לא בריא: כמה מלח יש בגבינות שאנו אוכלים?
האם אתם יודעים כמה מלח יש בגבינה הלבנה שאתם אוכלים? • מתברר שהגבינות של ימינו אולי דלות שומן, אבל בהחלט עתירות נתרן • למעשה, על המדפים תמצאו רק מעט גבינות מופחתות נתרן ולא תמצאו בכלל גבינה ללא נתרן • היצרניות טוענות שפשוט אין ביקוש. לא בטוח שזו הסיבה
מלח הוא אמנם מינרל חיוני לתפקוד הגוף, אבל כבר שנים עולה ממחקרים שצריכה מופרזת שלו עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, וכתוצאה מכך למחלות לב וכלי דם. יש סיכונים נוספים בכמויות גדולות מדי של מלח בגופנו: בריחת סידן, סרטן ה קיבה, אסתמה, מחלות כליה ובצקות.
כמות המלח הממוצעת שאותה צורכים בעולם המערבי, כלומר אצלנו, היא 12 גרם ביום, אך ההמלצה היא להגביל את הצריכה לחצי כמות – כלומר ל-6 גרם מלח ביום, כמות ששווה לכפית אחת של מלח. במספרים: מומלץ לצרוך פחות מ-2.4 גרם (או 2,400 מ"ג) נתרן ביום. אבל איך עושים את זה, כשרוב המלח סמוי?
הקוטג' מלוחה יותר
"רק כ-20% מהצריכה היומית שלנו מקורם במלח שולחני או במלח בישול", מסבירה ד"ר שרה קפלן, דיאטנית ראשית של קופת חולים מאוחדת. "השאר מגיע מהמזונות המעובדים שאנחנו אוכלים: בשר מוכשר, אבקות מרק, אורז,
הגבינה | היצרן | גר' נתרן ל-100 גר' גבינה |
פיראוס 9% | תנובה | 1,200 מ"ג |
קוטג' יוגה | תנובה | 400 מ"ג |
קוטג' | טרה | 380 מ"ג |
סקי 5% | שטראוס | 260 מ"ג |
גבינה 3% | טרה | 1,200 מ"ג |
טוב טעם 3% | טרה | 110 מ"ג |
ריקוטה | גד | 170 מ"ג |
ברינזה אורגנית | חוות רם | 51 מ"ג |
תבור | משק צוריאל | 50 מ"ג |
כנען | תנובה | 40 מ"ג |
משק 16 | בית חנן | 29 מ"ג |
דגני בוקר, צ'יפס, דגים מעושנים, מאכלים שמכילים רוטב סויה ותבלינים. לכן כל מה שנותר לנו לעשות זה לבחון היטב את התוויות שעל המוצרים כדי לא להגדיל עוד יותר את הצריכה".
בדרך כלל ממליצים תזונאים על גבינה לבנה כחלק מהתפריט היומי, בשל מרכיב הסידן שבה ובשל כמות השומן הנמוכה יחסית. אך רבים מאוכלי הגבינות לא מודעים לכמות המלח שמצויה בהן, ולכן לא טורחות יצרניות המזון להעלות על המדפים גבינות לבנות ללא מלח (שמסומן על האריזה כנתרן). מתברר שלמרות שפע הגבינות שמוצעות בשוק אין ביניהן גבינה לבנה ללא מלח, ובקושי אפשר למצוא גבינה מופחתת מלח.
יצרניות המזון אמנם דאגו להוריד את אחוזי השומן בגבינות, אך רובן לא נקטו צעדים כדי להיענות לביקוש לגבינות דלות נתרן. הגבינות הלבנות בקופסה מכילות לפחות 200 מ"ג מלח ל-100 גרם גבינה, והקוטג' אף מכילה כמות כפולה. במילים אחרות: מספיק שאוכלים חצי קופסת קוטג', וכבר 'זוכים' בכמות גדולה של מלח.
הסיבה שבגללה יצרניות המזון לא ממהרות להיכנס לנישה הצרכנית הנחוצה כל כך של גבינות דלות מלח היא שכדי לייצר גבינות כאלה עליהן לנקוט צעדים טכנולוגיים שדורשים השקעה כספית. את הפונים אליהן בשאלה מדוע אין גבינה כזו הן פוטרות בתשובה בנוסח "אין ביקוש".
בהנהלת תנובה אומרים ש"כמות המלח נקבעה לפי מבחני טעימה רבים, והיא תואמת את העדפת הצרכן הישראלי". משטראוס נמסר: "בעבר נערך פיילוט לגבינה דלת מלח, אך לא היה לה ביקוש". גם מהחברות האחרות הגיעו תגובות דומות.
שוחות במלח
הבעיה היא שיצרניות המזון לא רק שלא דואגות להוציא את המלח שנמצא ממילא בגבינה (במקור מכילים כל 100 גרם גבינה כ-100 מ"ג נתרן), אלא אף מוסיפות מלח כדי 'לחזק' את הטעם ולשמור על חיי מדף ארוכים יותר של המוצר.
"הגבלת המלח במוצר לא גורמת בהכרח למזון להיות חסר טעם וגוון", אומרת ד"ר קפלן. "חשוב שהצרכנים ילמדו את תכולתו של כל מוצר ומוצר, בין השאר את תכולת הנתרן שבו, ומומלץ להיעזר בייעוץ דיאטני כדי שכל אחד יקבל את מכלול המרכיבים שנכונים לו".
כמה צדיקות מצאנו בכל זאת: טוב טעם של טרה, תבור של צוריאל או כנען של תנובה הן דלות נתרן, כשהגבינה של תנובה מנצחת בגדול. הבעיה היא שכל
אלה ארוזות בנייר ויקרות בהרבה מאחיותיהן בקופסה. כך גם לגבי שתי הגבינות דלות המלח שהצלחנו למצוא ברשת האורגנית שדות.
מנגד חוגגות ברשתות השיווק הגבינות ה'מלוחות'. היצרניות מתחרות זו בזו מי מהן תוציא גבינה עתירת מלח יותר, והציבור שוחר המלח קונה. כדאי לדעת: כמות הנתרן בגבינות האלה נעה בין 600 ל-1,600 מ"ג ב-100 גרם גבינה. כמה קוביות של גבינה מלוחה יחד עם האבטיח – וכבר קיבלתם חצי מהכמות היומית המומלצת של מלח.