ועדת הכנסת: ח"כ פרץ לא יכהן בכפל תפקידים
את הצעת החוק האוסרת על כפל התפקידים העלה יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת גדעון סער. עיקר הוויכוח בין חברי ועדת הכנסת נסב על מועד החלתו של החוק, בסופו של דבר הוחלט על מועד מוסכם וההצעה עברה על חודו של קול
ההצעה עברה על חודו של קול - 11 תומכים לעומת עשרה מתנגדים. עיקר הוויכוח נסב סביב המועד שבו יש להחיל את החוק. לבסוף הוחלט כי המועד יהיה שלושה חודשים מיום פירסום החוק ברשומות או שלושה חודשים לפני מועד הבחירות לכנסת ה-17.
יו"ר שינוי, יוסף (טומי) לפיד, אמר כי "ההחלטה התקבלה בזמן הנכון, שכן לא ייתכן שפרץ יהנה מפריווילגיות שאין לאף ח"כ אחר וייעזר בארגון העובדים הגדול במדינה לקידום שאיפותיו הפוליטיות. מזה 5 שנים אני פועל לקידום החוק - ועתה שמחתי שהליכוד נאות להצטרף".
האם התיקון יצר אפליה?
פרץ מחזיק בכפל התפקידים מכוח תיקון לחוק חסינות חברי הכנסת, בו נקבע כי "להוציא את יו"ר ההסתדרות הכללית ויו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, חבר כנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה. המכהן בגוף ציבורי, חברותו באותו גוף תפקע ביום היותו ח"כ", לשון החוק.
לטענת ח"כ סער, סעיף השיריון שמגן על פרץ בחוק יוצר אפליה כלפי שאר חברי הכנסת, המנועים מלכהן כנבחרים בגוף ציבורי. הוא טוען גם שכפל התפקידים יוצר ניגוד עניינים ושההסתדרות מנוצלת ככלי בשירותו של מועמד בבחירות לראשות הממשלה. עוד טוען סער כי ח"כ המכהן בתפקיד נוסף וחשוב מסוג זה, איננו יכול להשקיע את מירב הזמן לעבודתו בכנסת, שאליה הוא נבחר, וש"לקראת ההצבעה מפעיל ח"כ פרץ לחצים על חברי הכנסת".
בתגובה להצעת החוק ולהאשמותיו של ח"כ סער אמרו במטה פרץ כי "הדברים מעידים שהליכוד נמצא בפאניקה ממועמדותו של פרץ לראשות הממשלה, ומהאנרגיות האדירות שהוא מזרים למפלגת העבודה".