ישראל התנצלה, היחסים עם ניו-זילנד שבו לסדרם
לאחר סדרת מגעים בין שר החוץ הישראלי למקבילו הניו זילנדי, באמצעות שגרירות ישראל בטורקיה, הודיעה ראש ממשלת ניו-זילנד כי התנצלותה של ישראל התקבלה וכי היחסים בין שתי המדינות שבו לסדרם
ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק, הודיעה היום (א') במסיבת עיתונאים כי ישראל התנצלה על פרשת הדרכונים, וכי ההתנצלות התקבלה.
בתכתובת בין השרים שסיכמה את המגעים, כתב שר החוץ שלום לעמיתו הניו זילנדי: "אנו מביעים חרטה על כל הפעולות שתוצאותיהן היו מעצר והרשעה של שני אזרחים ישראלים בניו זילנד בעוון אישומים פליליים, ומתנצלים על מעורבותם של ישראלים בפעולות אלו".
עוד כתב שלום: "ישראל מקבלת על עצמה לנקוט בצעדים כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד". מקבילו הניו זילנדי, פיל גוף, כתב בתגובה: "הפרשה מאחורינו", ואף ציין כי שתי המדינות "יכולות לשוב ליחסי ידידות דיפלומטית".
הפרשה החלה בחודש מארס 2004, אז נעצרו בניו זילנד שני ישראלים, אורי זושה קלמן, בן 30, ואלי קרא, בן 50, בחשד שניסו להשיג דרכונים מזויפים. על פי החשד, הם שירתו כסוכני מוסד שהתחזו לתיירים תמימים. בהמשך הם אף הורשעו על פי הודאתם בניסון להנפיק דרכון מזוייף. יחסי ניו זילנד וישראל עלו על שרטון לאחר שניו זילנד דרשה התנצלות מישראל, אך זו לא שעתה לבקשה.
לאחר קבלת ההתנצלות הסבירה היום קלארק כי הניו זילנדים מסירים את כל המגבלות שהוטלו על היחסים בין שתי המדינות, וכי השגריר הישראלי יכול להתקבל שוב במדינה. הפרשה זכתה לסיקור בעיתוני ניו זילנד, שם כונתה "פרשת הריגול". דרכונים ניו זילנדים מסייעים לאנשי המוסד כיוון שהם מהווים אמצעי מעבר שאינו מעלה חשד ברחבי העולם.
המגעים הדיפלומטיים בין אנשי משרד החוץ הישראלי והניו זילנדי התקיימו באמצעות שגרירות ניו זילנד באנקרה. אחד המפגשים בעניין אף התקיים בביתו של פנחס אביב, שגריר ישראל באנקרה.
ריצו מאסר בניו זילנד
לאחר שהתגלע המשבר בין המדינות הודו שני הישראלים בהאשמות שיוחסו להם, ואף נגזר עליהם עונש של שישה חודשי מאסר. כמו כן, נגזר עליהם לשלם קנס של כ-32 אלף דולרים לעמותת נכים מקומית. קרא וקלמן עזבו את ניו זילנד בחודש ספטמבר, לאחר שריצו כמחצית מתקופת מאסרם.
למרות הכחשות מצד שני הנאשמים ומצד ממשלת ישראל, רבים בניו-זילנד, בהסתמך על מקורות ממשלתיים, משוכנעים שהשניים הם סוכני מוסד. ראש ממשלת ניו-זילנד פרסמה לא פעם הודעות לעיתונות בנושא בהן היא מכנה את השניים "סוכני המודיעין של ישראל".
בשל כך, לאחר הכרזת גזר הדין הודיעה ניו-זילנד על שורה של סנקציות דיפלומטיות נגד ישראל. בין השאר הוחלט לחייב כל ישראלי המבקר בניו-זילנד בשליחות רשמית מטעם ממשלת ישראל באשרות כניסה למדינה. כמו כן הוחלט להקפיא את כל הביקורים רמי הדרג ההדדיים בין המדינות, עד אשר תתנצל ישראל על הפרשה.
בין היתר, פסלה קלארק אפשרות שנשיא המדינה, משה קצב, יבקר בניו-זילנד במהלך ביקור שערך באוסטרליה. "בתנאים הנוכחים ביקור שכזה אינו אפשרי. היחסים הדיפלומטים בין המדינות מאוד מוגבלים", אמרה.
בעת שהוא ביקר באוסטרליה, התראיין קצב לטלוויזיה והביע חרטה וצער על הפרשה. ראש ממשלת ניו-זילנד הגיבה בשעתו שהדברים אכן מעודדים, אולם לא יכולים לבוא במקומה של התנצלות רשמית.
התקשורת המקומית בניו זילנד דיווחה כי ממשלת ישראל פנתה לגורמים רשמיים בניסיון לשקם את היחסים בין שתי המדינות. גורמים בירושלים הגיבו על הדיווחים ואמרו כי "אכן ישנם מגעים כדי לנסות ולחדש את היחסים המצויינים שהיו פעם בין המדינות".