עלו לארץ, יינשאו בניכר

פסולי חיתון: יבגניה ברזיצקי בת לאם יהודיה. יורי גורביץ' בן לאב יהודי. שניהם אזרחי מדינת ישראל. שניהם בני 24 מבת-ים, לומדים ועובדים כשאר בני גילם. הם הכירו לפני חמש שנים וכשהחליטו להינשא, הבינו שלא יוכלו לעשות זאת בישראל. כמותם, חיים בישראל עוד כ-300 אלף אזרחים, רובם עולים חדשים, שאינם יכולים להינשא בארץ. סיפורם יידון היום (ג') בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

יבגניה, סטודנטית לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה, מספרת על התסכול שבו נתקלו: "הצברים לא נתקלים בבעיה הזאת ולא מודעים אליה. אני לא בחרתי במי להתאהב וכעת בגלל שרק אביו של יורי הוא יהודי, אנחנו צריכים ללכת להתחתן בחו"ל. זה מצחיק כי אין אף מקום בעולם שאסור להתחתן בו. לנו אסור להתחתן. אין לנו את הזכות הלגיטימית הזו".

יורי גורביץ' ויבגניה ברזיצקי (צילום: ויקטוריה גורביץ')

יורי, שעלה לארץ לפני שמונה שנים וכיום עובד כטכנאי מיזוג אוויר, הרגיש זר באזרבייג'אן וכעת חש על בשרו את תחושת הזרות והניכור גם במדינת ישראל, שעליה חלם. יבגניה: "אני מרגישה לא נעים בגלל החבר שלי. לי אין בעיה, אבל הוא פגוע. נותנים לו את כל הזכויות. יש לו אזרחות, אבל להתחתן הוא לא יכול. שם כל החיים שלו הוא היה יהודי וסבל מזה, ופתאום הוא מגיע לארץ ולא מקבל יחס של יהודי. מהצד, זה יכול להיראות מצחיק, אבל כשנוגעים בבעיה זה עצוב".

היא מוסיפה: "הכי מצחיק זה שגם הוא יכול להתחתן בארץ, אבל רק עם לא יהודיה. נו, אז מה נעשה? ניפרד ונחפש בני זוג אחרים שאיתם מותר לנו להתחתן?". באוקטובר ייסעו יורי ויבגניה להינשא בפראג.

יבגניה, שחולמת על חתונה ושמלה לבנה, תנסה להגשים את החלום בצ'כיה, "ניסינו להילחם, אבל זה קשה ובארץ לא כל כך מקשיבים. אנחנו יכולים לחכות שמשהו יזוז במדינה עד שנזדקן ולכן החלטנו לצאת לפראג ולהתחתן. אנחנו נוסעים לבד וזה עצוב. כל החיים מחכים לחתונה, למשהו שמח עם טקס חגיגי, משפחה וחברים. מה שיהיה בפראג זה רישום פורמלי בעיריה. יכריזו שאנחנו נשואים וישימו חותמת.

"כשנחזור, נעשה מסיבה כדי לנסות להרגיש את השמחה. ההורים שלי רוצים לחגוג בחתונה ואני לא מתכוונת לוותר על השמלה הלבנה. כל החיים חלמתי על זה. היום היחיד שבו את ארגיש כמו מלכה. זה עצוב ומרגיז שיש הוצאות גדולות יותר, אבל גם זה משהו".  

זוג שכבר התחתן: זה אבסורד, בסוף מכירים בנישואים

אולגה (24) ויבגני (25) פריליך מבת-ים נישאו לפני כחמש שנים בקפריסין. היום הם מעוניינים לעזור לזוגות הנתקלים באותה בעיה שבה נתקלו בעבר. אולגה: "תמיד ידעתי שהחצי הלא נכון של יבגני הוא יהודי וכשהתחלנו לדבר על נושא החתונה הבנו שאין לנו סיכוי להתחתן פה ושנצטרך לצאת לחו"ל. יבגני שאל אותי אם ארצה שהוא יתגייר אבל לא הסכמתי - זה זיוף".

יבגני נפגע מהיחס שקיבל, "הוא תמיד הרגיש יהודי", מספרת אולגה, "אבל עם כל הבעיות שבהן נתקלנו הוא נפגע. הוא מרגיש יהודי מקופח. במיוחד כשבאותו זמן שעמדנו להתחתן הוא שירת בצבא". 

במבט לאחור, טוענת אולגה שמדובר בהליך מסורבל שאינו מועיל לאף אחד: "זה כל כך טיפשי ויקר כל ההליך הזה. בסופו של דבר מכירים בחתונה שלנו, אבל גורמים לנו לסבל רב. מדובר באלפי דולרים - נסיעה, המלון, והטקס עצמו שעולה הרבה כסף. זה אבסורד כי אפשר היה לעשות את התהליך בארץ. היום מכירים בנישואים שלנו בדיוק כמו ככל נישואים".

זמירה שגב, מזכ"ל הפורום למען בחירה חופשית בנישואין, קוראת ליו"ר ועדת הקליטה, ח"כ קולט אביטל, לדרוש מראש הממשלה לקדם את הצעת חוק ברית הזוגיות כפי שגובשה במשרד המשפטים בעקבות עבודתה של ועדת בר-און. "ברית זוגיות זה מה שנקרא בכל העולם נישואים אזרחיים. כאן בחרו בשם אחר בגלל התנגדות הדתיים לכל העניין האזרחי", אומרת שגב.

לדבריה, "אם יתקבל חוק ברית הזוגיות, כל זוג שרוצה להינשא ולא רוצה או יכול להתחתן ברבנות יוכל להירשם במרשם ברית הזוגיות, כמו שבכל העולם אפשר להירשם בעיריה, בארץ יוקם מרשם שבו יוכלו להירשם כבני זוג וזה היה אמור להקנות לזוג את אותם הזכויות של זוג שהתחתן ברבנות".