עזרה ראשונה נפשית: מעדיפים את הרשת על פני הטלפון
מחקר שנערך בער"ן מגלה כי רוב הפניות של אנשים השוקלים התאבדות מתקבלות באינטרנט ולא בטלפון. בפורום מדווחים הרבה יותר כוונות התאבדות וב-ICQ יש יותר דיווחים על דכאון
אנשים המוטרדים ממחשבות אובדניות נוטים יותר לפנות לקבלת תמיכה נפשית באינטרנט מאשר בטלפון, כך מגלה מחקר חדש שנערך בער"ן (עזרה ראשונה נפשית). הרוב הגדול של הפונים לאינטנרט, גם במענה האישי וגם בפורום, הם צעירים מתחת לגיל 24, בעוד אשר הרוב הגדול של הפונים בטלפון הם מעל גיל 24. נמצא הבדל גם בין הערוצים המקוונים, כאשר הפונים לסיוע נפשי באמצעות תוכנת המסרים המידיים ICQ צעירים יותר מהפונים בפורום.
ממצאי המחקר המלאים יוצגו בערב עיון בנושא "אינטרנט ואובדנות - רשת הצלה או מלכודת ברשת", שייערך ביום ה' הקרוב באוניברסיטת תל אביב על ידי החוג לפסיכולוגיה ומכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט.
המחקר נערך על מנת לבדוק כיצג ניתן לשפר את השימוש באינטרנט כאמצעי במניעת התאבדויות. המחקר התבסס על 6000 קריאות מצוקה שהתקבלו במהלך 2004 בטלפון ובאינטרנט – באמצעות תוכנת המסרים המידיים ICQ ופורום תמיכה, שני ערוצי תמיכה שמציע הארגון מאז 2001.
עורך המחקר, יצחק גילת מער"ן, גילה כי דיווחים על כוונות התאבדות שכיחים הרבה יותר ברשת מאשר בטלפון: כשליש מן הפניות לער"ן באינטרנט הן בעלות גוון אובדני, לעומת כ-10 אחוזים מן הפניות לטלפון.
הבדלים בין הפורום ל-ICQ
המחקר מצביע על הבדלים באופי הפניות בפורום וב-ICQ. התברר כי יותר פניות שכללו כוונות התאבדות ספציפיות ומחשבות אובדנות פורסמו בפורום, בעוד ב-ICQ התקבלו בעיקר תלונות על תחושות דכאון. פניות כאלה כמעט שלא התקבלו בטלפון.
גילת סבור כי ייתכן והמסגרת רבת המשתתפים של הפורום מדרבנת את הגולשים לפרסם הודעות אובדניות, מאחר והם חשים ביטחון רגשי רב בקרב הקבוצה ומרשים לעצמם לבטא מחשבות ופחדים אובדניים יותר מאשר באינטראקציה אישית. נטייה זו מעודדת גם מהחשיפה לפניות אובדניות של אחרים, המעניקה לגיטימציה לתחושות אלה. "ייתכן שהפנייה לפורום מאפשרת לפונה להקל את המצוקה הפנימית על ידי עצם הכתיבה של ההודעה, בדומה ליומן אישי", כותב גילת.
יותר נשים פונות
על פי המחקר, האינטרנט הוא ערוץ התקשורת המועדף בקרב בני נוער וצעירים השרויים במצוקה נפשית. בחלוקה על פי גיל, התגלה כי צעירים עד גיל 17 מעדיפים לבטא מצוקה נפשית ב-ICQ, בעוד גולשים בני 18 עד 24 מעדיפים את הפורום ובני 25 עד 50 ומעלה פונים יותר בטלפון. המשמעות היישומית של ממצא זה עבור ער"ן מתבטאת בצורך להגביר את הנוכחות ברשת.
נמצאו גם הבדלים באופי הפנייה בכל אחד מהערוצים. בפניות בטלפון מציגים יותר בעיות תוך אישיות, בעיקר בדידות ובעיות מין, בהשוואה לאינטרנט. בפניות לאינטרנט מציגים יותר בעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה ותגובה לטראומות.
באשר להבדלים בין המינים בפניות, התברר כי הנשים הן הרוב בכל הערוצים, אך הפער בין שני המינים גבוה ביותר בפניות ב-ICQ - כ-60 אחוז מהפניות בטלפון הן של נשים, לעומת 70 אחוז מהפניות בפורום, ו-80 אחוז מהפניות ב-ICQ.
אנונימיות רבה יותר ברשת
גילת מסביר, כי בעוד הטלפון וגם האינטרנט מאפשר לפונים לבטא את מצוקותיהם בתנאים של אנונימיות, האנונימיות של התקשורת המקוונת היא מלאה יותר בהשוואה לטלפון בשל היעדר הדיבור והשימוש בשפה הכתובה. הוא מסביר, כי השימוש בקול יוצר אצל אנשים מסוימים תחושה שהם "מסגירים" חלק מעצמם בפני הצד השני. כמו כן, התקשורת בפורום, שאינה בזמן אמת, משחררת את המגיב מהצורך לענות מיידית ומאפשרת תכנון של התגובה.
תכונה חשובה נוספת של התקשורת המקוונת, שיכולה להשפיע על אופיו של תהליך העזרה, היא השימוש בשפה הכתובה. "אנשים רבים מוצאים בשפה הכתובה אמצעי יעיל יותר להביע את מחשבותיהם ותחושותיהם", הוא כותב. גילת מציין, כי לתכונות של הטלפון והאינטרנט כערוצי תקשורת, יש גם חסרונות בנוגע לאיכות התהליך של עזרה נפשית - האנונימיות מפקיעה מהמפגש בין הנעזר לעוזר את השימוש בתקשורת לא מילולית, שעשויה לסייע בתהליך, הזמינות הגבוהה עלולה להביא נעזרים לעשות שימוש יתר במקור העזרה, ולפתח בו תלות.
הפניות נדגמו באופן אקראי. הנתונים של הפניות לקווים הטלפוניים והפניות למענה האישי באינטרנט נאספו באמצעות טופס מובנה אותו ממלאים התורנים בסיומה של כל שיחה. נתוני הפניות בפורום נבדקו על פי הודעות שכתבו הפונים עצמם.
