זכויות יוצרים ברשת: מה מותר, מה אסור?

לקוח שלי, העוסק בעיצוב אתרי אינטרנט, קיבל בדואר רשום מכתב ממשרד עורכי דין מפורסם מאוד, בו נכתב כי חברת GettyImages, שעוסקת בהפצת תמונות, תובעת ממנו לשלם יותר מחצי מליון שקל, בגין הפרת זכויות יוצרים. התביעה נגעה לעבודות עיצוב שבוצעו במסגרת עבודה בסטודיו מסוים לעיצוב גרפי, שעד שהתביעה התקבלה כבר הספיק לפשוט את הרגל.

בפגישה עם עו"ד של GettyImages, הציגו בפנינו את אתרי האינטרנט שעיצב מרשי, ששובצו בהם תמונות המפרות זכויות יוצרים. סה"כ 26 תמונות. התביעה הייתה על מלוא הפיצוי הסטוטורי הקבוע בחוק (פירוט במסגרת)

– כלומר 20,000 שקלים לכל הפרה, כפול 26 הפרות, כלומר 520,000 שקלים.

יחד עם זאת, הנוהג הוא כי בתביעות כגון אלו מגיעים עם התובע להסדר וכך היה גם במקרה הזה. פרטי ההסדר חסויים, אך בכל זאת אוכל לספר לכם כי משפחתו של מרשי הצטרפה ותרמה את החלק הכספי של ההסדר ואילו הוא נשלח לעשות עבודת בית, שכללה עיצוב מחדש של קרוב לחמישים אתרים, בהם החליף את התמונות הקיימות בתמונות מאתר שמציע תמונות שבעלי הזכויות שלהן אפשרו את השימוש בהן ללא תמורה כספית (למשל, האתר sxc.hu/browse.phtml).

כיום, כשהסיפור הזה כבר מאחוריו, עובד אותו לקוח כעצמאי בתחום. בעקבות המקרה, החליט להוסיף לחוזה ההתקשרות שלו עם לקוחותיו שני סעיפים מאוד חשובים: הראשון, דן בזכויות היוצרים לעבודה, שנשארות בידיו, כשללקוח ניתנת רק הזכות לשימוש בעיצובים ובאיורים שבוצעו עבורו. הסעיף השני, חשוב לא פחות, מעיר כי אם הלקוח רוצה חומר או תמונות, עליו להצהיר כי זכויות היוצרים במלל או בתמונות שייכות ללקוח (למשל אם צילם אותן בעצמו) או שרכש את זכויות השימוש עבורן באתר אינטרנט כדין.

זכותו או לא זכותו?

מנוע החיפוש Google מאפשר למצוא דרכו גם תמונות מרחבי הרשת. בעמוד השאלות הנפוצות של האתר לגבי זכויות יוצרים בתמונות, תוכלו למצוא את השאלה "האם ישנן אילו שהן הגבלות זכויות יוצרים הקשורות לתמונות?". תשובת האתר: "התמונות ששירות חיפוש התמונות מזהה עלולות להיות מוגנות בחוק זכויות יוצרים. על אף שדרך השירות שלנו אתה יכול לגשת לתמונות אלו ולמיקומן, אין באפשרותנו להעניק לך כל זכויות או הרשאות להשתמש בהן לכל צורך אחר, פרט לצפייה בהן באינטרנט. אי לכך, אם ברצונך לעשות שימוש בתמונות שמצאת דרך השירות שלנו, אנו מייעצים לך ליצור קשר עם בעל האתר על-מנת לקבל את ההיתרים הנחוצים".

תמונות הן יצירות המוגנות על-ידי חוק זכות יוצרים, 1911. סעיף 2 לחוק הזה קובע כי זכות היוצרים מופרת כאשר נעשה שימוש בתמונה, שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים, הכוללת גם את ההחלטה על איך וכיצד לפרסם את התמונה. החוק מאפשר הפרות מסוימות מאוד של זכויות יוצרים ביצירה, הפרות שמכונות הגנות.

החוק מחמיר מאוד בהגנות אלו – והוא חוזר ומדגיש כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים, אך היא מותרת לשם אחד מהמעשים הנמנים בסעיף 2 (לפרטים נוספים, עיינו בסעיף 2 לחוק, המובא במסגרת).

אסור להוריד מהרשת בחופשיות

כל התכנים והתמונות באינטרנט מוגנים על-ידי חוקי זכויות היוצרים, ופרסום יצירה אומנותית או ספרותית באינטרנט הוא מעשה השמור בלעדית לבעל זכות היוצרים. החוק מאפשר לשופט לתת פיצוי סטטוטורי של 10,000 עד 20,000 שקלים להפרה (ראו מסגרת לגבי מהי הפרה).

פיצוי סטטוטורי הוא פיצוי על-פי חוק, שבו התובע (בעל זכות היוצרים) לא רוצה או לא יכול להוכיח מהו הנזק שנגרם לו בהפרת זכות יוצרים. במקרה כזה רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ- 10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים (צו של שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את השיעורים האמורים).

כללים מנחים לבוני אתרים

בהתחשב בקנס הגבוה והמצטבר, הנה מספר כללים מנחים לבוני אתרים, שאולי ירצו לעיין בהם לפני שימצאו עצמם נתבעים על הפרת זכות יוצרים. כמובן, שאין מדובר ברשימה ממצה או מלאה ובכל אופן מומלץ להתייעץ לפני שמעלים אתר לאוויר.

1. זכות יוצרים על תמונה. לכל התמונות באתרי האינטרנט יש זכויות יוצרים. על פי החוק, זכויות היוצרים שייכות ליוצר או למי שהיוצר העניק לו זכויות יוצרים. זכותו של בעל זכויות יוצרים לאשר שימוש חופשי בתמונה שלו, או שימוש חלקי, למשל רק לאתרי אינטרנט, או להגביל כל הגבלה אחרת המתאימה לו. הגבלה יכולה להיות שימוש חופשי, בתנאי שלכל תמונה מצורף הקרדיט המלא של היוצר, למשל במקרה של האמנית דונה קורבאני (Donna Corbani), שתמונותיה מתפרסמות באתר www.cybercomm.nl/~dcorbani.

2. זכות יוצרים על מלל. גם למלל, קצר ככל שיהיה, יש זכויות יוצרים. החוק מאפשר לצטט מתוך טקסט (ראו מסגרת), אך יחד עם זאת, חשוב לבדוק שהציטוט עומד בקריטריונים של החקיקה והפסיקה – כדי שלא יווצר מצב שבו הציטוט "מוציא דברים מהקשרם" או הופך את כוונת המשורר. חשוב גם לברר שהכותב המקורי לא הגביל את זכויות הציטוט – גם זו זכותו המלאה והמונופוליסטית של היוצר.

3. זכות מוסרית. לכל יוצר יש זכות מוסרית, שהיא זכות נפרדת, שאינה תלויה בזכויות היוצרים, שאינה ניתנת להעברה ושנשארת בידי היוצר. זכות זו היא הזכות להופיע כיוצר, ולוודא שהיצירה תוצג ללא עיוותים ובאופן שאינו פוגע ביצירה או ביוצר. גם לאחר רכישת זכות שימוש בתמונה – חשוב לדעת כי אסור לפרסם אותה כאילו צולמה על-ידי מישהו אחר. הדבר נכון גם לזכות ציטוט: אם מדובר בציטוט או במסגרת מאתר אחר, חשוב שיהיה ברור על פניו כי לא מדובר בחומר מקורי של האתר שמביא את הציטוט.

4. זכויות יוצרים בעבודה מוזמנת. חשוב לכתוב בהסכם עם צלם, כותב טקסט ו/או מעצב גרפי, למי יהיו שייכות זכויות היוצרים. אם לא נכתב בהסכם (במפורש!) כי זכויות היוצרים עוברות למזמין התמונה, הרי שהזכויות נותרות של היוצר ולמזמין המשלם יש רק זכות שימוש חד פעמית בעבודה. כלומר, אם הזכויות אינן שייכות למזמין והוא עדכן את האתר שלו תוך שימוש בחלק מה"חומרים" מהאתר הקודם – עדיין מדובר בהפרת זכויות יוצרים.

5. חלק מהותי של היצירה. יש טענה שמספר שינויים בתמונה המקורית מבטלת את זכויות היוצרים, אך אין דבר רחוק יותר מהמצב המשפטי הקיים, שלפיו כל מה שהיוצר צריך להוכיח הוא שהועתק חלק מהותי מהיצירה. אם נציין כדוגמה את התמונה המפורסמת של הצנחן בכותל, אז גם אם מעתיק התמונה יהפוך אותה לתשליל ויגזור ממנה רק את הנשיקה (בלי החיילים מאחור ובלי הדגל) ואפילו יבצע עוד שינויים כבירים אחרים – אם עדיין ניתן יהיה להבחין כי מדובר בגניבה מהתמונה הנ"ל, הרי שאין ספק כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים.

בארצות-הברית ובאנגליה התנהלו ומתנהלים משפטים רבים, בהם אמני פופ שטוענים כי השתמשו בחלקים ממנגינה שלהם ("סימפול") וגנבו מספר צלילים ממנגינה מקורית, ובכך הפרו את זכויות היוצרים של המנגינה המקורית.

6. זכויות יוצרים ופגיעה בפרטיות. לכל מה שנוצר באינטרנט יש זכויות יוצרים, ולפעמים יש גם זכויות נוספות. באתר שידוכים, למשל, הרי שלכותבים על עצמם יש גם זכויות יוצרים על מה שכתבו, גם אם זה לא מצוין במפורש (בייחוד אם זה חמשיר, תמונה וכדומה) וכמובן שיש להם גם זכות לפרטיות. גם אם האינטרנט היא מדיה פתוחה וזמינה, עדיין אסור לפרסם באתר אחר תמונה או מלל שהופיע באתר שידוכים (לדוגמה) ללא אישור הכותב.

במקרה כזה, מדובר גם בהפרת זכויות יוצרים וגם בפגיעה בפרטיות. הדבר נכון גם לדואר אלקטרוני, טוקבקים וגם לשאלות ותשובות בפורומים באינטרנט. תחשבו על זה ככה: אם לא מצויין במפורש כי מותר להשתמש – אז אסור.

עו"ד אייל גונן הוא עורך דין בעל תואר שני במנהל עסקים המתמחה בדיני מחשבים, אינטרנט, זכויות יוצרים וקניין רוחני.