"צוואר הבקבוק של ההיי-טק: החממות הטכנולוגיות"
בכירי קהיליית ההון הסיכון בישראל מפנים ביקורת כלפי משרד המדען הראש בתמ"ת: "אם למדען הראשי היתה מדיניות מסודרת היה אפשר להכפיל את מספר חברות ההי-טק"
"צוואר הבקבוק של ההיי-טק הישראלי נמצא בשלבי החממות הטכנולוגיות. ככל שיהיו יותר מיזמים בחממות הטכנולוגיות, כך יהיו יותר חברות סטארט-אפ שגופי ההון-סיכון יוכלו להשקיע בהן". זה המסר שמפנים בכירי קהילת ההון סיכון סיכון בארץ למשרד האוצר ולמדען הראשי לקראת כנס איגוד קרנות הון סיכון הישראלי שיפתח מחר.
במצגת מקדימה לכנס, בה השתתפו חמי פרס מפיטנגו, אבי זאבי מכרמל ונצ'רס, אדי שלו מג'נסיס וד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, הוצג מחקר של חברת מודלים כלכליים, המנסה לעמוד את תרומת קרנות ההון-סיכון למשק הישראלי.
מהמחקר עולה כי חברות סטארט-אפ, שהוקמו על ידי קרנות הון-סיכון, תרמו כ-35% מצמיחת ענפי האלקטרוניקה והתוכנה בעשור האחרון. בנוסף תעשיית ההון סיכון תרמה באופן משמעותי לתעסוקתם של 60 אלף מתוך 150 אלף עובדיי היי-טק בישראל.
המשתתפים בכנס ציינו כי לקרנות ההון סיכון לא קיימת בעיה להביא השקעות נוספות, הבעיה נמצאת דווקא בהיצע החברות הנמצאות בשלב ה-SEED (לאחר שלב החממה).
"אם למדען הראשי היתה מדיניות מסודרת, ניתן היה להכפיל את מספר חברות ההיי-טק. קרנות ההון סיכון נכנסות לחברות אחרי שלב החממות, תפקידה של קרן אינו בהקמת חממה למחקר ופיתוח", אמר פרס.
נתון נוסף העולה מהמחקר, כי מרבית ההשקעות בהיי-טק מקורן בגופים פרטיים. בשנת 2004 כ-78 מיליון דולר הושקעו על ידי המדען הראשי, בעיקר בשלבים מוקדים, לעומת 1.465 מיליארד דולר שהושקעו על ידי קרנות ההון סיכון.
אקזיטים - 90% "נשארים בבית"
עוד עולה מהמחקר כי 90% מהאקזיטים של הסטראט-אפים נותרים בישראל. אקזיט מתרחש באחד מתוך ארבעת המצבים: הנפקה בבורסה (ישראלית או זרה); מכירה לחברה שמרכזה בישראל; מכירה לחברה זרה שממשיכה את הפעילות בישראל ומכירה לחברה זרה והוצאת הפעילות מישראל.
בפועל, 90% מהאקזיטים נעשו באופן בו החברות הנמכרות ממשיכות לפעול בישראל, ליצור פה תעסוקה ולצרוך שירותים.
ד"ר שיינין אמר אמר כי היקף השקעות ההון סיכון השנתי המקומי עומד על כ-1% מהתמ"ג. לדבריו, צמיחה של 6% בשנה לאורך 20 שנה תקדם את ישראל מהמקום ה-22 בעולם למקום ה-15 בעולם במונחי תמ"ג לנפש.
עוד עולה מהמחקר, כי תעשיית ענפי האלקטרוניקה והתוכנה בישראל ללא השקעות ההון סיכון צומחת בקצב של 7.2% בשנה. תרומת השקעות קרנות ההון סיכון עומד על 4.2%. סך הצמיחה מסתכם ב-11.4%. שיניין ציין, כי קצב צמיחה כזה יכול להבטיח עמידה ביעד צמיחה כולל של 6% בשנה.
בעשור האחרון גייסה תעשיית ההון סיכון המקומית (הכוללת קרנות מקומיות וקרנות זרות עם פעילות מקומית) 15.6 מיליארד דולר, מתוכם הקרנות השקיעו 12.34 מיליארד דולר בישראל, 2.3 מיליארד ולר הושקעו בחו"ל על ידי הקרנות הישראליות ומיליארד דולר עומדים זמינים להשקעות.
"גם אם אין ודאות שההשקעות הללו יצליחו, המשק מרוויח בכל מקרה" אמר שיינין. מהמחקר עולה כי רוב ההשקעות (כ-70%) מנותבות לערך מוסך מקומי - בעיקר תשלומי שכר לעובדים.
לפנייה לכתב/ת 
