מה הם רוצים מדרווין?
בשנים האחרונות מתחזק כוחם של חסידי גישת הבריאתנות, המתנגדים ללימודי אבולוציה בבתי הספר ובמוסדות האקדמיים השונים בעולם. ביולוגים וחוקרים טוענים כי מדובר בפגיעה בחופש האקדמי והמדעי, שמחזיר את האנושות שנות דור לאחור, אך מוסדות הדת הצוברים תאוצה מפעילים את כוחם ודורשים לבטל את לימודי האבולוציה. האם בשנים הקרובות נחזה שוב ב"משפט הקופים"?
בשנת 1925 התכנס בית המשפט במדינת טנסי שבארה"ב, כדי לדון באחת מהשערוריות הגדולות של אותה תקופה. על דוכן הנאשמים עמד מורה באחד מבתי הספר במדינה, ג'ון סקופס, שהואשם בלימוד תורת האבולוציה. משפטו של סקופס, שזכה לשם "משפט הקופים", עורר סערה תקשורתית רבה ועד היום הוא נחשב לאחד מאבני הדרך של הוראת המדעים בארה"ב, כמו גם במדינות אחרות בעולם.
את התביעה ייצג וויליאם בריאן, מטיף דתי שדרש להעניש את סקופס לאחר שעבר על "החוק לאיסור לימוד תיאוריית האבולוציה". חוק זה, שהתקבל באותה שנה בה נפתח המשפט, זכה לביקורת נוקבת מצד הממסד המדעי, אך הצליח להשתרבב לספר החוקים בעקבות תמיכתם האינטנסיבית של השמרנים ואנשי הכנסייה בטנסי. החוק קבע, בין היתר, שאסור למורים בכל אחד ממוסדות החינוך במדינה (לרבות: אוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר ציבוריים) הנתמכים באופן מלא או חלקי מתקציב החינוך הציבורי, ללמד כל תיאוריה השוללת את סיפור הבריאה האלוהי הדתי, כפי שמופיע בתנ"ך.
רק בשנת 1967 בוטל החוק, בהוראת בית המשפט העליון בארצות-הברית. ביהמ"ש קבע שהחוק אינו תקף, משום שהוא נובע ממניעים דתיים הזרים לדמוקרטיה ומנוגדים לחוקה האמריקנית. אך פסיקה זו של בית המשפט לא הפסיקה את המלחמה בין המתנגדים להוראת האבולוציה לבין אנשי הממסד המדעי, שטענו כי חובה ללמד את המקצוע במוסדות אקדמיים ואוניברסיטאות, כמו גם בבתי הספר.
הבריאתנים נגד הדרוויניסטים, ולהיפך
המתנגדים להוראת האבולוציה מכונים בדרך כלל "בריאתנים", והם מצדדים בגישת הבריאתנות. גישה זו מסבירה את התפתחות החיים על פני כדור-הארץ בבריאה אלוהית, והיא נתמכת על ידי אנשי דת ובעיקר אנשי הדתות המונותאיסטיות – יהדות, נצרות ואיסלאם. גישה זו אינה מכירה במחקריו ופרסומיו של צ'רלס דרווין על אבולוציה, ובפרט לא בהתפתחות ההדרגתית בדרך של ברירה טבעית והישרדות המותאמים לסביבתם.
בעוד שאנשי המדע וחוקרי האבולוציה מסבירים את הופעת האדם בתהליך אבולוציוני ארוך שנמשך מאות ואלפי שנים, שבבסיסו ברירה של המותאמים ושינויים גנטיים שמקורם במוטציות בחומר התורשתי, הבריאתנים טוענים כי האדם והיצורים האחרים נוצרו על ידי תהליך מתוכנן על ידי כוח עליון. הם שוללים מכל וכל את התפיסה לפיה מוצא האדם מגלגולים מוקדמים של קופים-אנושיים, ואת הקרבה המשפחתית בין בני האדם לקופים. זאת, בין היתר, משום שבני האדם נתפסים כ"נזר הבריאה" האנושית.
חלק מהתומכים בבריאתנות, המייצגים עמדה מתונה יותר, טוענים כי יש ללמד אותה בבתי הספר במקביל ללימודי האבולוציה, רובם המכריע של המצדדים בגישה זו מתנגדים להוראת האבולוציה וקוראים לביטולה. כיום, רוב הבריאתנים פועלים ומתייחסים בעיקר למוסדות אקדמיים וחינוכיים דתיים ושמרנים, אם כי גם שם הם נתקלים בהתנגדות לשלילת לימודי האבולוציה. מתנגדי האבולוציה טוענים לא פעם כי מדובר בהשערה מדעית שלא הוכחה. בתגובה, משיבים להם מצדדי האבולוציה והביולוגים, כי גם דבר קיומו של אלוהים הוא בגדר השערה, שלה עוד פחות עדויות מאשר לאבולוציה.
אך בניגוד לדעה הרווחת לפיה הבריאתנות עתידה להיעלם מהעולם עם הצטברות עדויות רבות המצדדות באבולוציה, בשנים האחרונות חלה בעולם, ובפרט בארצות-הברית, מגמת עליה בבריאתנות ובדרישתם של המצדדים בגישה זו לשלול את הוראת האבולוציה. זאת, בין היתר עקב עלייתם של ערכים שמרנים והתחזקותה של הדת והאמונה.
מגמה זו קיבלה חיזוק לפני מספר שבועות, בצורת מאמרו של כריסטוף שונברן, חשמן המקורב לאפיפיור ונחשב לבעל השפעה רבה על מוסדות הכנסייה הקתולית. שונברן קרא במאמרו, שראה אור ב"ניו-יורק טיימס", לביטול הוראת האבולוציה, או לכל הפחות ללמדה לצד לימודי הבריאתנות.
שונברן שבר בכך מצב של סטטוס קוו שנוצר בעקבות הכרזתו המעורפלת של האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס, בדבר יחסה של הכנסייה לאבולוציה. המוסדות הקתוליים נחלקים בדעותיהם בנוגע להוראת האבולוציה והיחס אליה, ונראה כי בשנים האחרונות נשמרה המגמה של אי-החלטה רשמית מצד הכנסייה, בנודע לנושא. חילופי האפיפיורים הביאו להעלאה מחודשת של הנושא לסדר היום הציבורי, ולהתעוררות זירת העימותים הישנה בין הבריאתנים לבין הביולוגים.
תאוריה פורצת דרך
בספרו "(על) מוצא המינים", הציג צ'רלס דרווין, שהיה עד למועד הפרסום ביולוג אנונימי, תיאוריה חדשה ופורצת דרך על היווצרות היצורים על פני כדור הארץ. בספרו, תיאר דרווין את מחקריו ומסעותיו על ספינת ה"ביגל", והציג גישה חדשה בתיאוריית האבולוציה (התפתחות בלטינית) – לפיה המינים הקיימים כיום נוצרו בתהליכים הדרגתיים ואיטיים, שנמשכו לאורך שנות דור, כתוצאה מלחצים סביבתיים ואחרים. לחצים אלה, שהוגדרו כ"ברירה הטבעית" ו"הישרדותם של המותאמים לסביבה", המעצבים את התנהגותם, אופיים ותכונותיהם של בעלי-החיים והצמחים במקום מסוים.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, דרווין לא היה הראשון להציג את תיאוריית האבולוציה. סבו, ארסמוס דרווין, פרסם חיבור חשוב על האבולוציה שנים רבות קודם לכן, וישנם חוקרים רבים שהעלו תיאוריות התפתחותיות שונות לגבי הברירה הטבעית. דרווין היה הראשון לאסוף עדויות רבות מנישה אקולוגית ייחודית – איי הגלפגוס שבחופי אמריקה הדרומית – ולערוך תצפיות ותיעוד מדויק, מקיף וחסר תקדים על התפתחותם של בעלי-חיים שונים ברצף האיים.
דרווין טען כי מוצאם של כל המינים אותם סקר מקורם במינים קדומים יותר, ולמעשה לכולם היה אב קדמון משותף. לדבריו, בכל דור מעמידה אוכלוסייתו של מין מסוים צאצאים רבים יותר מכפי שהסביבה יכולה לקיים, ואז אלו מביניהם שאינם מתאימים לסביבה מתאים ולא מעבירים את תכונותיהם לדור הבא. עם השנים, נוצרת עדיפות ביולוגית-גנטית למינים מסוימים, הנושאים גנים המתאימים לסביבה. תכונות אלה, המצטברות לאורך הזמן, מביאות לבידול גנטי ולבסוף להיווצרותם של מינים חדשים.
כשדרווין פגש את מנדל
מאוחר יותר, אוחדו עקרונות הדרוויניזם יחד עם עקרונות אותם פיתח הנזיר גרגורי מנדל (מנדליזם - חוקי התורשה של מנדל), לגישה חדשה הנקראת "ניאו-דרוויניזם". גישה זו מהווה כיום את התפיסה המדעית הפופולרית ביותר בדבר מוצא המינים ותהליכי ההתפתחות הביולוגיים, והיא נתמכת במחקרים רבים ועדויות שנאספו מתחומי ידע שונים: חקר המאובנים, ביוכימיה, אמבריולוגיה (חקר העוברים), אנטומיה משווה - ועוד.
ההתנגדות של מוסדות הדת לאבולוציה נובעת משלילתה של יד אלוהית ביצירתם של החיים בכדור הארץ, ובפרט משום שהיא גורסת כי אין האדם מותר מהבהמה. למעשה, מבלי משים, קבע דרווין במחקריו כי האדם זהה לבעלי החיים, והניח את היסודות למחקרים ארוכים ומפורטים, על התנהגותם של בעלי חיים והאנלוגיה להתנהגותם של בני אדם. תפיסה זו מנוגדת לחלוטין לתפיסת הבריאתנות ולכן היא מעוררת את חמתם של אנשי הדת והכנסייה.
באופן רשמי, נראה כי ארצות-הברית לא תיסוג לאחור ובוודאי שלא תגביל את לימודי האבולוציה במוסדות חינוך שונים במדינותיה. למרות שמשפט הקופים הסתיים לפני שמונים שנה, נראה כי הוא עדיין ממשיך בקרב חוגים מסויימים, וזאת למרות העדויות, המחקרים וההוכחות החותכות לנכונות הגישה האבולוציונית והדרוויניסטית, ומהווה למעשה מלחמה בין תרבויות ובין תפיסות השייכות, כל אחת, לדור אחר ומציאות מדעית-חינוכית אחרת.
לפנייה לכתב/ת 
