"הפסיקה: צעד קטן לאנושות וצעד גדול לאוהבי המוזיקה"

בתעשיית המוזיקה הישראלית מברכים היום על פסיקת בית המשפט העליון האמריקני, לפיה תוכנות שיתוף קבצים נושאות באחריות משפטית כאשר הן מייעדות את השירותים שלהן בעיקר לשיתוף שירים וסרטים פיראטיים. בפסק הדין (PDF), שהתקבל פה אחד, בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישו תעשיית המוזיקה ואולפני הסרטים הגדולים בארה"ב, ובראשם MGM, ודחה את עמדת חברות שיתוף הקבצים Grokster ו-Streamcast, כי אינן אחראיות לשיתוף קבצים פיראטי של חלק מהמשתמשים בהן.

עוד כתבות בנושא:

• גם בהוליווד מבינים: שיתוף הקבצים לא ייעלם
• בית המשפט העליון בארה"ב פסק נגד תוכנות השיתוף
•  פרשנות: תחילת עידן שיתוף הקבצים החוקי
• פרשנות: מבחן השידול של ביהמ"ש העליון
• iMesh: נשיק השנה תוכנת שיתוף קבצים חוקית
  

האם הפסיקה הדרמטית הזו צפויה להשפיע גם על התנהלותה של תעשיית המוזיקה בישראל, שראשיה הצהירו בעבר כי בכוונתם להגיש תביעות נגד משתפי קבצים ישראלים? הדעות חלוקות.

מוטי אמיתי, האחראי על האכיפה בפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות,  מביע אופטימיות לא זהירה בכלל. "מזל טוב. איזו הצלחה. בוודאי שאנחנו מברכים על הפסיקה. בכלל, עצם העובדה שבית המשפט הסכים לעיין בתיק - זו כבר הצלחה. נלמד את הפסיקה ונראה מה קבע בית המשפט. השבוע ביקרתי בכנס בנושא אכיפה באינטרנט בשטוקהולם, ואני יכול לומר שכל העולם חיכה לפסק הדין הזה".

אילו השלכות יהיו לפסיקה של בית המשפט העליון האמריקני לגבי המדיניות שלכם בישראל?

"נבחן כיצד ליישם את הפסיקה בארץ. ההחלטה רלוונטית בעיקר בנושא שינוי חקיקה ביחס לאחריות ספקי האינטרנט, ופחות מול המשתמש הסופי. אנחנו מעוניינים בשינוי מדיניות ברמת המקרו".

אז לא תתבעו משתמשים?

"אם וכאשר ישונה החוק, והספקים יעשו הכל כדי למנוע שיתוף קבצים, ובכל זאת יהיו גולשים שישתפו קבצים - אז נתבע. לפני שהתקבלה הפסיקה הזו לא היתה לנו ברירה, אלא לתבוע. היום זו האופציה האחרונה לטיפול. כרגע, בעקבות הפסיקה, האופציות שעומדות לפנינו יותר רחבות בכל מה שנוגע בפניה למחוקק, כדי שהחוק הקיים יתייחס לתוכנות שיתוף קבצים".

"אנחנו מעדיפים שהמחוקק יתייחס לעניין ויפעל להטלת האחריות המשפטית על ספקי האינטרנט, ולו כתקנה ולא במסגרת חוק. למשל, שילוב של הוראה בתקנון הפנימי של משרד התקשורת (שאחראי על הנפקת רשיונות לספקי אינטרנט - ר.ש.), בכל הנוגע למתן רשיונות לספקי אינטרנט, אולי באמצעות התניה על איסור ברוח הפסיקה".

אתה מאמין שהספקים יסכימו לעניין?

"הספקים רוצים שיאמרו להם מה לעשות. הם לא יוכלו לטעון כמו בעבר, שהם רק צינור, כי עכשיו הם בעצם נותנים בית ואמצעי ושירותים לחברה שמראש הם יודעים שהיא מפרה חוק ועלולה להיתבע".

אתה אופטימי לגבי סיכוייה של חקיקה כזו בארץ?

"אחרי הפסיקה הזו אני אופטימי, וסבור שהמחוקק בארץ יהיה קשוב".

"צעד קטן לאנושות וצעד גדול לכל אוהבי המוזיקה"

יש לציין, כי יוזמת החקיקה והטלת האחריות על הספקים אינה חדשה, ואמיתי התבטא בעניין בעבר. עו"ד שרה פרזנטי, מומחית לקניין רוחני שמייצגת את חברות התקליטים ואת תעשיית הסרטים המקומית במאבקיהן בנושאי זכויות יוצרים, ניסחה הצעת חוק פרטית של התאחדות ענף הקולנוע, שהוגשה לכנסת, המגדירה את אחריותם של גורמים שונים, כמו ספקי שרתי אחסון וספקי אינטרנט, לפעילות ה'בלתי חוקית' שמתנהלת מתחת לאפם.

גם רוני בראון, מנכ"ל הליקון וסגן יו"ר הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, מרוצה מפסק הדין, אולם מקפיד להדגיש כי בארץ התמונה שונה. "עוד לא הספקתי לעיין בפסיקה, צריך לקרוא אותה בצורה מעמיקה, אבל אני חושב שזה צעד קטן לאנושות וצעד גדול לכל אוהבי המוזיקה".

מה עמדת הפדרציה?

"הפדרציה עוד לא החליטה. צריך ללמוד, להפנים ולהטמיע, אבל זה לא משנה את העובדה כי כל פעולה עליה יוחלט, צריכה להתבצע רק כאשר יהיו אלטרנטיבות חוקיות לצריכת מוזיקה באינטרנט. בארץ אין אלטרנטיבה וזו בעיה".

זו גישה שונה מזו שנקטת בעבר, לא?

"לא שיניתי את דעתי. צריך לייצר אלטרנטיבות חוקיות, ואם למרות הכל הגולשים יבחרו באופציה של גניבה - אז צריך לתבוע. אני מניח שהפסיקה תשפיע על מקבלי ההחלטות בארץ, אבל במקביל לחשבון הנפש של הנוגעים בדבר, צריך לייצר אלטרנטיבות חוקיות".

אז זו פסיקה טובה לתעשיה?

"נראה לי שיש התחלה של שפיות בפסיקה הזו. עד עכשיו בתי המשפט החליטו בהתאם לפסק דין מלפני 20 שנה (שעסק בקלטות Betamax של סוני - ר.ש.), אבל מה שנכון לתקופה שלפני 20 שנה לא נכון להיום וצריך להתייחס לגופו של עניין. צוות השופטים פסקו בפחות קונסרבטיביות, ופסק הדין שלהם מתאים לעולם של היום".

"האמנים ישגשגו במקביל לטכנולוגיה"

אדגר ברונפמן ג'וניור, יו"ר ומנכ"ל חטיבת המוזיקה של האחים וורנר, פירסם היום (ב') הודעה לעיתונות, לפיה, "המסר החשוב ביותר שנושאת בחובה ההחלטה ההיסטורית שהתקבלה היום היא שהקידמה והחדשנות אינן צריכות לבוא על חשבון אמנים, פזמונאים והאנשים שמתפרנסים מתעשיית הבידור".

"כחברת מוזיקה, אנו מבינים שהצלחתנו תלויה לא במניעה מאנשים להשיג מה שהם רוצים, אלא ביכולתנו לספק להם את זה בדרכים חדשות ומלהיבות. אנו חייבים להגיע לאיזון, כזה שיטפח חדשנות טכנולוגית, ובמקביל יגן על אותו התוכן שמלכתחילה מעורר השראה לחדשנות". 

"אנו אסירי תודה על כך שבית המשפט העליון הסכים היום פה אחד כי מפיצי תוכנות, שנועדו להפרת זכויות יוצרים, נושאים באחריו משפטית להפרה המתבצעת על ידי המשתמשים בתוכנותיהם. החלטה חשובה זו תאפשר לאמנים ולקהילת היוצרים לשגשג בשיתוף פעולה עם תעשיית הטכנולוגיה".

ומה אומרים היוצרים?

נמרוד לב, יוצר שתמך בעבר בשיתוף קבצים סבור ש"זו פסיקה רעה מאוד לתעשיית המוזיקה, כי היא תהיה בומרנג, שחברות המוזיקה יצטערו עליו. ותביא לנפילת תעשיית המוזיקה כפי שהיא. אי אפשר ללכת נגד הקהל. אמני העתיד לא ילכו נגד הקהל ונגד העתיד, ויצטרפו לפורמטים חלופיים, שבאמת מאפשרים את רצון הציבור, כמו Creative Commons, ומספקים פתרון שיניח את דעת כולם. באתר שלנו למשל, RBSMusic.com, כל היצירות רשמות תחת רשיון CC, שנועד לבוא לקראת הציבור".

אבל איך מרוויחים כסף משיתוף קבצים?

"זה לא סוד שיש בתעשיה מספיק כסף, והפתרון לאיך מרוויחים את הכסף נתון לרצון. כשגורמים אינטסרסנטיים מנסים לשמר את המצב הקיים - לא מרוויחים. כשרוצים להבריא את השיטה הקיימת, יש אינסוף פתרונות. זה עניין של רצון ללכת עם הציבור".

"אף אחד לא יצא נגד הציבור שלו, אי אפשר לעצור את הקידמה והם יימצאו את עצמם עומדים מול מיליארדים שיחרימו אותם. בנוסף, הציבור לא ישכח גישה כזו. כולם - לייבלים עתידיים, אמנים וקהל - יפנו את המשאבים לפורמטים חלופיים".

ומה עם האמנים שמצדדים בצעדים שנוקטת התעשיה?

"יהיו אמנים שיחברו ליפול יחד עם הלייבלים. רוב האמנים הולכים עם איפה שהדברים זורמים אליו. אי אפשר לבלום את העתיד, את הקידמה, את רצון הציבור. אולי הפסיקה תאיץ את שינוי השיטה. כך שהעתיד יגיע מהר יותר. יש עוד דבר שצריך לקחת בחשבון, שהציבור בארץ, הרבה יותר מאשר בארה"ב, אין לו כסף".

"כרגע אין לתעשיית המוזיקה הישראלית שום פתרון שנותן אפשרויות שהציבור מבקש ודורש. הסיבה היא שאין רצון. התעשיה לא מנסה לפתור את הבעיה כי היא לא מודה שזו בעיה שלה. הם אומרים שהציבור חולה ולא המצב חולה. רק כשהם יודו - אפשר יהיה לפתור את הבעיה. כי בסופו של דבר, כמו תמיד, הציבור יקבל את שלו".

מוזיקה היא כמו מים

דן תורן, יוצר שתמך גם הוא בשיתוף קבצים אינו מתרגש מהפסיקה, בעיקר לא בטווח הארוך. "אני חושב שהעניין של שיתוף קבצים הוא ככה, וככה הוא יהיה. הפסיקה נראית אולי רצינית, אבל לא על רקע העבר. אני קורא עכשיו ספר, The Future of Music, שמספר איך בעבר, כשתחנות הרדיו בארה"ב התחילו לשדר מוזיקה, המפיצים תבעו אותן".

"כרגע משתפים קבצים, וזה משהו שרק יגדל. העתיד של התעשיה טמון בלהבין שזה כמו מים. זה בשוטף של כל בן אדם, ולא חשוב של איזה לייבל זה. צריך רצף של זה ביומיום, ומקבלים אותו תמורת תשלום חודשי. אם רוצים משהו יותר איכותי, כמו מים מינרליים למשל, משלמים אקסטרה. זה מה שיהיה בעולם".

ואיך זה יקרה בפועל?

"כבר היום אנחנו משלמים תשלום חודשי קבוע לספק האינטרנט. אבל אי אפשר למנוע מודלים עסקיים כאלה, כי ביום יום מיליוני אנשים משתפים קבצים. זה בידי האנשים החזקים למצוא את הדרכים לעשות את זה. אבל זה יקרה בעתיד הקרוב, כי חברות המוזיקה יבינו שאין ברירה. הנה, כל העניין עם הסלולר למשל, עובד נהדר. הסלולריים הבאים יהיו ברמה של iPod, ממילא רוב האנשים לא מסוגלים להבחין בהבדל בין איכות של CD לאיכות של MP3, ובעתיד גם הסלולרי ישמע ככה. הפסיקה הזו לא תשנה דבר בטווח הארוך. דיוויד בואי אמר שעד 2010 לא יהיו זכויות יוצרים על מוזיקה. זה משהו שוטף, כמו מים, אי אפשר לעצור את זה".

גם לא סגירת התוכנות והגשת תביעות נגד גולשים?

"לדעתי סגירת התוכנות ותביעות נגד משתמשים לא יעצרו את שיתוף הקבצים. הרי גם כשנאפסטר נסגרה, צצו תוכנות חדשות, מתוחכמות יותר".

ואיך מרוויחים?

"העליתי לאתר שלי, DanToren.com, דיסק חדש להורדה חינם, שבשלושת השבועות הראשונים הורידו ממנו 12,000 עותקים. שירים אחרים אני מוכר. אפשר לקנות את כל הדיסקים שלי ב-30 שקלים, ואילו שירים אחרים - אנשים יכולים להוריד ולשמוע או להשתמש. לעשות עם זה מה שרוצים".

"זה לא שאני לא רוצה למכור. אני מופיע יותר מאי פעם, אנשים יודעים על המוזיקה שלי יותר מאי פעם, ובאים גם להופעות בזכות ההורדות מהאתר. הופעה זה משהו חד פעמי, אי אפשר לסמפל אותה או להפיץ הלאה. היום, גם בארץ ובעולם, אנשים הולכים להופעות והיוצרים מרוויחים מכך".