בוטלה רצועת הניוד של שער החליפין
המהלך הראשון של הנגיד החדש, סטנלי פישר - ביטול רצועת הניוד שחייבה את בנק ישראל להתערב במסחר במטבע חוץ בכל פעם ששער החליפין של השקל חרג מהגבולות שנקבעו לו יחסית לסל המטבעות. לביטול רצועת הניוד אין משמעות מעשית כיום והוא נועד לאותת לשווקים הפיננסיים בעולם כי בישראל מתנהל מסחר חופשי במט"ח ללא כל התערבות מוסדית
החל מהיום מתבטלת רצועת הניוד של שער החליפין מול סל המטבעות. ראש הממשלה שרון, שר האוצר נתניהו ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, החליטו על ביטול רצועת הניוד לאלתר.
צעד זה בא לנקות שריד של מדיניות שהיתה נהוגה בעבר ולפיה שער החליפין של השקל, מול סל המטבעות, לא יכול היה לחרוג מגבולות רצועה, אשר כבר שנים גבולותיה אינם אפקטיביים.
על פי המדיניות המקורית היה בנק ישראל צריך להתערב במסחר במטבע חוץ כל אימת ששער החליפין של השקל היה חורג, בעלייה או בירידה, מגבולות רצועת הניוד. מאז שנת 1997 לא נאלץ בנק ישראל להתערב במסחר על מנת להגן על הרצועה, וזאת למרות שמאז חלו בה שינויים כך שהיא הפכה לרחבה מאוד (לאחרונה איפשרה הרצועה תנודה של 60% בין הקו התחתון של הרצועה לגבול העליון שלה). בפועל מתנהל מזה 8 שנים שער החליפין באופן חופשי וללא צורך בהתערבות כלשהי של בנק ישראל.
משרדי ראש הממשלה והאוצר ובנק ישראל הדגישו היום כי מדובר בצעד טכני הנעשה במסגרת המדיניות ההדרגתית והמתמשכת שהחלה לפני יותר מ-10 שנים, למסחר חופשי לחלוטין במטבע חוץ.
הצעד של ביטול רצועת הניוד אינו משנה את המסחר במטבע חוץ והוא נועד בעיקר כדי לסווג נכון את שוק מטבע החוץ בישראל כשוק חופשי, ללא התערבות, בדומה לשווקים האחרים בעולם. הגדרה זו חשובה במיוחד עבור המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים ועבור המשקיעים הזרים בשוק הישראלי.
לדברי ערן בסון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות גיפט, ביטול הרצועה הינו מהלך סימלי בלבד, "מרחקן של הרצועות (העליונה והתחתונה) משער החליפין של השקל מול סל המטבעות היה בפועל רחוק שלמעשה איפשר מסחר נייד כמעט לחלוטין. לפיכך הודעת הביטול לא צפויה להשפיע על המסחר במט"ח".
