ביהמ"ש הקפיא את הפיטורים, אך קבע: "הם חוקיים"

בתום יום ארוך של דיונים החליט אמש (ב') בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בראשות השופט סטיב אדלר, לדחות את התאריך המקורי של פיטורי המורים ממחר - ה-31 במאי -  בשבועיים, ובזמן זה כפה על ארגוני המורים ומשרד החינוך להיכנס להליך של משא ומתן. במשך תקופת זמן זו, יישמרו מכתבי הפיטורים במעטפות סגורות בכספת משרד החינוך, עד להכרעה בסוגיית תוקפו של הליך הפיטורים. 

ב-7 ביוני יתייצבו נציגי הצדדים בפני נשיא בית הדין, וידווחו לו על התקדמות המו"מ.

בית המשפט קבע כי "לכאורה הליכי הפיטורים של המורים נעשו כדין. אנו מקבלים את הסברי מנכ"לית משרד החינוך באשר לצורך בפיטורי 4,500 מורים, הנובע מן הקיצוצים בתקציב... על כן לא מצאנו מקום להצהיר בשלב זה של הדיון כי הפיטורים בטלים או כי המדינה פעלה בחוסר תום לב בהליך הפיטורים".

שרת החינוך לימור לבנת אמרה ל-ynet: "אנחנו מברכים ומאושרים מההחלטה. מצד אחד אנו שמחים לחזור לשולחן המו"מ, ומצד שני, ההחלטה מאששת

ומצדיקה את הטענות שלנו שנהגנו בתום לב. כל השקרים וההכפשות של ארגוני המורים והטענות כאילו רימינו בטלות על פי החלטה זו של בית הדין וטענות אלה הרי הן בסיס העתירה שלהן. השופט מצדיק את פיטורי 4500 המורים, אני מאמינה שעכשיו אחרי שהמורים רואים כי בית הדין מצדיק את עמדתנו, המשא ומתן ילך לכיוון הנכון. נשאר מספיק זמן ליישם את הרפורמה בחינוך בהסכמה".

השרה גם התייחסה לטענות האישיות נגדה ולקמפיין שניהלנו ארגוני המורים: "ארגוני המורים שבו ודיברו על תרמית, כביכול, וניסו להציג את מערכת החינוך ואותי כשקרנים. כל הטענות השקריות, במיוחד אישית כלפיי, הופרכו היום, ואני מאמינה עכשיו שארגוני המורים יתפכחו".

מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, אמר ל-ynet לאחר החלטת בין הדין: "אני לא מאוד מאוד מרוצה, אבל כן מרוצה. אני מרוצה כי חברי לא יפוטרו לפחות בשבועיים הקרובים. כמובן שהייתי יותר מרוצה אם לא היו כופים עלינו מו"מ בשבועיים הקרובים".

תירוש: "הצדדים קרובים להסכמה"

במהלך הדיון אתמול פנתה מנכ"לית משרד החינוך, הגב' רונית תירוש, לבית הדין ואמרה: "למורים יש הזדמנות חד פעמית לבטל את כל הפיטורים על ידי החזרת חלק ניכר של מפוטרים למערכת ושהמורים הנותרים יעזבו בתנאי עידוד פרישה, אך זאת יעשה רק אם נצא לרפורמה".

תירוש היתה גם זו שביקשה בשם המשרד לדחות את מועד הפיטורים ולהיכנס למו"מ נוסף מול הארגונים. לדבריה, המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא נושא השכר: "מבחינת ההמלצות הפדגוגיות של הרפורמה בחינוך, אנו קרובים מאד להסכמה".

תירוש הוסיפה כי "צריך לשבת עוד קצת ולדון, ואולי להציל כמה אלפי משפחות מסאגת הפיטורים. שמי ויושרי האישי מונחים על כף המאזניים. מעולם לא שיקרתי ותמיד אמרתי אמת בכל הנתונים שמסרתי. ניסו להוציא אותי שקרנית בתקשורת, אך המורים ידעו את הנתונים האמיתיים".

תירוש סיכמה בפני השופטים את המחלוקות בתור בעיה "של אגו" בין הצדדים.

מזכ"ל הסתדרות המורים רן ארז, אמר לבית הדין : "אנו מתקשים מאוד להאמין למשרד החינוך. חרב הפיטורין מונפת על ראשנו כתנאי לביצוע רפורמת דוברת, שמענו היום מהמנכ"לית שהתקבלו במשרד החינוך כספים שלא ידענו עליהם בכלל, אנו מוכנים לשבת עם משרד החינוך החל מהערב על מנת לבצע רפורמה אמיתית בהסכמה, בתנאי שיבוטל הליך הפיטורין שאין בו צורך וגורם להשפלת מורים".

עורכת הדין נורית אלשטיין, מנהלת המחלקה, לענייני עבודה בפרקליטות המדינה, המייצגת את משרד החינוך בעתירה, אמרה בתום הדיון כי "השופטים ניסו ללחוץ על ארגוני העובדים להיכנס למו"מ אינטנסיבי אולם הם סירבו".

ה-31 במאי - היום - הוא התאריך הקבוע לפיטורים בהסכמים הקיבוציים של משרד החינוך והמורים, והוא יכול להשתנות רק בהסכמת שני הצדדים או בפסיקת שופט. שרת החינוך לימור לבנת איימה, כי אם לא תצליח להגיע עם המורים להסכמה עד תאריך זה, תכריז על יישום הרפורמה באופן חד צדדי. 

עכשיו הורה בית המשפט לצדדים להמשיך לקיים הידברות ביניהם. ב-7 ביוני, יום שלישי הבא, יקיים בית המשפט ישיבת דיווח על התקדמות המו"מ. למשרד החינוך יש אורכה של שבועיים להגיש את המכתבים.

רכלבסקי רמז: ועדת דוברת הטעתה אותנו

בעת הדיון בבית המשפט דיבר הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, עם כתבים, ורמז להם שוועדת דוברת הטעתה אותם: "שבוע לפני החלטת הממשלה על יישום דו"ח דוברת, גרמה לנו הוועדה להרגיש שהפערים לא גדולים. בפועל הסתבר שיש פערים גדולים".

רכלבסקי הוסיף כי היה "כשל מודיעיני" ואמר: "לא הערכנו נכונה את עוצמת ההתנגדות של המורים".

כפי שהסבירה השרה לבנת שלשום, "אם לא יהיה הסכם עם ארגוני המורים בתחילת יוני, נתחיל במהלך חד-צדדי. כפי שהבהיר גם ראש הממשלה , אנחנו מעדיפים ליישם את הרפורמה בהסכמה, כי יישום חד-צדדי משמעותו גם הפחתה תקציבית". במקרה כזה יעמוד תקציב משרד החינוך ליישום הרפורמה רק על 120 מיליון שקלים במקום 1.2 מיליארד שקלים.  

במקרה של יישום חד צדדי של הרפורמה ישמשו 120 מיליון השקלים עבור הארכת יום הלימודים, הזנה מסובסדת לבתי הספר היסודיים, סבסוד מלא של פעילות בימי שישי בכיתות א'-ג' בכל הארץ, שיפור ושיפוץ תשתיות בבתי הספר (בעיקר חדרי השירותים). 

כל אלה יתקיימו בתנאי שמספר הרשויות המקומיות שיסכימו ליישם את הרפורמה בתחילת שנה הבאה יהיה מעל 15.