שטרוזמן נגד בג"ץ: "תיק שרון נסגר כדי לא לפגוע בפינוי"
השופט בדימוס אורי שטרוזמן יצא בהאשמות חריפות נגד בג"ץ במהלך דיון שנערך בכנסת בדבר גבולות המחאה במסגרת תוכנית ההתנתקות. עוד טען שטרוזמן כי יחס השופטים לנערות שנעצרו במסגרת חסימות הכבישים מעיד על שנאה. המשנה לפרקליט המדינה אמר בדיון כי "גבול המחאה הוא המשפט הפלילי"
להתקפה כזו לא ציפו שופטי בג"ץ, בעיקר לא כשהיא באה מכיוונו של מי שהיה שופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השופט בדימוס אורי שטרוזמן תקף היום (ג') את בית המשפט וטען כי דחיית העתירות בנושא חוק "פינוי-פיצוי" נבעה מרצונם של השופטים להמנע מפגיעה בתוכנית ההתנתקות.
בכנס שנערך בכנסת בנושא גבולות המחאה במסגרת ההתנתקות אמר שטרוזמן, ששימש גם כנשיא בית הדין של מפלגת הליכוד, כי "התסכול שלי ושל ידידיי שומרי החוק גדל שבעתיים בגלל האכזבה הנוראה מבית המשפט העליון... אי-אפשר להשתחרר מהמחשבה שבית המשפט העליון לא פסל את חוות הדעת של היועץ המשפטי של הממשלה על סגירת תיק האי היווני והכשיר את חוק פינוי פיצוי בגלל רצונם של שופטיו, רוב שופטיו, להימנע מפגיעה בראש הממשלה ובתוכנית ההתנתקות שלו".
שטרוזמן קרא קטעים מתוך פסק הדין בפרשת האי היווני ותהה: "האם לא ברור מכאן שרק החשש שמא יחול שינוי במדיניות הנהוגה כיום על-ידי ראש הממשלה הניעה את בג"צ לפסוק כפי שפסק? אין מנוס מהמסקנה שאין לסמוך על פסיקת בג"צ, שבבסיסה החשש שמא פסילת החוק תביא לביטול ולדחיית ההתנתקות".
לאחר מכן תקף שטרוזמן את השארתן במעצר של הקטינות שסירבו להזדהות לאחר שנעצרו בחסימות הכבישים ואמר: "החזקת ילדות קטינות במעצר בטענה שאין הן מזדהות היא בלתי נסבלת. היא בושה וחרפה. האיסור לאפשר לאסירים לגשת לבחינות, כאשר בפועל ניתן היה לעשות זאת, כאשר רוצחים שנשפטו למאסרי עולם שוקדים על לימודיהם, מלמד על השינאה לאסוּר ולא על אהבת הזולת הנדרשת משופטי ישראל, גם כאשר הזולת חוטא. אהבה שמקומה הראוי הוא גם בליבותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטיו".
"גבול המחאה הוא המשפט הפלילי"
המשנה לפרקליט המדינה, עורך הדין יהושע למברגר, טען כי המערכת המשפטית מכירה בחשיבות המחאה נגד השלטון. לדבריו, "גם אם המחאה בוטה, דורסנית, מעליבה – חובה לאפשר אותה לא רק מטעמים טקטיים אלא מתוך תסיסה עמוקה של הדמוקרטיה. גבול המחאה הוא המשפט הפלילי, אולם גם את המשפט הפלילי צריך להפעיל בשכל. היועץ המשפטי שוקל שיקולים רחבים. ודאי שיש עניין לציבור למנוע הסתה לסרבנות, אבל הראייה הרחבה היא לשקול אם התועלת החברתית שתצמח מהפעלת המנגנון הפלילי גדולה מאי-הפעלתו. פה נכנסים שיקולי שכל ישר וראיית התמונה החברתית. זה לא ריסון, זו הפעלה מאוזנת ומידתית של הדין הפלילי".
למברגר הוסיף כי על-פי גישה זו לא הועמדו כדין בעלי המכוניות שעצרו את מכוניותיהם בשבוע שעבר בשולי הכבישים למשך רבע שעה במחאה על תכנית ההתנתקות: "הם לא קיבלו אישור לזה ויכלו להעמיד אותם לדין, אבל הייתה החלטה מושכלת לאפשר זאת".
עורך הדין נפתלי ורצברגר, המייצג עצורים רבים במסגרת המחאות נגד תכנית ההתנתקות, אמר ללמברגר בתגובה כי "המרחק בין הרטוריקה היפה על הסבלנות ובין המספרים הוא גדול. משני אירועי חסימות כבישים יש 395 כתבי אישום. מאות אנשים נאשמים על הפגנה. לא על אלימות, לא על תקיפת שוטרים, הם מובאים לדין על עצם המחאה. היועץ המשפטי לממשלה והמערכת צריכים להיות סובלניים יותר. קו הגבול הוא באמת האלימות לה אין הצדקה. חייבים להרחיב את גבול האלימות כך שיתאפשרו חסימות כבישים. מסתבר שאת 'משל האתרוג' של אמנון אברמוביץ אימצה גם המערכת המשפטית".