הלימור החדשה

שובה של לימור: "סוף הדרך", ערוץ 2, 20:40

יש ל"סוף הדרך" עונה יצירתית. היצירתיות הזו מתחילה בליהוק – שהביא אמש למסך את נעמה נטיב בגירסת הדור השלישי, להלן לימור חמומת-החלסטרה, דמות שתוכניות מציאות יהיו מוכנות להרוג בשבילה: תיאטרלית, מצחיקה, מציקה, מעיקה, מושכת ובלתי נסבלת בו-זמנית.

עם אינטונציה שהיא מעין ממוצע ממוחשב בין כל מחנכות הכיתה בישראל אי-פעם, לימור לבדה כמעט החזיקה את הפרק. הקונפליקט הבלתי נמנע מול בן-זוגה אריאל, ילדון מפוחד עם מאניירות פתאומיות של גבר מכה ("תסתמי את הפה שלך!") טען את הפרק אמש בכל האנרגיה הדרושה – בעיקר זו ששני הזוגות האחרים לא ממש סיפקו.

היצירתיות נמשכת במשימות טובות הגובלות בבלתי אפשרי, ביניהן שליפת בובה ספציפית מתוך מכונת-הגרלה, טיפוס במעלה מפל יהודיה (מצטער, הייתם צריכים למצוא מפל מרשים יותר לצילום, או לבנות אחד), שיכשוך בין נחשים ותולעים במיטב מסורת "אפקט הפחד" למתחילים, ולבסוף סצינה הזויה שקיבצה את כולם, באישון לילה, מול נגן סיטאר הודי, ואז הטיסה אותם להעיר כפרים שלמים בגליל התחתון בניסיון לפענח טקסט בהינדית.

"סוף הדרך" עדיין לא מסוגלת לייצר התמכרות, אבל המאמץ ההפקתי ניכר, וכשמזדמן שיחוק ליהוקי מדגם לימור קל לתקתק פרק שעושה ריאליטי לפי הספר. חבל רק שבסוף קרה הבלתי נסבל מבחינת הז'אנר, והזוג הזוכה קם והודה בתיחמון קל שבקלים. "נועם וניר, אני מבין שרציתם לדבר איתי", הרעים מולם אילדיס כמו היה מנהלת בית ספר שיובב ושמשון ניגשו אליה מיוזמתם, ואז שמע את הווידוי וביטל את זכייתם. היי, בריאליטי לפי הספר, תיחמון אמור רק להוסיף ניקוד.

מה הסיפור: "השמיניה", ערוץ הילדים, 14:30

רבע חסמב"ה, שליש "השיר שלנו", שתי-חמישיות "השביעיה הסודית" וקמצוץ "הדרדסים", אין לי מושג מה לחשוב על "השמיניה". זו סידרת ילדים מוזרה, שלא ברור, משני פרקיה הראשונים, לאן היא בדיוק חותרת. העלילה מתמקדת בפרויקט סודי וחדשני המפגיש שמונה ילדים מחוננים, מצטיינים בתחומיהם, בטווח גילאים שבין תשע ל-15. יש גאון מחשבים, יש נגנית פסנתר מצטיינת, יש מתמטיקאית, יש ציירת, יש אקספוזיציה ארוכה שנמשכת פרק שלם, ויש רשע מרושע שדומה, פיזית, לגרגמל, עם עוזר מפוחד בגילומו של משה פרסטר. החבורה כולה נראית כמו סוג של צו פיוס שנשזר בקפידה בידי יועץ לגיוון חברתי מחד, עם תואם-נחי ותואמת-נינט וכל היתר מאידך, ועם מיטב כוכבי ערוץ הילדים.

ההפקה מושקעת ונראית טוב, אבל בניגוד להפקות מקור קודמות של ערוץ הילדים כמו "האדומות" או "הילדים מגבעת נפוליאון" – פה העסק לא ממוקד מספיק, קצת מתפזר בין קומדיה לטף לסידרת התבגרות, בין עולם אינפנטילי של רשעים ומנהלות בית ספר איומות, לעולם טלנובלי של מערכות יחסים על בסיס יומי, ולעולם בידיוני-עתידני המדבר לבני 13 מסוימים. נדמה שקהל היעד לא ממש הוגדר, או שמנסים ללכוד כאן את כולם – טלנובלה לבנות, סיי-פיי לבנים, גרגמל לפעוטות – ולתפוס מרובה.

מצד שני, זהו עדיין עולם התוכן של ערוץ הילדים – עולם קצת מיושן אבל מרגיע שבמרכזו ילדים טובים, הורים נהדרים (או לפחות משתדלים), והרפתקאות עתירות דמיון שהן ההיפך המילוני מההבלה האינסופי של "פלוריסיינטה" ומשובטיה. זה מעודד ונראה טוב, אבל ספציפית, אני לא משוכנע ש"השמיניה" בדרך להיות להיט.