הצעת "חוק האינתיפאדה": פטור מפיצוי לפלסטינים

זו לשון הצעת חוק ממשלתית שנדונה  אתמול (יום ד') בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת. בהצעה, שזכתה לכינוי "חוק האינתיפאדה", מבקשת הממשלה לפטור את עצמה מתביעות של נזיקין מצד פלסטינים שנפגעו בפעולות צה"ל במהלך האינתיפאדה.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי ההצעה באה להסדיר פטור מאחריות המדינה לנזק שנגרם לתושב אזור שמחוץ לשטח מדינת ישראל, עליו הכריז שר הביטחון כעל אזור עימות. הצעת החוק מבוססת על הצעה שהוגשה בשנת 2003 תחת הרושם הקשה שהותירו אירועי חומת מגן, וגל התביעות שאיימו האירועים להביא עמם. זו גם הסיבה שהחוק זוכה לביקורת רבה מצד מומחי משפט באקדמיה.

המדינה טוענת כי בעת מאבק מזויין בין עמים על כל צד לשאת בנזקיו ולטפל בנפגעיו. לאזרחי ישראל שנפגעו מאז פרוץ העימות, אין כידוע אפשרות מעשית לתבוע פיצויים על נזקיהם מאלה האחראים לפגיעתם. על כן הם זוכים לתגמולים מהמדינה כנפגעי פעולות איבה. הפלסטינים, מנגד, רשאים כיום להגיש תביעות נזיקין נגד המדינה ואם הם זוכים, נושאת המדינה באחריות. כך נוצר מצב שבו אחראית המדינה הן לנזקים שנגרמים לאזרחי ישראל נפגעי האינתיפאדה, והן לנזקים שנגרמים לפלסטינים.

למרות הפטור הגורף, מציעה המדינה בחוק הסדר מיוחד במתכונת של ועדה, שתוסמך במקרים מיוחדים "לפנים משורת הדין" להציע תשלום חריג של פיצוי.

יש צורך אמיתי, אבל אפשר גם אחרת

"חוק האינתיפאדה" זוכה לביקורת קשה מצד השמאל וכן מצד מומחי משפט בינלאומי. חבר הכנסת מוחמד ברכה (חד"ש תע"ל) טוען כי "החוק רוצה שהכיבוש יימשך ולא יקבל על עצמו שום אחריות לפשעיו". לדבריו, "אם הפרקליטות הייתה באה לבתי המשפט ושם היו פוסקים לטובתה, אז הכל בסדר, אלא שכאן הציניות של הכיבוש שוברת שיאים. לא תמצא משפטן בעל שיעור קומה שיכול לתמוך בחוק הזה. טוב יהיה אם ימשכו אותו חזרה. אם יעבור החוק הוא יעמוד בפני ביקורת שיפוטית בינלאומית קטלנית ואנחנו נדאג לכך". ח"כ ברכה מוסיף כי "לא מדובר בעמדה פוליטית אלא בעוולות שנעשו נגד פלסטינים. המדינה חייבת לשלם על כך".

הצעת החוק החדשה שוללת למעשה את האפשרות לתבוע את המדינה בנזיקין, אלא אם חייל ביצע עבירה בזדון ונשפט עליה. כך לדוגמא אם נפגע ביתו של אזרח חף מכל פשע במהלך פעילות צה"ל, לא תהיה המדינה מחוייבת לתשלום פיצוי. אם ביצע חייל צה"ל ביזה, מנגד, ניתן יהיה לתבוע את המדינה על כך אם יישפט ויורשע.

הפרופסור דפנה ברק-ארז, מומחית למשפט מינהלי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, טוענת כי "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית חמורה ולא הכרחית". ברק-ארז מסבירה כי אין בהצעת החוק כל צורך ויש לשנות במקומה את ההגדרה ל"פעולה מלחמתית" בפקודת הנזיקין, שם ניתן פטור מתביעות נזיקיות למצבים הנכללים תחת ההגדרה. "הפרקליטות מצביעה על בעיה אמיתית - הצורך להתאים את המצב המשפטי למצב בשטחים" אומרת ארז. "הדרך לעשות זאת היא לעדכן את ההגדרה של פעולה מלחמתית".

לדברי ארז, מה שמבקשת הפרקליטות לעומת זאת בהצעת החוק החדשה הוא "לתת חסינות גורפת מתביעות. זו הצעה מרחיקת לכת". הפרופסור ברק-ארז מוסיפה כי "במצב מלחמה אין מקום לדיני נזיקין. יחד עם זאת, אנו לא במלחמה מלאה. המצב מוגדר ככיבוש לפי המשפט הבינלאומי. לכן יש להחיל תפיסה של כיבוש בכל הנוגע לזכויות האדם. מדובר בתמונה מאוד מורכבת".

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), מגן על החוק ואומר כי הוא "בא לשרת עקרון מוצדק, לפיו לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תשלם פיצויים בעקבות נזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמתה בטרור". לגבי השאלה מה יעלה בגורלה של הזקנה התמימה שעברה את הכביש ונפצעה בעקבות פעולה של צה"ל, משיב איתן כי "היא תקבל פיצוי מישראל בדיוק כמו הקורבנות שנגרמו כתוצאה מפעולות טרוריסטיות ששלחה הרשות הפלסטינית ביודעין, ושבהן נהרגו או נפצעו אזרחים בכוונת זדון - כשהם ישלמו, גם אנחנו נשלם. לא נעשה מעצמנו אידיוטים. גם נפצה את אזרחי ישראל במיליארדים וגם נפצה את הפלסטינים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה בטרור?הדבר הזה לא יהיה".

עם זאת, איתן מבטיח "לכל שוחרי זכויות האדם בישראל כי החוק בסופו של דבר יהיה הרבה יותר ליברלי, הומני ומתחשב מכל חוק אמריקני או בריטי שנוגע לפעולות צבאיות בעיראק או באפגניסטן". איתן טוען כי נזקים שנגמרו במסגרת המלחמה בטרור חייבים לקבל חסינות.

אם תתקבל הצעת החוק, עדיין לא ברור מה יעלה בגורלן של תביעות נזיקין אשר תלויות ועומדות.