זוכרים אותך מאיר

ביום שני הקרוב ייערך הערב המסורתי בקיבוץ משמרות לזכרו של מאיר אריאל ז"ל. בערב יבוצעו לראשונה מספר שירים חדשים של מאיר אריאל, וחלק מהאמנים המשתתפים באירוע ישתפו פעולה בדואטים מיוחדים. את האירוע ערך וינחה יואב קוטנר. חמישה מהאמנים שישתתפו בו כתבו עבורנו כמה מילים לזכרו של אריאל ולקראת הערב.

חמי רודנר:

"מאיר אריאל בא מנופים ויזואליים ונפשיים דומים לנופים מהם באתי אני. בהיותו בן של דור קודם, מה שקראו בקיבוץ 'דור הביניים', הוא הצליח לשקף ולאחוז בזנבה של תרבות ארץ ישראלית קיבוצניקית מיוחדת במינה שהייתה ואיננה עוד. שפתו הייתה כל כך מיוחדת ועשירה – הוא היה מאהב של השפה העברית - והסיטואציות הכול כך קיבוצניקיות שמחורזות באלבומו הראשון 'חג ומועד ונופל', חדרו אט אט לליבם של אנשים שאין להם ולקיבוץ דבר.

שיריו שואבים מהאדמה דשנה של השרון הצפוני. 'צל עלי בננות' בשבילי הוא דבר מוחשי, לא דימויי; את 'ארול' אני מכיר טוב טוב וגם את 'תקווה'; את הילדה היפה מהגליל גם אני אהבתי. בשבילנו בסוף שנות השבעים היה זה פלא שהנה קם אדם שכותב את השירים הכי טובים בעולם וכותב אותם עלינו! פעם בשנה הוא היה מגיע עם הגיטרה שלו לבריכה של קיבוץ גבעת ברנר ל'ערב צעירים' ושר את שיריו, מספר את בדיחותיו (הקבועות) וסיפוריו-משליו ( הקבועים). פרפורמר גדול הוא לא היה, יותר מין רבי מזמר ומהמהם לעדת חסידיו.

כאדם בוגר נפגשתי איתו פעם אחת על בימת 'צוותא' בערב רקוויאמי משהו על הקיבוץ. את תשומת ליבו, מטבע הדברים וטבעו שלו, הוא הקדיש יותר לאיגי, אשתי אז, שהיתה ועודנה יותר יפה ממני. אחרי שמת הייתי מבצע לזכרו בהופעות את 'מים מתוקים' – אחד משירי האהבה הכואבים מצחיקים שלו. שיר נהדר.

בשנה החולפת קיבלתי מיהודה עדר טקסט מעיזבונו העצום של מאיר. 'פסטיבל השירים של קשת' היה ניסיון לחדש את מסורת פסטיבלי הזמר משנים עברו. יהודה ביקש ממני להלחין את 'לילה בלי טיפה של דלק'. כמו דברים רבים אחרים השארתי את הטקסט הזה תחת הכותרת 'דברים שיש לטפל בהם דחוף' ועזבתי אותו. יומיים לפני מועד ההגשה הסופי של השירים לפסטיבל. יהודה לחץ עלי 'מה קורה עם השיר של מאיר?', בעצלות אופיינית שלפתי את השיר מהמקרר. השיר הלחין את עצמו, חד וחלק. המילים של מאיר פשוט מזמינות את המנגינה אליהן – עושות איתה אהבה. תוך חמש דקות השיר היה מולחן כמעט לגמרי. אין לי מושג מה זה 'הבן שלך בכלא תסרגי כיפה'. אני רק יודע שאני אוהב את זה ואוהב את האיש שכתב את זה".

מוש בן ארי:

"מאיר אריאל הוא משורר ומוזיקאי מחונן שהטביע את חותמו לעד בשירה העברית בסגנון הייחודי רק לו. בעזרת שיריו ומילותיו אנו מתחברים לאהבת הארץ הקסומה והתמימה. מאיר כתב על ארץ ישראל כמו שגבר כותב על אהבתו לאשה. הוא סמל וזיכרון ילדות שש חיזק את אהבתי לארץ.

קשה לי לבחור שיר אחד שאותו אני אוהב, אבל אין ספק שאחד השירים האהובים עלי ביותר הוא 'אגדת דשא', שאת מילותיו כתב והלחין שלום חנוך, שני יוצרים שהשפיעו עלי מאד בשנות ה-80 עם פריצת המוזיקה לחיי.

בתור נער וחייל יצא לי לראות מספר הופעות של מאיר אריאל עם גיטרה ותמיד נכבשתי בדרך בה הגיש את שיריו עם חוש הומור, חן וכריזמה. לעונג ולכבוד לי להופיע בערב מיוחד לזכרו ומורשתו ולשיר את 'עברנו את פרעה' ואת 'הולך בטל' יחד עם איראל זילבר".

"אף פעם לא פגשתי את מאיר אריאל. ההתקלות הראשונה שלי בו הייתה בסרט 'מסע הבחירות של מאיר אריאל'. באחד הלילות בגיל 14 נתקלתי בטעות בסרט בטלוויזיה. ראיתי שם את מאיר, מיקי שביב ויהודה עדר נוסעים מקצה המדינה לקצה השני, מרימים מגברים בעצמם ושרים בשכונות ובקיבוצים את השירים של מאיר. הם לא התייחסו לזמן או למקום, לשום דבר אחר מלבד המוזיקה. בפעם הראשונה בחיי ראיתי מישהו שפשוט חי את זה ועושה את זה עד הסוף. ההתייחסות של מאיר ליצירה שלו הייתה כל כך כנה וטוטאלית, שהיא חיזקה אצלי את האמונה בדרך שלי, שגם אני אוכל לחיות ככה.

בפעם הראשונה שנתקלתי בשיר 'הלילה לא' נדהמתי. מעולם לא חשבתי שאפשר להעביר כל כך הרבה עוצמה דרך טקסט, שמצד אחד הוא כל כך מתוחכם, ומצד שני כל כך פשוט וראשוני. יום אחד, באחד מרגעי ההמתנה שעברתי כנגן במופע של ריטה, התחלנו, אני והלהקה, להשתעשע עם השיר במין גרוב שכונתי, וזה פשוט קרה, כאילו לא הייתה לשיר ברירה. הראשון שהשמעתי לו את הביצוע היה שחר אריאל. כשהוא אמר שזה בדיוק מה שאבא שלו רצה להגיד, הבנתי שקרה כאן משהו טוב".

דודי לוי:

"בחרתי לבצע הערב את השיר 'ארץ נתזים' בגלל הלחן החדש היפהפה והמאתגר עבורי של אהובה עוזרי. זהו טקסט שלא נחשף מעולם, המתעסק ביחסים בינינו לבין המקום והתקופה שאנו חיים בה היום. מאוד התחברתי לתחושות הבלבול שעוברות מהטקסט לגבי התקופה: 'איך התערבלו לי טעם וריח קל וחומר מין ואהבה, איך התהפכו לי רעיון ודרך גדול וקטן זכר ונקבה'.

קשה לי להצביע על שיר אחד של אריאל שהוא הפייבוריט שלי. הוא כתב הרבה שירים יפים, יש הרבה טקסטים שרק מאיר בשפתו ובזוויתו המיוחדת היה יכול לכתוב".

אפתח במאיר של השירים שהוא כתב לי. מתוך השירים מתפרצת הזדהות מפתיעה עם המין הנשי. מאיר כתב לי שירי אהבה שחוץ ממנו רק נשים יכלו לכתוב אותם באופן כל כך מדויק, אבל אף אחד לא יכול היה לכתוב אותם מרגש כל כך, בשל כל כך, עשיר כל כך. הנשים בשירים של מאיר יודעות מה הן רוצות בחיים. מאיר היה משורר בנשמתו. השפה התגלגלה לו על הניר מתוחכמת, אך עם זאת רגישה, אינטליגנטית, אבל לגמרי נוגעת.

אני זוכרת את מאיר ואזכור אותו תמיד בזכות החיוך הכובש שלו, הפנים הטובים והעיניים המדברות. ובזכות המילים. המילים שכמותן, רק מאיר יכול היה לכתוב.

בערב לזכרו של אני אבצע את 'הולכת ממך' ו'רק עליך מדברים' שמאיר כתב בשבילי. אחרי שמאיר כתב לי את 'הולכת ממך' ביקשתי ממנו שיכתוב שיר נוסף באותה רוח, מהמקום של אחשה אסרטיבית וחזקה, שהרבה נשים יוכלו להזדהות איתו. השיר הזה מספר על זוג שחייו סובבים סביב הגבר שמאמין שכך צריך להיות, אבל כמו תמיד אצל מאיר אריאל האשה לא נשארת כנועה למצב, היא מודעת, לא מוותרת, חזקה".

רשימת השירים המלאה בערב:

רונית שחר – רחל (שיר חדש) + נגה

יהודית רביץ – סיפור מותם על עלמה ועלם

יהודית רביץ ושלום חנוך – זרעי קיץ

אריאל זילבר – שדות גולדברג

בתי - "איך לפעמים אני"

מוש בן ארי + אריאל זילבר – הולך בטל

מוש בן ארי – עברנו את פרעה

שחר ואודי אריאל – שוב שומע (שיר חדש) + מדרש יונתי

עברי לידר – נשל הנחש + טרמינל

מיקה קרני, מיקי שביב ויהודה עדר – ארול

מיקי שביב – ליל אהבה עם אזרחים

חמי רודנר – לילה בלי טיפה של דלק + לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ

שרון חזיז – רק עליך מדברים (שיר חדש) + הולכת ממך

שרון עזריה – מים מתוקים

שייגעץ – לוליטה

זהבה בן – ערב כחול עמוק + יום חורף שמשי

דיויד ברוזה – מלח ים (שיר חדש) + מתחת לשמיים

דודו טסה – עלית לי בזיכרון

יזהר אשדות – למה לא + ערב על העיין

מוקי – היכנסי כבר לאוטו

מוקי עם שלומי שבן – שיר כאב

שלומי שבן – דומם עם זוג נאהבים

שלומי שבת – לא יכול להוריד ממך את העיניים

לאה שבת – שלל שרב

דודי לוי – מודה אני

דודי לוי עם אהובה עוזרי – ארץ נתזים

שלום חנוך – אומרים שבלי + סוף עונת התפוזים.