התחזקתי עם החבר'ה במעשיהו

השוטר רעד כשלקח ממני טביעות אצבע. לסעודת שבת הצטרף הסוהר התורן. את הזמירות שמענו דרך הקיר. עצרו אותי סתם, אבל אשריי שזכיתי. בקרוב אצלכם

תלמיד ישיבהפורסם: 02.06.05 , 18:07

בשבוע שעבר השתחררתי מכלא מעשיהו, שם ישבתי שמונה ימים אחרי שהשתתפתי בחסימת כביש. אחרי כל מה שקראתי כאן בתגובות, איך שמדברים על חוסמי הכבישים - הרגשתי שאני חייב לכתוב, לספר לכם מה קורה שם.

אני הייתי באגף 14. יחד איתי היו בנים החל מתלמידי כיתה ט' ועד מבוגר בן 53. אני אומר לכם, אנשים זהב, חבר'ה כל כך איכותיים.

היו שם אנשים מישיבות גבוהות. היו חבר'ה מהישיבה התיכונית בקריית-ארבע, מהישיבה לצעירים בירושלים, מהישיבה התיכונית סוסיא, מישיבת הליכות תורה, מישיבת מקור חיים בכפר עציון ועוד ועוד.

השבת שהייתה לי בכלא - אני לא זוכר כזאת שבת בחיים שלי. ילדים ונערים כל כך צדיקים! קבלת שבת מדהימה! עוצמתית כל כך!

במשך כל השמונה ימים, כל מי שהיה משעמם לו היה הולך ללמוד תורה. פשוט ככה, ללמוד תורה. רוצים ללמוד תורה. חוץ ממני, כמובן. תלמידי כיתה ט' שאלו אותי אם אני רוצה ללמוד איתם קצת מסילת ישרים או אורחות צדיקים. אני יצאתי משמונת הימים האלה כל כך מחוזק. לפני כן לא הייתי מקפיד על שלוש תפילות. היום ב"ה קצת יותר מקפיד. בזכות אותם חבר'ה. וה' ישמור, איך שאנשים מדברים עליהם...

וכמובן - לא היה שם אחד נראה לי, שלא עשה לפחות חמש פעמים "פנים אל פנים" (מעבר מבית לבית כדי לדבר עם אנשים נגד הגירוש). אז כל מי שחושב שלא אכפת לחוסמי כבישים מעם ישראל, שישב בצד וילמד מהם מה זאת אהבת חינם.

אפילו בכלא הם התאמצו לעשות פנים אל פנים! עשינו שם פנים אל פנים עם הסוהרים, עם האסירים, עם הקצינים וכו'. אני אישית למדתי עם סוהר אחד מסילת ישרים! אמנם, את הרוב לא הבנתי ולא כל כך הצלחתי להסביר, אבל- למדתי עם חילוני מסילת ישרים.

ומפקד כלא מעשיהו אמר לאפי איתם, אחרי שהוא בא לבקר אותנו, שהוא רוצה שהילדים שלו יהיו כאלה! ראיתם איזה קונפליקט? הסוהר רוצה ילדים "פורעי חוק" כמונו!

כששוטר לקח ממני טביעות אצבע הוא רעד ממש ואמר לי שהוא לא רגיל להחזיק ידיים של כאלה אנשים טובים. ילדים עם כל כך הרבה טוב! לדבריו. וגם הסוהרים שהיו איתנו בכלא - לא ידעו איך לטפל בנו. הם לא רגילים לראות כאלה אנשים טובים!

לאותה קבלת שבת הצטרף אלינו טבח חרדי, אסיר, שאמר שהוא כבר שלוש שנים לא אמר קבלת שבת. הוא אמר את זה עם דמעות בעניים. ולסעודת ערב שבת הצטרף הסוהר התורן. וגם הוא היה בהלם! ושמענו שם גם שיחה של חוזר בתשובה בשבת אחר הצהריים. והוא חוזר בתשובה ממש טרי! שנה וחצי בערך.

ושירי סעודה שלישית. שרנו את זה כל האגפים ביחד, כמו קבלת שבת. לא ראינו את האנשים באגפים לידנו אבל שמענו דרך הקירות.

אני אומר לכם דוגרי, לא הייתי אמור להיות שם. עצרו אותי סתם. באמת. אבל אני לא מצטער על שום שנייה שהייתי שם! לי, אותם "פורעי חוק" תרמו המון. אף אחד שם לא מסוגל בכלל להרים יד על שום שוטר, כל הסיפורים שטויות! הכל הסתה תקשורתית.

זהו. אשריי שזכיתי! זכיתי להיות במעשיהו, מקום ששכינה שורה בו. ושזכיתי להיות עצור במאבק על א"י.

לפום צערא אגרא, בקרוב אצלכם. "ופדויי ה' ישובון, ובאו לציון ברינה. ושמחת עולם על ראשם".

תודה למי שבא להפגנה, זה ממש חיזק. ובאמת, שימו לב איך אתם מדברים על אותם חבר'ה צדיקים.

הכותב הוא תלמיד כיתה י"א בישיבה התיכונית קריית-ארבע. בשל מגבלות החוק, שמו שמור במערכת.

עוד בנושא: