חופשה בעסקה מרחוק

הזמנתם כרטיס טיסה או חבילת נופש באמצעות הטלפון או האינטרנט, העסקה אושרה, שילמתם את תמורתה, חלפו כמה ימים, נותר כחודש עד למועד היציאה – ואז התחרטתם וביקשתם לבטל את העסקה. קורה. השאלה היא – האם הייתם זכאים בכלל לבטל עסקה כזו, ואם כן – מה יהיו תוצאות הביטול.

תלונות שהגיעו לפורום צרכנות ב-ynet מלמדות, כי סביר שהצרכנים שנהגו כך יחויבו בדמי ביטול לא קטנים, היכולים להגיע גם למאות דולרים (או אירו). היו בהם שסברו, כי היות שעמדו בהוראות חוק הגנת הצרכן ביחס למכר מרחוק, זכותם לבטל את העסקה ולשלם רק מה שקובע החוק כדמי ביטול – 5% משווי העסקה או 100 שקל, הנמוך מביניהם - סכום קטן בהרבה ממה שחויבו. האם הם צודקים?

כדי לענות על שאלה חשובה זו נבחין בין מצבים שבהם חל החוק לבין מצבים שהגנתו אינו נתונה לצרכנים.

תחילה נזכיר, כי מכר מרחוק מתבצע בכל מקרה שהמוכר והקונה אינם נפגשים פנים אל פנים. תיאור זה מתאים לעסקות טלפוניות, אינטרנטיות, ואף כאלו הנקשרות באמצעות הודעות פקסימיליה. כאשר מדובר במוצר רגיל, זכותו של הצרכן לבטל עסקה שנקשרה כך תוך 14 ימים מיום קבלת המוצר. לגבי שירותים שהוזמנו כך קיימת הוראה שונה מעט, ולגבי שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי ישנה הוראה מיוחדת, המקצרת את מועדי ההתחרטות ומצמצמת את יכולת הביטול בלא קנס משמעותי.

החוק קובע, כי כאשר מדובר באותם שירותי נופש ובילוי, יוכל הצרכן לבטל את הזמנתם תוך תשלום דמי הביטול הקבועים בחוק רק אם המועד שנקבע למתן השירות הוא יותר מ-7 ימים, שאינם ימי מנוחה, ממועד עשיית העסקה. כלומר, כאן דווקא נתן החוק הגנה למוכרי שירותי הנסיעה והנופש, אך זאת רק באותן עסקות מהירות, שבהן חולפים ימים מועטים בלבד מרגע הזמנת העסקה ועד ביצועה. בפועל משמעות הדבר היא, כי אם יש 8-9 ימי לוח מיום ההזמנה והתשלום עד למועד המיועד לביצוע העסקה (תלוי אם רואים ביום ו' בשבוע יום מנוחה או לא), או פחות מכך – לא יוכל הצרכן לבטלה בלא לשלם דמי ביטול גבוהים מאלה שקובע החוק.

לעומת זאת, החוק כן מגן על הצרכנים שרכשו שירותי נסיעה ונופש במכר מרחוק, וביטלו את העסקה, במצב שמצד אחד טרם חלפו 14 ימים מיום עשיית העסקה בין הצרכן לבין הגוף שממנו נרכשו שירותים אלו, אך מצד אחר העסקה אמורה להתבצע במועד שהוא רחוק יותר מאותם 8-9 ימי לוח מיום עשייתה.

ולכן, אם למשל אדם רכש בראשית חודש מאי שירותים כאלו העתידים להינתן, למשל, בחודש יולי הקרוב, והוא התחרט בתוך 14 ימים מיום שהזמין את השירותים ושילם עבורם, הוא ישלם רק 5% משווי העסקה או 100 שקל, הנמוך מביניהם. צרכן כזה נהנה מן העובדה שבין עשיית העסקה (תחילת מאי) לבין מועד ביצועה (יולי) יש יותר מ-7 ימים שאינם ימי מנוחה.

מה יעשה צרכן שחויב במצב כזה בסכום הגבוה מזה שקובע חוק הגנת הצרכן?

אם המשא ומתן עם סוכנות הנסיעות או חברת התעופה לא עלה יפה, תמיד ניתן לתבוע את השבת הסכום העודף בבית המשפט לתביעות קטנות. ככל הידוע, סעיף זה בחוק הגנת הצרכן טרם הועמד במבחן שיפוטי, אך הוראותיו ברורות למדי, וניתן להניח במידה רבה של סבירות שהפסיקה תהיה לטובת הצרכן.

עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה הישראלית לצרכנות, גורס כי זה אכן הפירוש הנכון להוראות חוק הגנת הצרכן. הוא מציין, כי ייתכן שתישמע טענה כי החוק אינו חל על טיסות שכר. ואולם, לדבריו, התיקון בעניין מכר מרחוק בחוק הגנת הצרכן נחקק לאחר התקנת התקנות בעניין טיסת שכר, וכללי הפרשנות קובעים כי חקיקה מאוחרת גוברת על חקיקה מוקדמת לה. זאת ועוד: חוק הוא דבר חקיקה שמעמדו גבוה מזה של תקנות, וממילא ברור שהוא זה שקובע, ולא התקנות.

זו צידה משפטית טובה לאלו מכם שינסו לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות את המגיע להם, אם ביטלו רכישת שירותי נסיעה ונופש במצבים שהחוק מאפשר לעשות זאת תוך תשלום דמי ביטול מינימליים.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות