האם החדרת פלואור למי השתייה שלנו מסכנת אותנו?
החדרת פלואור למי השתייה מתבצעת בעולם ובישראל זה שנים. אלא שבאחרונה גוברת המחלוקת סביב יעילות התהליך. מחקרים סותרים בנושא מציגים תמונה מורכבת: הפחתה בעששת מחד, והגברת פלואוריזיס מאידך. היום קיבלו חברי הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה החלטה המתנה את המשך הפלרת המים בביצוע מחקר חדש שיבדוק את השלכות הנושא על בריאות הציבור. הכדור עובר למשרד הבריאות
מחריפה המחלוקת סביב נושא הפלרת המים בישראל. בדיון מיוחד של הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה שהתקיים השבוע ברחובות, קיבלו חברי הוועדה החלטה, להמליץ למשרד הבריאות להמשיך במדיניות הפלרת המים, תוך התניית הנושא בביצוע מחקר מקצועי מקיף ראשון מסוגו, לבחינת השלכות ההפלרה על בריאות הציבור.
הפלרת מים היא תהליך שבו למי השתייה מוחדר פלואור בריכוז נמוך, בערך 1 מיליגרם לליטר מים. הפלואור (או פלואוריד), הוא החומר הפעיל במשחת השיניים המסייע במניעת עששת השיניים, במיוחד בקרב ילדים. הרעיון להחדירו למי השתייה, כחלק ממדיניות בריאות הציבור לצמצום העששת, קיים כבר שנים רבות ברחבי העולם וגם מיושם ברוב המדינות כבר קרוב ל-30 שנה.
גם בישראל החלה הפלרת המים באמצע שנות ה-80, כאשר בשנת 1998 אף התקינה הכנסת תקנה מיוחדת, אשר חייבה הפלרת מי שתייה בכל ישוב שבו מתגוררים 5,000 תושבים ויותר. למרות מחאות ציבוריות שונות שנשמעו כבר אז, אושרה התקנה על-ידי בג"ץ ונותרה בתוקף עד היום.
חוקרים: הפלואור עלול לגרום הפרעות מוחיות
ואולם, בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בגישה הבריאותית בדבר הפלרת המים, וכיום יותר ויותר מדינות בעולם הפסיקו את החיוב בשימוש בפלואוריד במי השתייה. הפסקת השימוש בפלואוריד באה בעקבות שורה של מחקרים שבוצעו בנושא, אשר בדקו את ההשלכות של השימוש בפלואוריד על בריאות הציבור.
לטענת מומחים שונים אשר בדקו את הנושא, הפלואוריד, גם אם נצרך במינון נמוך, עלול לגרום לבעיות בריאות קשות, כגון שברים באגן הירכיים, פגמים מולדים, פלואורוזיס של השלד, פלואורוזיס של השיניים ואף לסרטן. כן עלול הפלואוריד לגרום להפרעות מוחיות שונות בהן אלצהיימר ומנת משכל ירודה. הללו טוענים עוד, כי בניגוד למה שמקובל היה להניח, הוספת פלואוריד למי השתייה לא רק שאינה מונעת עששת, אלא שהיא מסכנת את בריאות הציבור.
הטענות לא הוכחו, אין מסקנות
מאז 98' פורסמו שני מחקרים מרכזיים בנושא. מחקרים אלה התמקדו בבחינה מדוקדקת של כל המחקרים שקדמו להם בנושא במטרה להגיע למסקנה מדעית ברורה יותר. מסקנה מיידית אחת אליה הגיעו שני המחקרים היתה כי כל מחקרי העבר נערכו ברמה בינונית או נמוכה. יחד עם זאת, הניסיון להגיע למסקנות ברורות אודות השלכות השימוש בפלואוריד נכשל.
אומנם, קבעו המחקרים, חלה עלייה ממוצעת של 15% במספר הילדים שלא נזקקו לסתימות בשיניים באזורים עם מים מופלרים לעומת אזורים ללא מים מופלרים, וכן, הם הודו, לא נתגלתה כל פגיעה בריאותית כלשהי כתוצאה מהפלרה. ואולם, החוקרים הצביעו על עלייה ממוצעת של 4% בתופעת פלואוריזיס בשיניים (כתמים או איבוד ברק השן – ד.ש). כמו כן נתגלה שבהשוואה שנעשתה בין מספר מקרי העששת במדינות שונות, חלה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות שבהן מפלירים מים והן באלה שלא. מסקנות אלה לא סייעו למומחים להגיע לעמדה ברורה בנושא.
בישראל עוד לא החליטו
על-מנת לבחון נושא זה, כמו גם היבטים הבריאותיים וסביבתיים נוספים של איכות המים בישראל, הקים מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' בועז לב, במרץ 2004 את הוועדה המיוחדת לעדכון תקנות מי השתייה. בראש הוועדה עומד אבנר עדין, פרופ' לחקלאות בשלוחת רחובות של האוניברסיטה העברית ונשיא האיגוד הישראלי למים. עוד חברים בוועדה: נציג המשרד לאיכות הסביבה, נציג משרד הבריאות, נציג מנהל המים ברשויות המקומיות, נציג חברת מקורות ונציגי ארגונים חוץ ממשלתיים.
"בשלב זה, לאחר קריאת כל הדוחות בנושא, כף המאזניים נוטה מעט לטובת ההפלרה, אך לא בצורה מוחלטת ולא לטווח הארוך. רק מחקר רפואי רציני שייעשה במשך חמש השנים הקרובות יוכל להטות את הכף בעד או נגד, וזה מה שהוועדה מציעה", אמר ל-ynet פרופ' אבנר עדין, יו"ר הוועדה. "ממצאי הדוחות האחרונים אינם חד משמעיים. מצד אחד, חלה ירידה במקרי העששת באזורים מופלרים, אבל ירידה דומה חלה גם באזורים אחרים, כך שייתכן שהדבר נובע מתנאי היגיינה וסניטציה טובים יותר. חמש שנים", אמר, "הן זמן קצר יחסית למחקר, ואז אולי נוכל להגיע למסקנות".
הידרולוג: משרד הבריאות לא מתאמץ לבדוק
מאז החלה מדיניות ההפלרה בעולם, נטשו, כאמור, מדינות רבות את השיטה, וכיום רק ישראל ואירלנד מחייבות את הפלרת המים הכוללת. לדברי שמעון צוק, הידרולוג מעמותת 'אדם טבע ודין', יש בכך הוכחה כי מדינות העולם מכירות בנזקי ההפלרה. "יש אינספור מחקרים שמוכיחים את חוסר היעילות שבהפלרה ואת הנזקים שהיא גורמת. ארגון הבריאות העולמי טוען שאפשר להפליר מים אך אינו מחייב זאת, אבל במדינות רבות באירופה, כמו בלגיה ואנגליה, בדקו את הנושא ומצאו שיש להפלרה השלכות סביבתיות ובריאותיות קשות שעוד לא נחקרו דיין.
"יש דוגמאות רבות לכך שהפסקת ההפלרה דווקא סייעה לבריאות השיניים", הוא מוסיף. "בגרמניה, למשל, הפסיקו עם ההפלרה לאחר איחוד הגרמניות בסוף שנות ה-80, ואז ראו שמצב השיניים במזרח גרמניה דווקא השתפר. ישנן חלופות טובות יותר לפלואוריד ומשתמשים בהן בעולם, אבל במשרד הבריאות לא עושים מספיק מאמצים כדי לבדוק את כל המחקרים בעניין ומחליטים בלי לראות את כל התמונה", אמר צוק.
לדבריו, ממצאים אחרונים מורים על עלייה משמעותית בשברי עצמות כתוצאה מהפלרת המים. "הבעיות נגרמות בשיניים ובעצמות. לאחרונה היה ריבוי דיווחים על שברים בעצמות האגן וגם מבקר המדינה התייחס לכך באחד הדוחות האחרונים שלו. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין הדברים", הוסיף צוק. לטענתו, הסיבה להתעקשות משרד הבריאות על הפלרת המים, היא העובדה כי טיפולי השיניים אינם נכללים בסל הבריאות בישראל. "זו דרכו של משרד הבריאות להגן על בריאות השיניים, במקום לפעול להכללת טיפולי השיניים בסל הבריאות. במדינות רבות בהן טיפולי השיניים הם חלק מהסל, אין הפלרה של מים", אמר.
פרופ' עדין אינו מקבל את קביעתו של צוק, כי מרבית המדינות בעולם הפסיקו את הפלרת המים. "זה נכון שרק בישראל ובאירלנד נעשית ההפלרה במסגרת החוק הכללי, אבל ברוב ארצות המערב המים מופלרים עבור חלקים רבים באוכלוסיה, כאשר ההחלטה על כך ניתנת לשלטונות המקומיים. כך, למשל, בארה"ב מחליטות המדינות לבדן על הפלרת המים", אומר פרופ' עדין.
ואולם מעבר לטענות אודות ההשפעות השליליות על בריאות הציבור, טוענים המתנגדים להפלרה גם להתערבות בוטה של המדינה בתחום בריאות הפרט. "מתנגדים רבים טוענים שכאשר מחדירים חומר רפואי במי שתייה, כל הציבור מקבל את זה, מי שזקוק ומי שפחות. כולם מקבלים מבלי להישאל האם הם רוצים בו, אבל כך זה בכל החלטה אחרת שמתקבלת על-ידי אנשי ציבור למען כלל הציבור. כך זה גם עם הכלור שבמים, והתנגדות דומה היתה גם אז", אמר פרופ' עדין.
משרד הבריאות: צעד מתבקש
ממשרד הבריאות נמסר בהתייחס לדברים: "ועדת עדין ביקשה ממשרד הבריאות לעקוב אחרי שכיחות הפלואורוזיס בישראל. חשיפה לרמות פלואוריד גבוהות בגיל הילדות גורמת לתופעה בשם פלואורוזיס. שכיחות הפלואורוזיס בישראל נמוכה, ואין הבדל בשכיחות התופעה בין איזורים מופלרים ולא מופלרים. הפלרת מי שתייה מונעת את התחלואה.
"הפלרת מים היא צעד מתבקש, גם אם ייכללו שירותי בריאות השן בסל הבריאות, וזאת על מנת לחסוך הוצאות על טיפול בנזקי המחלה. אין שום סכנות בריאותיות בהפלרת מי השתייה. לא נמצא בסיס לטענות בדבר נזקים לעצמות וטענות בריאותיות אחרות משוללות כל יסוד ואין להן שום סימוכין מדעיים. הנושא נבדק במשך 60 השנים בהן מפלירים מי שתייה, ומעולם לא נמצאו ממצאים מדעיים בדבר סיכונים בריאותיים כלשהם".
