ובמקום הראשון: נתן אלתרמן
נתן אלתרמן הוא הזוכה במשאל "המשוררים הישראלים שאתם הכי אוהבים" שנערך על ידי מדור הספרים של ynet והמדור לספרות של ידיעות אחרונות. אחריו: לאה גולדברג, רחל ויהודה עמיחי. ביאליק, המשורר הלאומי, במקום החמישי
נתן אלתרמן הוא הזוכה במשאל "המשוררים הישראלים שאתם הכי אוהבים" שנערך על ידי מדור הספרים של ynet והמדור
לספרות של ידיעות אחרונות לרגל שבוע הספר העברי. יותר מ-11,000 גולשים השתתפו במשאל ובחרו באלתרמן ברוב מוחץ. אחריו ברשימה: לאה גולדברג, רחל ויהודה עמיחי, שקיבלו כל אחד מספר נקודות כמעט זהה. המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, נמצא במקום החמישי בלבד.
מהן, אם כך, הסיבות לפופולריות של אלתרמן, 35 שנה לאחר מותו? קודם כל, הרבגוניות שלו: אלתרמן כתב סוגים שונים של שירה. מצד אחד שירה פוליטית שהתפרסמה בעיתונות היומית ושימשה מצפן מוסרי ליישוב שעשה את צעדיו הראשונים על אדמת הארץ (דוד בן גוריון אף כינה אותו "מצפון האומה"). מצד שני, שירה לירית שפורסמה בספרים כמו "כוכבים בחוץ", "שמחת עניים" ו"עיר היונה".
אין ספק שגם שיריו המולחנים - ביניהם "פגישה לאין קץ", "שיר משמר", "ליל חניה", "זמר שלוש התשובות" ו"עוד חוזר הניגון" - תרמו לפופולאריות שלו, גם בקרב אלה שאינם קוראי שירה מובהקים.
שירה חזקה ממשיכה להדהד
ראוי לציין שמתוך 15 המשוררים הראשונים נמצאים רק שניים שעודם בחיים. האם יש משמעות לכך? "מעודד לראות כי חלק הארי מצמרת הרשימה מורכב ממשוררים מתים דווקא", אומר פרופ' דויד פישלוב, מהחוג לספרות כללית באוניברסיטה העברית. "מסתבר שכוח החיות של טקסטים שיריים אינו תלוי בראיון החושפני במוסף יום שישי האחרון או בגיוס בני משפחה וחברים להצבעה. לא הכל הבלים והבל ושירה חזקה ממשיכה להדהד בלב התרבות החיה, בלבותינו".
שיריהם של חלק ניכר מהמשוררים המובילים נלמדים במערכת החינוך. הציבור, אם כך, מכיר אותם לפחות בשמם אם לא את עבודתם. כמו כן, על אף שהגולשים התבקשו לבחור את המשורר האהוב עליהם, ייתכן שבעצם נבחרו משוררים שהקהל סבור שהם "חשובים", כלומר קנוניים - אם כי יונה וולך, שנמצאת במקום השביעי, וודאי מתהפכת בקברה לנוכח הפיכתה לקנונית. כך או כך, רק שניים מבין המשוררים בעשירייה הראשונה היו שנויים במחלוקת ומקוממים בחייהם (וולך ואלכסנדר פן). השאר ניצבים, פחות או יותר, בלב הקונצנזוס.
משמח לגלות שבניגוד למשאל הסופרים שקיימנו בשנה שעברה, בעשירייה הראשונה יש ארבע נשים - גולדברג, רחל, וולך ורביקוביץ. משוררים צעירים לא הצליחו לחדור לעשירייה, בשונה ממשאל הסופרים - שם אתגר קרת הגיע למקום החמישי. עוד נתון מעניין הוא שהמשוררים בעשירייה הראשונה הם יוצאי מדינות אירופה ונולדו לפני קום המדינה. רובם המכריע היו גם עירוניים (רק נתן יונתן היה חלק מימיו קיבוצניק ורחל חיה בכנרת). גורם משותף נוסף בין המשוררים בעשירייה הפותחת, ואולי המכריע מכולם, הוא שכמו אלתרמן, גם שירתם של אלה הולחנה, ואולי זה ההסבר להפיכתם למוכרים ואהובים על הציבור הרחב.
ומה לגבי המשוררים החיים והפועלים היום? אם לשפוט בתחרות בין כתבי העת והקבוצות השונות כגון "הו!", "מטעם", ו"הליקון", נראה שכתב העת בעריכתו הדומיננטית של יצחק לאור (מקום 33) מנצח את "הו!" בעריכתו של דורי מנור (מקום 55), ואת "הליקון" בעריכתו של אמיר אור (מקום 101).
גם הפעם יש לציין הגיעו אלינו שלל פניות, אימיילים וטלפונים. אחדים ברכו על קיומו של המשאל, שמפנה את הזרקור לרגע לעבר השירה ומחולליה, אחרים נזפו - איך שכחתם את המשורר הזה וגם את זו, ובאותה נשימה - למה בכלל לדרג? הרי לא הכל "כוכב נולד" ושירה היא בהחלט קו אדום, טענו. דווקא תגובות אלה הם שהפכו את המשאל למסעיר ומעניין כל-כך, והוכיחו, כפי שכבר נאמר לא פעם, שהשמועות על מות השירה היו מוגזמות. בכל מקרה, עם המשוררים שנשכחו הסליחה, ולכל אלו שהגיבו והזכירו - תודה. הקטע שלהלן, מתוך "שיר הערת שוליים" מאת המשורר הכי האהוב עליכם, אולי ישיב במשהו על התהיות והקובלנות:
בכלל אפשר שרק מתוך הרגל (ועקב
מידה של זחיחות דעת) אין השירה שואלת
אם באמת תמיד שווה היא את החקר
והעיון בכל דיבור שהיא אומרת.
גם מחבריה של שירה (הם בעיקר)
אולי ראוי להם לא לדבר בה ברעדה, כאילו
בכל קוצו של תג ובכל שינוי גרסה או מחיקה
בוראה היא עולמות או מחריבה אותם חלילה.
יש, יש מקרים בהם כמו בוראה היא יש מאין
והיא עולם מלא. כן, יש מקרים, וזאת
דווקא בזמן שהיא כמעט שוכחת מה היא,
בזמן שהמבנה או המקצב אשר לבית
או משמעות האותיות – הקוליות
אינם עיקר, בזמן שהיא כולה עיניים
או פה צועק, או דם אוהב, או פחד, או זרועות
חובקות וחזקות ואמיצות, או ציפורניים
נאחזות, או כס משפט בראש חוצות. ישנן שעות
שהיא כזאת.
אבל מחוץ לכך ופרט לכך
ראוי להתייחס אליה יחס מפוכח.
להלן הרשימה המלאה:
- נתן אלתרמן
- לאה גולדברג
- רחל המשוררת
- יהודה עמיחי
- חיים נחמן ביאליק
- נתן יונתן
- יונה וולך
- נתן זך
- דליה רביקוביץ
- אלכסנדר פן
- שאול טשרניחובסקי
- חנוך לוין
- דוד אבידן
- תרצה אתר
- אברהם חלפי
- זלדה
- אורי צבי גרינברג
- חיים גורי
- רוני סומק
- אברהם שלונסקי
- דן פגיס
- אגי משעול
- יעקב אורלנד
- מאיר ויזלטיר
- יואב חייק
- אבות ישורון
- מירון ח. איזקסון
- נורית זרחי
- אמיר גלבוע
- פנחס שדה
- חזי לסקלי
- ארז ביטון
- יצחק לאור
- שמעון בוזגלו
- שמעון אדף
- יחזקאל נפשי
- יונתן רטוש
- דוד פוגל
- ט. כרמי
- סמי שלום שטרית
- יאיר הורוביץ
- אדמיאל קוסמן
- אהרן שבתאי
- אילן שינפלד
- שז
- מאיה בז'רנו
- איתן נ. גלס
- ישראל פנקס
- אסתר ראב
- יוסי גמזו
- אפרת מישורי
- רחל חלפי
- חמוטל בר יוסף
- חביבה פדיה
- דורי מנור
- אורי ברנשטיין
- ליאת קפלן
- דליה פלח
- רמי סערי
- שרון אס
- אלישבע גרינבאום
- זלי גורביץ'
- ש.שפרה
- משה בן שאול
- יונדב קפלון
- אהרן אמיר
- תמיר להב-רדלמסר
- ש. שלום
- נעים עריידי
- אבנר טריינין
- אנה הרמן
- אסתר אטינגר
- דליה הרץ
- לאה אילון
- מקסים גילן
- ע. טור מלכא
- תמיר גרינברג
- לאה איני
- ישראל אלירז
- חווה פנחס-כהן
- אריה סיון
- אשר רייך
- איתמר יעוז-קסט
- אלה בת ציון
- אמירה הס
- אריה זקס
- אהרן אלמוג
- טוביה ריבנר
- יוכבד בת מרים
- סבינה מסג
- מרדכי גלדמן
- משה דור
- עודד פלד
- חדווה הרכבי
- גבריאל פרייל
- יעקב בסר
- מנחם בן
- רמי דיצני
- שבא סלהוב
100. משה סרטל
101. אמיר אור
102. אורציון ברתנא
103. עזרא זוסמן
104. פרץ דרור בנאי
105. שלמה טנאי
106. אלון אלטרס
- המשאל נעשה בשיתוף מוסף הספרות של "ידיעות אחרונות".
- השתתפה בהכנת המשאל: מיה סלע.