החנות הראשונה שלה ברמת השרון. החנות מציעה שוקולדים טעימים מכל הסוגים (שוקולד סאקה ואגסים, שוקולד עם גרניום) לצד שלל רעיונות למתנות קטנות או גדולות: שוקולד בצורת לב קטן בצבע כתום, ירוק או חום ב-3 שקל, שקיק עם 6 דולפיני שוקולד ב-16 שקל, ארבע צפרדעי שוקולד קטנות ב-16 שקל או מנת "הבריאות": קופסה קטנה ובה תירס, כרובית, דלעת ופטריות- משוקולד ב-30 שקל. המוכרת החביבה חותכת פרלינים לחתיכות זעירות, ומציעה טעימות חינם לבאים.
אפשר גם ללמוד בכיכר המדינה: ב"סיא" מציעים (לקראת החגים בד"כ) סדנאות לשזירת פרחים ולעיצוב הבית, מה שמכונה כעת בשם האופנתי "הום דרסינג", ב"רותי שוקולדים" יתחילו בקרוב הרצאות על ההיסטוריה של השוקולד ועל הקשר בין שוקולד ותזונה, לצד ערבי טעימה של שוקולד.
בעלי החנויות מקטרים
ואם נדמה לכם שהחיים יפים בכיכר המדינה - מתחת לפני השטח חלק ניכר מבעלי החנויות מקטרים: על תוכניות הבנייה במרכז הכיכר (387 יחידות דיור) שתקועות כבר שנים ("אני פה 33 שנה וכל הזמן אומרים אוטוטו בונים", אומר אליאס) על הפקחים שמשתוללים ("יש יותר פקחים מקליינטים"), על ההזנחה של הכיכר, על כך שאי אפשר לקנות כרטיסי חניה בשום חנות בכיכר, ועל כך שהעירייה לא מארגנת אף פעילות.
בתגובה לקובלנות הסוחרים, המאשימים את העיריה בכך שהמסחר חלש, אומרים בעירייה: "האכיפה בכיכר המדינה תואמת את נפח הפעילות והעבירות באזור". באשר להזנחה טורחת העירייה להבהיר כי החלק המרכזי בכיכר וארבעה מעברים בלבד הם ציבוריים והשטחים מסביב לכיכר הם בבעלות פרטית. בכל מקרה, העירייה דואגת לתחזוקה שוטפת של מרכז הכיכר וכן של חלק מהשטח הפרטי ובו בזמן בוחנת בימים אלו תכנית לשדרוג מערכת ההשקיה במרכז הכיכר. לגבי השגת כרטיסי חניה בחנויות הכיכר הם אומרים: "העניין נתון לשיקולם של בעלי פיצוציות" ובנוגע לקיום ארועים בכיכר הם אומרים: "עד היום לא התקבלה פנייה של סוחרי כיכר המדינה".
"הכיכר היא בונבוניירה", אומרת נחמה מסברובסקי, "יש פה אוויר נהדר אפילו בימים חמים". בעיני רוחה היא רואה את הכיכר מטופחת ומלאה בתי קפה במרכזה, "היה יכול להיות פה מקסים", היא אומרת.
ואחרי כל ה"ורסאצ'ה" וה"דיור" התיק שלי כבר מלא ברושורים ואני מתיישבת מותשת על אחד מעשרות הספסלים שבכיכר, עם בורקיטס צנועים מהמינימרקט, לפיקניק פשוט ומענג.
צילומים: ליאור פילשטיינר: www.greenpage.co.il
לפנייה לכתב/ת 
