לאן נעלמו כוכבי העבר - מייק מיצ'ל

בחודש שעבר, קצת אחרי נעילת משחקי המכבייה בישראל, נפתחו בסאן אנטוניו הרחוקה משחקי המכבייה האמריקנית, בטקס מפואר בהשתתפות פרנסי העיר, ראשי מכבי בארצות הברית וגם מייק מיצ'ל - הקומישינר של האירוע ואחד הטובים שבשחקני מכבי תל אביב בכל הזמנים. משחקי המכבייה אינם אירוע הצדקה היחיד בו נוטל חלק מיצ'ל בן ה-49. למעשה, מאז פרש מכדורסל לפני שלוש שנים בלבד, הקדיש עצמו הכוכב הנערץ ליוזמות שונות למען הקהילה. 

"אני עוסק היום בעיקר בעבודה עם נוער במצוקה", מספר מיצ'ל ל-ynet מביתו בסאן אנטוניו. "אני מנסה לתרום מנסיוני לקהילה וכשאתה רואה את הילדים המסכנים עושים משהו עם החיים שלהם אתה מרגיש שאתה מקבל הרבה בחזרה". כך שומר מיצ'ל על האלגנטיות המנומסת שלו ממגרש הכדורסל - בגינה ספג לא פעם ביקורת, במהלך הקריירה הארוכה מאוד.

"פרשתי בגיל 46, אחרי שבע שנים ברג'יו אמיליה והייתי יכול להמשיך לשחק לדעתי, אולי עוד שנתיים או אפילו עשרים" אומר מיצ'ל ומסביר את נסיבות פרישתו מהמשחק, 22 שנים אחרי תחילת הקריירה המקצוענית שלו, כרוקי בקליבלנד קאבאלירס מה-NBA. "בשלב מסויים אתה רואה את הילדים מתבגרים ואתה מרגיש שאתה רוצה להיות קרוב יותר אליהם לפני שהם יעזבו את הבית. באיזשהו שלב בחיים אתה חייב לעשות את השינוי ולהשקיע יותר במשפחה. הפרישה שלי לא נבעה מגילי המתקדם או מירידה ביכולתי".

מיצ'ל, שנהנה מקריירה מרשימה ביותר בת עשר שנים ב-NBA (במדי הקאבלירס וסאן אנטוניו ספארס), סבור כי מתיחת הקריירה שלו עד לגיל מאוחר כל כך, התאפשרה בגלל שהמשיך אותה באירופה. "אני לא חושב שהייתי מחזיק כל כך הרבה זמן אם הייתי נשאר ב-NBA. לבטח הייתי פורש בגיל 35, אבל באירופה של הימים ההם הפערים היו גדולים הרבה יותר מאשר היום. אהבתי בעיקר לקלוע לסל ולא הייתי כל כך פיזי, כך שהיה לי יותר קל באירופה. הגעתי לאיטליה בגיל 32 ואחרי שלוש שנים מוצלחות יצאתי לישראל, כדי לשחק עבור מכבי".

- איך התחיל הרומן שלך עם הצהובים?

"כשמכבי פנו אלי בהתחלה, זה לא כל כך מצא חן בעיני. אשתי היתה מודאגת ואמרתי לה שאין סיכוי שאשחק במזרח התיכון, אבל מכבי לא ויתרו וכל יום הייתי מקבל טלפונים ממוני פנאן, שהפציר בי: 'בוא לביקור, רק בוא לביקור'. הוא התקשר כל כך הרבה פעמים, שאפילו אשתי השתכנעה ואמרה: 'טוב, בוא נלך לבקר בישראל'. כשהגענו החששות שלנו התבדו".

כמו רוב הזרים שהגיעו ארצה, גם מיצ'ל הבין כי המציאות הישראלית שונה לגמרי מזו המצטיירת באמצעי התקשורת בחו"ל. "אחרי כל הזוועות שראינו ב-CNN, גילינו מדינה נפלאה עם מזג אוויר נפלא", הוא נזכר. "בתור נוצרי, היה חשוב בשבילי להיות שם. משהו שונה לגמרי מהאופן ממנו אתה מתרשם בחו"ל. זהו לקח חשוב מאוד שלמדתי במהלך השנה ההיא, שדברים אף פעם לא כמו שהם נראים. לא רק בישראל, בכל העולם. אני ומשפחתי מאוד נהנינו בישראל, מהאנשים ומהחומוס שהייתי אוכל. אי אפשר למצוא כזה בסאן אנטוניו".

מה שמיצ'ל לא כך כך אהב בישראל הוא התקשורת המקומית, שדאגה להספיד אותו כבר בהזדמנות הראשונה בה לבש את המדים הצהובים, במשחק אימון. "אני זוכר שאחרי שהגעתי ארצה כולם ציפו לראות אותי בפעולה וההזדמנות הראשונה היתה במשחק אימון ולא הייתי טוב בו. יום למחרת כל הכותרות דיברו על זה שאני שחקן גמור, שמכבי עשתה טעות שהביאה אותי. אני מצידי אמרתי שאני לא שחקן של קדם עונה, אלא של רגעי אמת ואכן במשחק הראשון של העונה הייתי מצוין וכולם שיבחו אותי. כך זה עובד ואני בספק אם זה היה אחרת גם היום".

הקריירה האירופית של מיצ'ל נמשכה לא פחות מ-14 שנים - 13 מהם באיטליה, אולם עד היום הוא רואה באותה עונה בודדת במכבי (91-92) כפיסגת הקריירה, מחוץ ל-NBA. "מכבי היתה הקבוצה האירופית הכי טובה ששיחקתי בה והקמפיין שלנו בגביע האלופות הוא ללא ספק השיא שלי מחוץ לארצות הברית. אני חושב ששיחקתי טוב ולצערי דברים התפקששו בשלב ההצלבה מול אסטודיאנטס מדריד.

מיצ'ל זכור אמנם כמי שהישווה את הסדרה מול הקבוצה הספרדית בסל ניצחון במשחק השני בין הקבוצות, ביד אליהו, כשלקח מיצ'ל את הכדור לליי-אפ מחוף לחוף. בכך קבע משחק שלישי, בו הפסידה מכבי בסיום שלומיאלי מצידה. "אני זוכר את הסיום העגום, כשהרכז מסר לדורון ג'מצ'י שהחליק ואיבדנו את הסיכוי להמשיך הלאה. זה היה מאכזב, אבל בכל זאת נראה לי שעשינו עונה טובה". 

מיצ'ל היה אולי השחקן הטוב ביותר בישראל באותה תקופת זוהר של הכדורסל הישראלי, אז הופיעו על פרקטי ארצנו כוכבי NBA ותיקים כמו פרוויס שורט ויוג'ין בנקס, בעלי רקע מרשים כשלו. מיצ'ל עצמו התרשם מהם וגם מכמה כשרונות מקומיים. "ג'מצ'י היה קלע מצוין וגיא גודס היה לא רע, אבל אחד השחקנים הכי טובים ששיחקתי מולם בארץ היו ג'ינו בנקס, ששיחקתי איתו בסאן אנטוניו ומולו כשחקן מכבי ראשון לציון. נהניתי גם לשחק מול פרוויס שורט מהפועל, שעשו לנו צרות גדולות. למזלנו, הצלחנו לנצח בסוף בסדרת הגמר ולזכות באליפות, הרבה בזכות האוהדים הנהדרים שתמכו בי לכל אורך הדרך".

למרות זכייה נוספת באליפות, אחרי סדרת גמר מרתקת מול הפועל, החליטה הנהלת מכבי להשאיר את חוזה ורגאס ולוותר על מיצ'ל בסוף העונה, למגינת לבו. "רציתי גם להמשיך במכבי, אפילו בפחות כסף, אבל מכבי לא רצו אותי", הוא אומר. "הם חשבו שאני זקן מדי והלכו על כיוונים אחרים, לצערי. למרות שהיו קבוצות אחרות שרצו אותי בישראל, העדפתי לחזור לאיטליה לרג'יו אמיליה שאהבתי מאוד. מכבי איבדו את האליפות שנה אחרי זה. איתי כנראה שזה לא היה קורה".