פרשנות: חמינאי השלים את אחיזתו באיראן
"בחירתו של אחמדינג'אד מעידה כי אפיזודת חתאמי חלפה מהעולם. השמרנים גמרו אומר לתפוס את כל העמדות, תוך יצירת לגיטימציה למשטר בדמות אחוזי הצבעה גבוהים", אומר ל-ynet ד"ר סולי שאהוור, מומחה לאיראן. לדבריו, "למרבה ההפתעה גם באיראן וגם בארה"ב מרוצים מהבחירה. חמינאי השלים את אחיזתו במשטר ואילו הניאו-שמרנים בארה"ב יכולים עתה לצבוע את איראן בשחור ולטעון שאין סיכוי להידברות עימה"
"בבחירתו של מחמוד אחמדינג'אד לנשיא אמרו האיראנים למערב - אנחנו לא סדאם, תשכחו מהחלומות והתכנונים למבצעים צבאיים". כך אמר ל-ynet ד"ר סולי שאהוור, מומחה לאיראן מאוניברסיטת חיפה.
לפנות בוקר (שבת) הלכה והתגלתה הדרמה באיראן במלוא עוצמתה. ראש עיריית טהראן לשעבר, המועמד השמרני אחמדינג'אד, גבר על נשיא איראן לשעבר ומי שסומן שמועמד המוביל לנצח בבחירות, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני. אחמדינג'אד, בן 49, איש דור הביניים של המהפכה האיראנית, הצטייר בקמפיין בחירות יעיל כאדם צנוע וישר הדואג לשכבות החלשות ולחוגים המסורתיים. זאת, בניגוד לרפסנג'אני, הידוע בעושרו הרב, שהבטיח אמנם מלווה בסך כ-11,000 דולר למשפחות האיראניות שרבות מהן נאנקות תחת עוני כבד, אך במקביל עסק רבות בקריצת עין למערב.
אולם אין לתלות את תוצאות הבחירות רק ברקורד האישי של השניים. אחרי שתי קדנציות של נשיא איראני הנתפס כרפורמיסט, מוחמד חתאמי, סבור ד"ר שאהוור כי המשטר האיראני החליט לשים סוף לעניין ולתפוס את כל עמדות המפתח במדינה. "בחירתו מעידה כי אפיזודת חתאמי חלפה מהעולם. השמרנים גמרו אומר לתפוס את כל העמדות, הנבחרות והלא-נבחרות וזאת תוך יצירת לגיטימציה למשטר בדמות אחוזי הצבעה גבוהים.
"הרי הנשיא בוש טען כל הזמן כי באיראן שולטים גורמים לא נבחרים שאינם מייצגים נאמנה את רצון העם ואילו כעת מנסים באיראן לומר כי נשיא שנבחר ברוב גדול ובאחוזי צבעה גבוהים יחסית, מבטא את רצון העם האמיתי. איראן אומרת למעשה למערב - אנחנו לא סדאם שנבחר ב-99% אך לא היה מאחוריו איש. מאחורינו עומד כל העם האיראני ולכן עליכם לבוא ולדבר איתנו בגובה העיניים ולא לכפות עלינו תכתיבים".
מאז הכריז משרד הפנים האיראני לפנות בוקר על בחירתו של אחמדינג'אד החלו כולם לנסות לעכל את ההפתעה. אחרי הכל, רפסנג'אני סומן כמועמד הבטוח לניצחון קליל ונדמה שאף הוא חש כך. "הוא התמהמה בהגשת המועמדות והוא לבטח חשב שהוא יזכה. הפסדו זה, שמהווה הפסד שני אחרי הבחירות למועצת עיריית טהראן, מעיד שככל הנראה הוא היה רפורמיסט מידי עבור הקליקה השלטת באיראן וסביר שהוא ינסה לבוא איתם חשבון בעתיד", מסביר ד"ר שאהוור.
ד"ר מאיר ליטבק מאוניברסיטת תל-אביב אומר כי "הפסדו של רפסנג'אני מעיד שלא די בכך שהוא איננו אהוד על חלקים נרחבים בעם אלא שהוא גם אינו פופולרי בקרב האליטה השלטת. אחמדינג'אד נהנה מארגון מעולה של משמרות המהפכה וכל האגף הרדיקלי שהזרים המונים לקלפיות וגם מגיבויו של המנהיג הרוחני עלי חמינאי. הרפורמיסטים נכשלו בהבאת ההמונים לקלפיות ומתברר כי לציבור באיראן חשוב יותר קשיי היומיום מאשר הדמוקרטיה. זאת, פרט לעובדה שרפסנג'אני זוהה עם קלקולי האליטות ואחמדינג'אד הצליח לקלוע לטעמו של ציבור נרחב בדמות הדיבורים על הערכים הישנים".
"רוצים קבב? בואו להצביע"
ד"ר שאהוור אומר ש"ניתן לראות את התוצאות כמעין הקבלה לבחירות האחרונות בירושלים, שם נבחר המועמד החרדי, אורי לופוליאנסקי, כאשר החרדים באו באופן מסודר והמוני לבחירות ואילו החילונים הדירו את רגליהם. גם כאן נראה כי הרפורמיסטים לא הגיעו בהמוניהם, מול המשטר שעודד את תומכיו להגיע לעיתים באמצעים כמו הבטחת אורז וקבב לעניים.
"במדינה בה יש משפחות שאוכלות קילו בשר בחודש, אין לזלזל בהבטחה שכזאת. זאת, עוד לפני שעוסקים בטענות הקשות לזיופים שהעלו רבים ובהם המתמודד לנשיאות, כרובי, שהפסיד בסיבוב הראשון. הרי אי אפשר להתייחס לבחירות בהם המשטר מאשר או פוסל את המועמדים ככאלה שהיו בחירות דמוקרטיות באמת".
אם כך מה מבשרת בחירתו של אחמדינג'אד לנשיאות איראן, שמשלימה למעשה את אחיזתו של המנהיג הרוחני, חמינאי, על כל מוקדי הכוח באיראן? לפי ד"ר ליטבק, לא בטוח שיש לדבר זה משמעות גדולה, לבטח בכל הקשור לזירה הבינלאומית.
"עם כל הכבוד לנשיא איראן, מי שקובע את המדיניות זהו חמינאי. בסוגיות הגרעין, ארה"ב וישראל, הנשיא הוא לכל היותר כמו מנכ"ל שיכול לדבר על אוזנו של השר הממונה אך לא יותר. איראן מתנהלת ברציונאליות ובתכנון יוצא דופן מול הקהילייה הבינלאומית ומול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מצליחה למשוך את החבל מבלי שייקרע, ויודעת לצעוד אחורה בעיתות משבר.
"סביר שההשפעה של בחירתו תהיה יותר בסוגיות הפנים, שם לאזרח האיראני יהיה הרבה פחות סימפטי מעתה בדמות הפגיעה בזכויות האזרח. אם אחמדינג'אד לא יעמוד בהבטחותיו בדמות המלחמה בשחיתות ושיפור רמת החיים המתיחות באיראן תגדל בטווח הרחוק. בכל מקרה, אולי תהיה החמרה ברטוריקה, אולם אני לא צופה שינוי דרמטי בהתנהלות. ממילא, מי שקיבל את ההחלטות הוא המנהיג חמינאי שמאופיין בחשיבה פוליטית מעולה".
אולם ד"ר שאהוור מציג את הדברים מעט אחרת. לדבריו, השינוי יתבטא קודם כל במשא ומתן קשוח יותר עם המערב ואחר כך - תלוי ברצונה של ארה"ב. "למרבה ההפתעה גם באיראן וגם בארה"ב מרוצים מבחירתו של אחמדינג'אד. חמינאי השלים את אחיזתו במשטר ואילו הניאו-שמרנים בארה"ב יכולים עתה לצבוע את איראן בשחור ולטעון שאין סיכוי להידברות עימה.
"במשא ומתן שייתפתח מול אירופה והמערב צפויה איראן להקשיח את עמדתה נוכח הגיבוי שהיא תטען שקיבלה בבחירות והסיכוי לעימות ייקבע לפי שיקולי שני הצדדים. להערכתי, ארה"ב תשאיר את העימות הצבאי כאופציה אחרונה ותמתין עד שאירופה תשתכע ותחבור אליה לקואליציה. הבעיה היא שבזמן הזה יכולה איראן כבר להשיג טכנולוגיה גרעינית ואולי אף לייצר פצצה ולהסתירה במחסנים".
