מחקר: יש לך בעיית זקפה? גם בת זוגך תפתח קושי

איבר מין זכרי ש"מתרשל" במילוי תפקידו עושה כצפוי שמות בדימוי העצמי, בביטחון וברווחה הנפשית הכללית של הגבר. סביב עובדה זו אין ויכוח ואין בה גם שום גורם הפתעה.

אבל כן מפתיעים הממצאים של מחקר חדש, שקובע בצורה חד משמעית שבנות זוג של גברים עם בעיות זיקפה, מפתחות קושי מיני משל עצמן. ועוד יותר חשוב: אם משקמים לגבר את הזיקפה, גם הבעיות שלה נעלמות או לפחות חלה בהן הטבה.

"למה אתה הכי מתגעגע מהתקופה שבה איבר המין שלך תיפקד לשביעות רצונך?", נשאלו 970 גברים מ-12 מדינות בסקר שערכה חברת לילי (יצרנית הגלולה סיאליס) במאי 2002. התשובות העיקריות היו: "אני מתגעגע לביטחון העצמי שהיה לי"; "יחסי המין שלי היו יותר תכופים/ספונטניים"; "חיי המין היו מהנים יותר עבור בת זוגי" (67 אחוז מרגישים שהם מאכזבים את בת הזוג ושהיום היא פחות יוזמת סקס מאשר בעבר) ונא לשים לב להבדל לגמרי לא קטן: "מערכת היחסים הזוגית שלי היתה יותר טובה".

מנגד, מחקר שנערך לאחרונה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מרפין (טורקיה) ופורסם בכתב העת לטיפול בבעיות מין וזוגיות, מוכיח שבנות הזוג של גברים עם בעיות אין אונות דיווחו באופן מובהק על ירידה בתשוקה ובעוררות המינית שלהן, חוסר רטיבות בנרתיק, כאבים בחדירה ואי יכולת להשיג אורגזמה, לעומת קבוצת הביקורת באותה שכבת גיל ובמצב בריאותי דומה, שבה לגברים לא היה קושי מיני.

אחרי שלושה חודשים של טיפול (בגברים!) – נעלמו חלק גדול מהתופעות השליליות אצל בנות הזוג ועלתה אצלן שביעות הרצון מיחסי המין.

לוקחות את האשמה

לא יהיה מופרך להניח שהסיבה לתופעה זו נעוצה בעובדה שנשים נוטות לקחת על עצמן את האחריות, את ה'אשמה' ואת שותפות הגורל לירידה ביכולת המינית של הגבר שלהן. "גבר עם בעיות זיקפה נוטה לנגוע פחות בבת הזוג, מנשק פחות, מפנק פחות, ממעט ליזום התקרבות גופנית", אומרת גילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית של המרכז הרפואי שיבא תל השומר.

"הוא חושב לעצמו: 'למה בכלל לגרות אותה אם לא אוכל בסופו של דבר לספק לה את החדירה'. הוא מרגיש שבתנאים האלה גם לו לא מגיע לקבל חיבוקים ונישוקים. ואילו היא אומרת לעצמה: 'כל עוד הוא היה יכול לשכב אתי הוא היה מתייחס אלי. עכשיו, כשהוא לא יכול להשתמש בי, אני כבר לא מעניינת אותו'.

"מבחינתו של הגבר, כל האלמנטים שמרכיבים את המשחק המקדים הם רק פרומו לכניסת הפין לנרתיק. מבחינתה של האישה, הרבה פעמים המשחק המקדים הוא המשחק העיקרי. ומאחר שאין חדירה, בן הזוג כבר לא נותן לה גם את האינטימיות והחיבור הרגשי.

לפעמים הוא כן מקבל זיקפה, אפילו חלקית, כשהוא רואה למשל סרט ארוטי, ואז היא נעלבת עוד יותר סביב התהייה: 'עם הבחורות הצעירות עדיין עומד לו, אבל אני כבר לא אטרקטיבית בעיניו'". איך משתבש התפקוד המיני שלה על רקע כזה? "בגלל תחושת העלבון, ההתרחקות, הקרירות ששוררת ביניהם, האישה מגיבה בקושי להתעורר מינית, וזה מתבטא ברטיבות נמוכה בנרתיק.

"אם הגבר לפעמים מגיע לזיקפה, בת הזוג ממהרת לקבל אותו לתוכה אפילו שהיא עדיין לא מגורה מספיק, בבחינת 'יאללה, נשתמש מהר במה שנוצר כדי שלא נפספס'. אבל אז אין עדיין רטיבות, החדירה מכאיבה לעיתים, ועל רקע כל אלה יורדת ההסתברות שהיא תיהנה ותגיע לאורגזמה".

תרופות וחושניות

נשאלת כמובן השאלה הקיומית מה עושים כדי להחזיר את חדוות המין לזוגיות שרפיון זיקפה מרחף מעליה, כי זו שאלה שכל זוג מבוגר יצטרך לתת עליה את הדעת בתחנה זו או אחרת של החיים. מתברר שהפתרון האופטימלי הוא שילוב של נטילת אחת הגלולות לשיפור הזיקפה (ויאגרה, סיאליס או לוויטרה) עם העמקת החושניות הזוגית.

כדי לקבל תרופות צריך לגשת לרופא (גם רופאי המשפחה מוסמכים לרשום אותן) ולהתייעץ איזה משלוש התרופות מתאימה יותר לצרכים ולסגנון המיני של הזוג. חשוב להדגיש שאם התרופה לא משפיעה, יש לבדוק שמא נחוץ להגדיל את המינון, או שאולי הגבר לא נוטל את התרופה לפי ההוראות, או שאולי בעיות עיכול או תרופות אחרות מונעות ספיגה טובה ויעילה שלה. בשביל זה יש רופאים.

לגבי העמקת האינטימיות, רצוי להיעזר בייעוץ סקסולוגי. אבל לטובת חסידי שיטת 'עשה זאת בעצמך', ברונר מתארת את עיקרי הטכניקה שנקראת VENIS, ראשי תיבות של Very Erotic Non Insertive Sex (בתרגום חופשי: סקס חושני מאוד שאינו תלוי חדירה).

"בני הזוג אמורים להקדיש כעשרה מפגשים מיניים לתהליך של העמקת האינטימיות", היא אומרת, "אחרי תקופה ארוכה שבה לא פינקו זה את זה, לא העניקו ולא קיבלו עונג. יש להניח שנוצר ריחוק שצריך לגשר עליו. בתהליך ההתקרבות המחודשת מומלץ להתרכז בחושניות של המגע, בלי לרוץ מיד לתחנה הסופית שהיא החדירה".

שלושה מפגשים עד החדירה

ואלה שלבי ההתקדמות, כשכל אחד כולל שלושה-ארבעה מפגשי תרגול:

שלב א': בני הזוג מקדישים 15-30 דקות לפינוק. האחד נותן והשני מקבל. הרעיון הוא שכל הגוף ירגיש מלוטף ומעונג, בלי לגעת באיברי המין. במפגש הבא מחליפים תפקידים, כך שבסך הכל שניהם יהיו בצד הנותן ובצד המקבל במידה שווה ובלי קיפוח. הערה לגבר: גם אם היתה לך פתאום זיקפה מבטיחה טובות, אל תעמיד אותה במבחן. בשלב הזה אין חדירה. נקודה.

שלב ב': תהליך העינוג דומה לתרגילים הקודמים, אלא שעכשיו מענגים גם את איברי המין – עם אורגזמה או בלעדיה, כל אחד לפי רצונו, אך בלי חדירה.

שלב ג': על הבסיס של שלב ב' מוסיפים גם נטילת גלולה לזיקפה, מתוך כוונה להרגיל את הפין להפעיל את עצמו עד זיקפה ולהגביר את זרימת הדם, תוך כדי פעילות חושנית. אך שוב – לא חודרים!

שלב ד': אחרי מיצוי השלבים הקודמים, כשכל זוג מוסיף להם את הפיתוחים האישיים שלו, אפשר לעבור גם ליחסי מין עם חדירה. ההמלצה היא לחזור מדי פעם גם למגעים החושניים שאינם כוללים חדירה, כדי להשתחרר מהנטל של "משימה שצריך לבצע".