פסיפלורה - אימרו כן לכתום
"הפסיפלורה היא פרי נפלא ואיכותי שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות לה הוא זילותה (בדומה לסכנה שניצבת בפני הצבע הכתום)". גיא קידר מנסה להחזיר לפסיפלורה את כבודה האבוד
בזמן האחרון מנסים לגזול ממני את הצבע הכתום. זאת ההרגשה לפחות. ואני דווקא אוהב כתום, אבל מה לעשות? בעד.
זה לא נגמר בזה. גם את הפסיפלורה מנסים לקחת לי. הפסיפלורה, פרי התאווה. תופעה שמחלוקת בצידה. דומה שלא נרשמה בשנים האחרונות חדירה מוצלחת כל כך של מאכל – פרי אשר הפך במהרה, כמעט פתאומיות, לקונצנזוס בכל שווקי ישראל, במסעדות בבתי הקפה ובברים. וכגודל ההצלחה, כך עשויה לכאוב הנפילה.
בעת האחרונה דומה שהתקשורת פתחה במערכה נגד הפרי התמים. כתבים שעד לא מזמן שיבחו והיללו את נפלאות הפרי חדש והאקזוטי בעל השם החושני "Passion fruit", החלו לאחרונה להרים גבה. כתבה אחת אפילו העלתה את הסברה כי הפסיפלורה היא לא יותר מאשליה, שם של טרנד.
נכון, כמו להקה אשר זוכה לחשיפת יתר בכל תוכנית, מצעד ומסיבה (זוכרים את 'נירוואנה'?), כך גם הפסיפלורה הפכה תדירה כל כך, הופיעה כשילוב, אופציה או המלצה בכל תפריט, הוצבה בקו החזית של החדשנות והרעננות, עד שהתעייפה, והציבור התעייף ממנה.
מול ההיצע העצום של מנות בהן היא נוכחת אנו שואלים את עצמנו בכל פעם – האם זו יצירה או התלהבות חובבנית? האם מקומה של הפסיפלורה במנה הזו? האם היא תורמת לה? קבלת הפנים החמה לה זכתה הפסיפלורה שהופיעה ב-"וודקה פסיפלורה" שנהגו להגיש בבטי פורד עד לפני כשנה, לא תשוב. זוהי עת הספקנות.
לפני שאתם מצטרפים להמון במסע ההכפשה הבה נעשה חשבון נפש. נהרהר בסוגיה. מהי בעצם הפסיפלורה - האם זהו סברס אשר חלה, השיל קוציו ועורו קמט? האם היא מקיימת את מה שמרומז בשמה – פרי התאווה? והאם היא באמת טעימה כל כך?
פסיפלורה - מבוא קצרצר
הפסיפלורה היא פרי שגדל על צמח מטפס בשם גרנדילה (שעונית בעברית) שמוצאו באזור ברזיל. לפרי צבעים חושניים ומסקרנים (קליפה סלגלה, תוכן כתום), ארומה נועזת, מרקם ג'לטיני חלקלק, עתיר גרעינים אכילים, וטעם חמצמץ מתקתק, המשתנה מפרי לפרי ומביס לביס, כתלות בריכוז ובבשלות הפרי (אגב – קליפה ירוקה וחלקה מעידה על פרי בוסר וכאשר הוא מבשיל היא מתכהה, מקבלת צבע סגול ומתקמטת). הפרי עצמו עשיר בויטמין A ו-C , ברזל ואשלגן ומאחד מזניו (המונים כ-400, מתוכם כ-50 אכילים), אף מפיקים חומר אשר השפעתו דומה לזו של וואליום. תאווה? לא בטוח. אבל מה שכן – הפסיפלורה מאוד, מאוד טעימה. לטעמי – לא פחות ממתת טבע. אגב, שמה של הפסיפלורה ניתן לה בשל צורת הפרח שלה שנקרא בספרדית "Flor de las cinco lagat" ("פרח חמשת הפצעים" - מתייחס לחמשת הפצעים של ישו), שניתן למצוא בתוכו חלקים שמזכירים צורה של צלב, וחלקים שמזכירים במראם את כתר הקוצים שנשא ישו במסע היסורים שלו. מושג ה- "Passion", אם כן, מתייחס ל'פסיון של ישו' (Passion of Christ) ולא ל'פאשן' (תאווה באנגלית).
מהפסיפלורה מכינים דברים נפלאים. היא נהדרת כשאוכלים אותה כמו שהיא אך משתלבת היטב ומעשירה מאכלים, משקאות ואפילו מוצרי קוסמטיקה. כן - נעשה בה שימוש מופרז כרגע – עוגות, משקאות, גלידות, קינוחים, תה, קרם רחצה – כולם מדיפים בימים אלה ניחוחות של פסיפלורה, וכן, נעשו לה עוולות לא מעטות, כדוגמת ה"קרמבו פסיפלורה" של "כרמלה בנחלה", שסובל מריכוזיות ומתקתקות יתר, וממרקם קשיח מדי (כרמלה – בד"כ אני מאוד מעריך את תוצרי מטבחכם, אולם הפעם אני נאלץ לומר שבניגוד לברווז, גם אם קוראים לזה קרמבו וזה נראה בערך כמו קרמבו, זה עדיין לא קרמבו).
מנגד, ניתן למצוא מתכונים מעולים שמבוססים על פסיפלורה, כגון הוודקה פסיפלורה שנהגו להגיש בבטי פורד, שגרמה לי לסור לשוק ולהצטייד בשקית של פסיפלורות ומשם הישר לכיוון המקפיא בביתי, בו המתינו בקבוקי הוודקה. אז הנה כמה דברים נחמדים שאפשר להכין מפסיפלורה:
קמפשין - קמפרי עם סודה ופסיפלורה
מתכון של מסעדת 'אורקה'
מרכיבים:
1 מנה קמפרי
קרח
2 כפיות ציפת פסיפלורה טרייה
סודה
- מערבבים בשייקר את כל החומרים. מוזגים לכוס "לואו בול" וממלאים סודה עד סוף הכוס.
קמפסי
מתכון של הרסטו-בר 'אינגריד'
1 מנה קמפרי
1 כף פסיפלורה טרייה
1/2 מנה מונין פסיפלורה
חתיכות תפוז ללא קליפה
מיץ תפוזים להשלמה לפי הצורך
קרח
- מערבבים בשייקר ומוזגים לכוס אולד פאשן.
דקירי פסיפלורה
המרכיבים:
1/2 1 מנות רום לבן
2 כפות מיץ ליים
2 כפיות תרכיז פסיפלורה
1/2 1 כפיות סירופ סוכר
קרח
- מערבבים את כל החומרים עם קרח בשייקר. מסננים ומגישים בכוס מרטיני.
לסיכום, הפסיפלורה היא פרי נפלא, ואיכותי שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות לה הוא זילותה (בדומה לסכנה שניצבת בפני הצבע הכתום). הקיץ כבר כאן, זה הזמן ולפני שיהיה מאוחר מדי, לגשת אל המטבח, להכין קוקטייל פסיפלורה מרענן, ולצאת איתו לטיול ברחוב. צאו לרחובות עם קוקטיילים כתומים מועשרי פסיפלורה ואימרו – אני בעד!