"החברה הישראלית אלימה, וזה מחלחל לילדים"

"אנחנו לא שמים לב איזה מסרים מעבירים לילדים שלנו - ואחר כך מתפלאים איך בכיתה א' עושים דברים כאלה". כך הסביר היום (ב') מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, בהתייחס למקרה בו תקפו שני תלמידים בני שש את חברתם לכיתה וגזרו את פטמתה. בתוך כך הודיעו במשטרה כי תיק החקירה ייסגר.

לדברי קדמן, המקרה הוא רק סימפטום של חברה שלמה נגועה באלימות. "החברה הישראלית בשנים האחרונות היא חברה אלימה, בוטה, חסרת כל גבולות והתנהלות כלכלית חברתית, ערכית ויומיומית, וכל זה מחלחל גם לילדים. אצל ילדים המצב לפעמים חמור יותר כי אין בקרה ובלמים שיש אולי למבוגרים".

הוא הסביר כי אין תשובה ופתרון אחד כולל לבעיית האלימות: "צר לי לומר, שמי שאומר שהוא יודע מה הפתרון לאלימות עושה מעשה שלא ייעשה. תופעת האלימות מורכבת ומסובכת ואין תרסיס פלא שנשלוף ונרסס בו ילדים כך שלא יהיו אלימים".

כבר בחודש דצמבר התריעה המועצה לשלום הילד על התגברות האלימות, ירידה בגיל המעורבים במקרי אלימות והחמרה בסוגי העבירות. "זה תהליך שלא התחיל אתמול, את ראשיתו ראינו לפני חמש שנים", אמר קדמן.

בהמשך גיבשה המועצה לשלום הילד 26 סיבות ומקורות לאלימות בקרב ילדים ובני נוער, ביניהן: הפרעות אישיות, הפרעות קשב וריכוז, מצוקות משפחתיות, תזונה, מודלים שליליים, אווירה עוינת בבית הספר, עוני ומצוקה וגם האינתיפאדה והפיגועים.

"אם מישהו רוצה לטפל במקרה הקשה שאירע אתמול, הוא צריך להבין למה ילד כזה או אחר אלים. צריך למפות את הבעיות, אבל אי אפשר לתפור פתרון אחיד לכל סוגי הבעיות. שופכים על הילדים כמויות אדירות של אלימות בכל מקום: בכביש, במשחקי מחשב בפרסומת ובטלוויזיה בכלל. היום נותנים לילד טלפון של הדור השלישי ובלחיצת כפתור אחת הוא מגיע לאתרי פורנו קשים ביותר, למרות שעדיין אין לו הבנה ביחסים בין המינים", הוסיף קדמן.

המועצה לשלום הילד גם תוקפת את "התוכנית למניעת אלימות" של ועדת השרים שדנה בנושא בשבוע שעבר. בהתייחסו לוועדה כתב קדמן כי ההצעות שהועלו בוועדה מזכירות "רופאי אליל בפאניקה, המנסים לגרש את החושך באמצעות מקלות".

לדבריו: "ועדת השרים כנראה יוצאת מתוך הנחה שאין תקציב לטיפול בבעיה. החברה הישראלית בשנים האחרונות הזניחה טיפול במצוקות, ומי שחושב שזה לא יתבטא באלימות טועה. חייבים משאבים כדי לטפל בבעיה. מה יעזור עוד שוטר כשאין שופט נוער או קצין מבחן? אין בהצעותיה מקור התייחסות למחסור העצום בקציני מבחן לנוער, לקריסת מערכת פקידי הסעד ולעומס הבלתי אפשרי של שופטי הנוער. חוסר השקעה בתחום החברתי מניב אסון בתחום האלימות של ילדים ובני נוער".

עם זאת ביקש קדמן להדגיש: "אי אפשר לתאר כל הזמן את הילדים כעדר אחד גדול שכל מה שמעניין אותו זה אלימות. רוב הילדים טובים לא אלימים".

התיק נסגר עקב גילם הצעיר של הילדים

במשטרת נתניה הוחלט לסגור את תיק החקירה. זאת לאחר שזימנו לחקירה את התלמידים החשודים וכן את הילדה המותקפת. 

הילדה מסרה עדות בפני קצין הנוער ובפני חוקרת נוער, ואף גוללה את המעשה בפני סגן מפקד התחנה. חוקר משטרתי שהגיע לביתה של הילדה גבה ממנה עדות נוספת. בכל הגרסאות שמסרה דבקה הילדה בעדותה הראשונית.

הילדים תושאלו על ידי חוקרי הנוער אך הכחישו כי ביצעו את המעשה, ואף טענו כי לא ראו את הילדה באותו זמן. הם הכחישו את המעשה גם בפני פקידת הסעד.  

בסך הכל גבו היום מהילדה שתי עדויות רשמיות ושתי עדויות לא רשמיות על ידי שוטרים. בנוסף לכך היתה צריכה הילדה לשוחח ולספר שנית על האירוע לגורמי רווחה שונים, לרופאים ואנשי צוות נוספים. הילדים לעומתה תושאלו פעם אחת על ידי שוטרים, ופעם אחת על ידי פקידת סעד.

במשטרה הסבירו, כי כיוון שהילדים מכחישים בתוקף, וכיוון שהילדה עדיין עקבית, ומכיוון שממילא מדובר בילדים שלא ניתן להעמידם לדין בשל גילם הצעיר, לא ניתן לנקוט נגדם שום הליכים פליליים מלבד להזהירם. החקירה הסתיימה והטיפול בנושא יועבר לשירותי הרווחה ולגורמים בבית הספר.