מהמרים על קזינו
הדילר בסיבוב ההימורים האחרון הוא שר התיירות, אברהם הירשזון. מנהל הבית הוא לא אחר מאשר שר האוצר, בנימין נתניהו. אבל האם שני אלה אכן יצליחו להרים את הקזינו העברי החוקי הראשון, או שמא גם התוכנית הזאת תערום אבק כמו כל-כך הרבה תוכניות קזינו מפוארות לפניה?
רולטת ההימורים מסתובבת שוב: האם הפעם יצליח הקמפיין להקמת קזינו בישראל? הרבה כסף מונח על השולחן, ועוד הרבה יותר מחכה בכיסים של המהמרים השונים מסביב לשולחן: מלונאים מקומיים לצד מיליארדרים מרחבי העולם, יזמים זריזים לצד ארגונים ציבוריים. כדור הכסף הנוצץ כבר חוזר ומקפץ על הגלגל: הממשלה, הכנסת, ארגונים חברתיים, המדיה. עוד מאמץ קטן, והוא יצנח למקומו האחרון. האם יהיה זה מספר מנצח, או שמא מה שהיה הוא שיהיה: הגלגל מסתובב והקזינו נעצר.
ריחוק אנין טעם
הדילר בשולחן ההימורים הנוכחי הוא לא אחר מאשר שר התיירות, אברהם הירשזון. הרבה יוזמות הוא כבר הספיק לגלגל בזמן הקצר שהוא במשרד התיירות, אבל דומה שרק אחת מכה גלים עד עכשיו: היוזמה להקמת הקזינו העברי הראשון בתבל. מנהל בית ההימורים הממשלתי הזה הוא שר האוצר, בנימין נתניהו, שיוזמת הקזינו משתלבת במפת הרפורמות הכלכליות שלו.
מלבדם, שומרים שאר השרים על ריחוק אנין טעם מהנושא. מישהו כנראה רמז להם, שקזינו לא נתפס כבשורה אמיתית להמונים. זה לא ממש כלכלי, לא ממש חברתי, זה מדיף ריח של מוסר ירוד והתעשרות קלה, אז למה להם. איכשהו, כל מי שניסה לקדם את הקזינו בישראל - נכווה. גם היום, כשמסתכלים על הסיכויים של היוזמה הזו להגיע לכלל מימוש, מבינים שמישהו פה לוקח הימור כשהוא מנסה לדחוף אותה מחדש.
נכון להיום, הקזינו העברי מתקיים רק בדמיונם של כמה יזמים וכמה פקידי ממשלה בלבד. אפילו הצעת חוק טרם נוסחה בעניין. אבל למרות זאת השר הירשזון עמל ימים כלילות למען הפרוייקט. כך, למשל, הוא יצא בראש משלחת של בכירי משרד התיירות למדבריות מערב ארה"ב.
תחת שמש נבאדה הקופחת, למדו שליחינו מקרוב את עיר ההימורים לאס וגאס במה שהוגדר סיור לימודי: פגישה עם ראש העיר, ביקור באוניברסיטת ההימורים המקומית, לימוד ממקור ראשון של כל תענוגות האירוח בבתי המלון המפוארים, ורק כי לא נעים - גם סיור לימודי בין מכונות ההימורים, הגלגלים והקוביות. אז נכון שקידום תיירות ההימורים קשה יותר מהקמת טיילת בחברון - יוזמתו של שר התיירות לשעבר, בני אילון - אבל אין ספק שכל שר משאיר את טביעות אצבעותיו במשרד.
לשחזר את לאס-וגאס באילת
בין אילון להירשזון כיהן השר גדעון עזרא כשר התיירות. זה היה בתקופתו, כשנולדה מחדש היוזמה להקמת קזינו בישראל. הקזינו, אליבא דמשרד התיירות, הוא מה שיגאל את ארץ ישראל משיממון התיירים שאחז בה בשנים האחרונות. לפי חישובי המשרד, קזינו באילת יביא לעיר מיליון תיירים בשנה, יכניס למדינה שני מיליארד דולר בשנה ויספק מקומות תעסוקה ל-40 אלף איש. את התחזית הוורודה הזו העביר עזרא לנתניהו עוד בשנה שעברה. את הסיכום בין המשרדים כבר ניהל נתניהו עם הירשזון.
תוצאת הדיון הייתה ההחלטה להקים צוות ממשלתי לקידום הקזינו באילת. "ישבתי עם שר האוצר, ומבחינתנו קזינו יכול לצאת לדרך", אמר הירשזון לאחר הפגישה עם נתניהו. ניסינו לברר את מלוא הפרטים במשרדי האוצר והתיירות. דובר שר האוצר הפנה אותנו לדובר האוצר. דובר האוצר הפנה אותנו למנכ"ל משרד התיירות, אלי כהן. המנכ"ל שלח את דובר המשרד להסביר שמה שהתפרסם זה המידע היחיד שקיים.
בכל זאת רצינו לברר קצת על התוכניות, ועל מה מבוססות ההערכות האופטימיות על גלי התיירים שיבואו להמר בארץ הקודש. לאיש אין מושג. התעקשנו לברר גם קצת על עבודת הצוות: מי עומד בראשו, מי החברים בו. אין צוות ואין חברים. בינתיים, התוכניות נמצאות בשלב ההזיה. במציאות ניתן לראות רק את 500 מכונות המזל של מפעל הפיס שהוצבו באישור משרד האוצר באחרונה בפאבים, מסעדות ופיצוציות.
כל זה לא מפריע לשני השרים להתגאות בקזינו שכבר מחכה להם בקצה הקדנציה. השר נתניהו אמר בהרצאה במרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי: "אנו מתכננים לשחזר את לאס-וגאס באילת, ולסלול מסילת רכבת שתחבר את אילת לאיזור המרכז. מזג האוויר באילת דומה לזה שבלאס-וגאס, ובאילת יש חופי ים יפים - מה שאין בלאס וגאס".
הוא הודה שהמילה קזינו "נשמעת כמו עיר חטאים", ולכן היה לו חשוב לציין שבלאס וגאס 83% מההכנסות מתיירות מגיעים מתיירות משפחתית, ורק 17% מהימורים. אז תיירות משפחתית כבר יש באילת, ונותר רק להחליט האם בשביל גידול של 17% בהכנסות כדאי לפתוח במערכה להקמת קזינו.
מערך הטיעונים של הירשזון מורכב יותר. בסידרת ראיונות שהעניק לכל כלי התקשורת עקב יוזמת הקזינו שלו, הוא לא חסך מילים בתיאור האטרקציה התיירותית שתוקם באילת, שתמשוך אליה תיירים כפרפרים אל האור: קומפלקס תיירות ייחודי, שורת בתי-מלון מפוארים, בהם פועלים שורת בתי קזינו מפוארים, ולצידם חנויות, מסעדות, אטרקציות ואולמות מופעים סטייל לאס וגאס. כדי להשלים את התמונה, הירשזון מדבר על הסכנה החמורה של התמוטטות כלכלית באילת לנוכח האלטרנטיבות הקמות בטאבה ובעקבה: "אילת תפסיד את הבכורה לסיני ולעקבה אם לא יקום בה קזינו", הוא הזהיר.
התוכנית של שני השרים היא פשוטה: עד סוף השנה תעבור בכנסת הצעת חוק שתאפשר ותסדיר את הקמת הקזינו האילתי. על-פי החוק שיתקבל, יפורסם מכרז להקמתו במהלך 2006, וייבחר היזם הזוכה. העבודות מתוכננות להתחיל עוד בשנת 2006, ואיפשהו בין 2009 ל-2010 יוכלו הירשזון ונתניהו לרדת לאילת לסיבוב בכורה חגיגי של הרולטה כחול-לבן הראשונה בהיסטוריה.
לא רבים שותפים להתלהבות
אך מתברר שלא רבים שותפים להתלהבות הזו בממשלה, מה שעלול להכביד קמעה על מימושו של השלב הראשון - אישור הצעת החוק בנושא. שר הפנים, אופיר פינס, למשל, הוא מתנגד ותיק לרעיון הקזינו. בכנסת הוא כיהן בראש שדולת חברי הכנסת נגד הקמת קזינו בישראל, שכבר עצרה כמה סיבובים קודמים של חקיקה בנושא. לא רק שפינס מתכוון להתנגד בממשלה לסיבוב הנוכחי של הקזינו, אלא שהוא כבר טרח ושוחח בעניין עם ראש הממשלה, אריאל שרון.
רמז לדעתו של ראש הממשלה בעניין הקזינו בישראל אפשר למצוא בהתבטאותו בפני ועדת החוץ והביטחון לפני כשנתיים: "דעתי האישית היא, שתהיה זו טעות להעביר את ישראל לפסי הקזינו. ישועתנו לא תצמח מהקזינו". באותה תקופה, ניסה לא אחר ממנכ"ל משרדו, אביגדור יצחקי, לגלגל את רעיון הקזינו בניהול מפעל הפיס, וזו הייתה חבטה הגונה על קודקודו. ספק אם שרון שינה את דעתו במהלך השנתיים האלה. פינס אומר בוודאות שלא: "שוחחתי בעניין הזה עם ראש הממשלה, והוא הודיע לי שהוא מתנגד להקמת קזינו באילת".
לדעת פינס, התנגדותו של שרון תוביל לכך שלא יימצא לרעיון הנוכחי רוב בממשלה למרות תמיכת שר האוצר. בין השרים שנחשבים לתומכי הרעיון נמנים, מלבד נתניהו והירשזון, גם השרים מאיר שטרית, שלום שמחון וגדעון עזרא - ואולי גם אחרים.
לעמדתה של שרת המשפטים, ציפי לבני, יו"ר ועדת השרים לחקיקה, יש חשיבות רבה גם כן. פנינו לשרה לקבלת עמדתה, אך היא נמנעה מלהתייחס לנושא. דובר משרד המשפטים, לעומת זאת, חזר ואישר כי המשרד מתנגד להקמת קזינו בישראל. פינס אומר כי גם אם תאשר הממשלה את רעיון הקזינו, יש בכנסת רוב מוצק נגד אישור החוק להקמתו. עם זאת, הוא מעריך שחוק כזה כלל לא יגיע אל שולחן הכנסת. "בכל מקרה, דרשתי דיון מקדים במליאת הממשלה לפני כל קבלת החלטה מנהלית כזו או אחרת בנושא", הוא אומר.
הימורים יש בשפע גם היום
הנימוקים בוויכוח על הקמת קזינו בישראל חבוטים לעייפה. המתנגדים מדברים על ההיבטים המוסריים הכרוכים בהימורים בקזינו, על ההתמכרות להימורים שעלולה לפשות בעם, ועל הפשיעה שעלולה להתלוות להקמת הקזינו. התומכים מדברים על עידוד התיירות, על התמודדות מול אטרקציות הימורים ששולחות את המהמרים הישראלים לחו"ל, ועל המאבק למיגור ההימורים הלא-חוקיים בישראל.
מכל הטיעונים האלה, בדבר אחד אין ספק: הימורים מוצעים לישראלים בשפע גם היום. אם אתה לא רוצה לנסוע עד אירופה, ירדן או מצרים כדי להמר, אתה יכול להיכנס לאחת ממאות מאורות ההימורים השכונתיות או עשרות "מועדוני החברים" הפזורים בערים הגדולות. זה אמנם לא חוקי, אבל ההימור שהמשטרה לא תטרח לפשוט על המועדון בהיותך בו הוא ההימור הכי בטוח שתעשה באותו ערב. פעולות המשטרה למאבק בהימורים לא חוקיים הלכו והתמעטו בשנים האחרונות.
אבל אם גם זה סיכון גבוה מדי בשבילך, אתה יכול להישאר בבית ולחגוג בהימורים באחד מאלפי האתרים באינטרנט. לא שזה כן חוקי, אבל פה אתה יכול לבזבז את כל הכסף שאתה רוצה ללא כל חשש. עד לא מזמן חששו אתרי אינטרנט להימורים לפרסם את עצמם, וספקי אינטרנט גימגמו כששאלו אותם על שירותי הימורים. אבל כשרואים היום פרסום חוצות לאתרי קזינו באינטרנט, מבינים שגם אם זה לא כשר - זה כנראה גם כבר לא מסריח.
שוק ההימורים הלא-חוקיים בישראל מגלגל מדי שנה מיליארדי שקלים. התשובה לכמה מיליארדים, תלויה במשיב. נתוני מפעל הפיס מדברים על 14 מיליארד שקל בשנה. אחרים, שמתנגדים לקזינו, מדברים על מחצית מהסכום, אולי פחות. כך או כך, זהו כסף שחור שהמדינה לא רואה ממנו גרוש. בחלק מהמקרים, הכסף שהכניסו הלקוחות היה מלכתחילה כסף שחור. במקום להלבין אותו בבנקים, הפסידו אותו בשחור ברולטה. המחזור השחור.
ההכנסות ממפעלי ההימורים החוקיים בישראל צנועות הרבה יותר: הציבור בישראל מוציא מדי שנה כ-1.7 מיליארד שקל על הימורים חוקיים באמצעות מפעל הפיס והטוטו, כך קובעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה הרבה פחות מההימורים הלא-חוקיים, אבל עדיין יותר ממה שאנחנו מוציאים על קריאת ספרים ועיתונים או על טיולים בחיק הטבע.
אולי זה אופי החיים במדינת ישראל, אולי המנטליות של הישראלים, אבל אין ספק שהישראלים אוהבים להמר. מה זה אוהבים, חייבים להמר. רכבת אווירית מובילה ישראלים לאורך השנה כולה לערי הימורים באירופה ובאיי הים התיכון. הערכה של ביזנס דאטה ישראל מדברת על 300 אלף ישראלים שיוצאים להמר בחו"ל מדי שנה, ומשאירים שם כ-150 מיליון דולר.
פעם היו אלה ערי החוף הנאות של טורקיה. הגרמנים והבריטים ממלאים את חופי הים והבריכות, שותים בירה וניצלים בשמש הקופחת לדרגת מדיום. הישראלים יושבים טרוטי עיניים באור הקלוש סביב שולחנות ההימורים והמכונות המקרקשות מטבע זר, שותים דיאט קולה ומקללים. מקללים ומוציאים עוד דולרים מהכיס.
פעם היה גם קזינו ביריחו. זוכרים את השיגעון הישראלי בינות לעצי התמר והשוטרים הפלשתינים? בשיאה של ההצלחה שונעו הישראלים במערכת היסעים, שכללה הובלה מעשר ערים בישראל באמצעות 28 אוטובוסים ומיניבוסים, על חשבון בעלי הקזינו. 3,000 ישראלים הציפו את המקום מדי יום, והשאירו שם יותר מ-700 אלף דולר ביום. מה שהתחיל עם 32 שולחנות הימורים ו-74 מכונות מזל, הגיע אחרי שנתיים ל-119 שולחנות ו-220 מכונות, והמהמר הישראלי הממוצע השאיר שם 225 דולר בכל ביקור -הרבה יותר מהאירופי הממוצע.
אחר-כך סגרו לנו את טורקיה ואת יריחו, ומאות מיליוני הדולרים שהפסידו ישראלים מדי שנה בהימורים חיפשו אפיקים חדשים. בינתיים נפתח הקזינו בטאבה, וגם קפריסין קורצת לישראלים מעבר לפינה. שלא לדבר על פראג, בודפשט, בוקרשט, דוברובניק, מלטה, וגם מונטה קרלו, מינכן או לונדון.
תרמילאים שחזרו ממדינות המזרח הרחוק מוכנים להישבע שראו ישראלים מאובקים שהשאירו את התרמיל וערכת ההישרדות במלון המעופש, ויצאו בעקבות שובר ההנחה המפתה אל בית הקזינו המקומי. הרבה תרמילאים לא תמצא בבתי הקזינו של מזרח אסיה, אבל צעירים ישראלים שבקושי השתחררו מהצבא - דווקא כן. אולי זה משהו שעובר בגנים אצלנו.
ספק אם קזינו חוקי בישראל יביא למיגור תופעת הקזינו הלא חוקי. ספק גם אם ישראלים יחדלו לנסוע לארצות העולם כדי להמר. אבל אין ספק שקזינו בישראל יסייע להשביע את התיאבון הבלתי רגיל של ישראלים להימורים.
מפעל הפיס מנסה כבר שנים לעורר את המודעות לכך שקזינו יכול להיות עוד מפעל למען תרבות וחברה בישראל - אם רק ינוהל על-ידיו. יו"ר מפעל הפיס, שמעון כצנלסון, אומר כי קזינו בהנהלת הפיס יהיה אחראי ולא מזיק, כיאה לגוף ציבורי כמו מפעל הפיס.
"אצלנו, 100% מהרווחים יילכו לטובת הקהילה. הצבנו את הרף של השכלה גבוהה חינם למעוטי יכולת, שתמומן מהרווחים של קזינו פיס. חשוב לנו גם הסדר הציבורי, ואין לנו עניין לטפח מהמרים כבדים. אצלנו יוכלו לשחק רק בני 18 פלוס, וגובה ההימורים יוגבל עד לסכום מסויים". כצנלסון אומר כי הקמת הקזינו שהוא מתכנן תיעשה באמצעות הנפקת מניות לציבור, והוא משוכנע כי בסופו של דבר מפעל הפיס הוא זה שינהל את הקזינו העברי.
החזון של אדלסון
התוכניות הנוכחיות של הירשזון ונתניהו לא כוללות את מפעל הפיס. באוויר נישאים שמותיהם של גדולים וחשובים כמו מרטין שלאף, הבעלים של רשת קזינו אוסטריה וקזינו אואזיס ביריחו, אנשי עסקים וקבלנים כמו משה בובליל וניסן חקשורי (שנפרדו באחרונה מהשותפות ארוכת השנים בבתי הקזינו שלהם), ליאון צ'רני, פרדי רובינסון ויגאל זילכה, אולי גם שמואל (סמי) פלאטו-שרון, אבל איכשהו, המודל של הירשזון נראה תפור לפי החזון של שלדון אדלסון.
אדלסון (71), מיליארד יהודי אמריקני והבעלים של מלון הוונציאני הססגוני בלאס–וגאס ומלון סאנדס במקאו, מנסה כבר שנים לשכנע את ממשלות ישראל לאפשר לו להקים קזינו בישראל. עכשיו הוא נראה קרוב מאי פעם להגשמת חלומו: שילוב עסקים וציונות הימורים מודל 2005.
אדלסון נשוי לישראלית, ושומר על קשר חם עם ישראל בתרומות למוסדות בישראל ובתמיכה במערכת הפוליטית. גם ראש הממשלה וגם שר האוצר מכירים אותו היטב כבר שנים רבות. בחודשים האחרונים הוא מעלה את הפרופיל בהתמדה, מגיש תוכניות עבודה, מזמין כתבים ישראלים לאירוח באתרי ההימורים שלו. אם לא עכשיו, אימתי?
איך שגלגל מסתובב לו
שוב ושוב, במחזוריות קבועה, מתקרב ומתרחק רעיון הקמת הקזינו בישראל. בכל פעם הוא מסעיר את הדמיון מחדש, גורר איתו סידרת כתבות, שיח ציבורי ער עד סוער, ולאחר מכן הוא חוזר ונעלם בקול ענות חלושה.
אם היינו סומכים על ההצהרות מלפני שנתיים של מנכ"ל משרד ראש הממשלה הקודם, אביגדור יצחקי, הרי שארבעה בתי קזינו כבר היה פועלים בישראל היום: שניים במצפה רמון, אחד בים המלח ואחד באילת, או שמא אחד בצפון הארץ ואחד בנתב"ג. זה לא משנה. אמנם הוא דיבר על הכנסות של 50 מיליון דולר בשנה בלבד, אבל ממילא אצלו התוכנית נועדה "למגר את ההימורים הלא חוקיים", לעודד תיירות ישראלים לאילת - והכל באמצעות מפעל הפיס. יצחקי הגיש את תוכניותיו לראש הממשלה, ומאז לא נודע דבר על גורלן.
שנה קודם לכן הציג שר התחבורה אז, אפרים סנה, שלל רעיונות לקזינו בישראל. שיאם היה הקמת קזינו מעופף במטוס ג'מבו ענק מעל גלי הים התיכון, אבל מלבד זאת הוא יזם גם הקמת קזינו בשדה התעופה הישראלי-ירדני שהיה מתוכנן לקום בערבה, וגם איפשר בהעלמת עין את שגשוגו של מפעל ספינות ההימורים באילת. בסופו של דבר, גם מכל היוזמות של סנה לא יצא דבר.
היו גם שפע הצעות חוק בכנסת, החל בזו של מאיר שטרית שחזרה ונפלה בכנסת שלוש פעמים בזו אחר זו, או ההצעה המתחרה של יוסי כץ ובזו התומכת של ויצמן שירי, והייתה גם זו של דן תיכון, אבי יחזקאל, איוב קרא, יחיאל חזן ועוד רבים. חלקן עלו להצבעה ונפלו, חלקן כלל לא עלו. הרעיון לא מת, רק הח"כים המציעים מתחלפים.
מי שניסה לקחת את הרעיון עד הסוף היה עזרא טיסונה. זוכרים את מפלגת הקזינו שלו, שביקשה למסד את ההימורים בישראל בבחירות 1999? מעבר לקוריוז, התברר שהייתה לה פופולריות לא מבוטלת: 6,540 בוחרים בזבזו את קולם על טיסונה בתקווה שכך יקדמו את ביאת הקזינו, יותר קולות מהרב בא-גד, מפלגת זכויות הגבר ומפלגת חוק הטבע גם יחד, מה שמיקם אותו בטבלת נופלות אחוז החסימה אפילו לפני מפלגת צומת.
רעיון ביזארי במיוחד מגלגל עכשיו שמואל פלאטו-שרון: הקמת קזינו מפואר ומלון חמישה כוכבים בהתנחלות אלי סיני לאחר פינויה. פלאטו-שרון אינו עוסק בסמליות שחלק מהציבור עלולים לראות ברעיון. הוא הגיש הצעה מסודרת לרשות הפלשתינית, שכוללת בית-מלון, בית הארחה וקזינו שיוקמו מעפר, ואילו בתי המתנחלים באלי סיני ודוגית ישמשו למגורי העובדים. גם את בית הכנסת הוא מבקש להשאיר, לנוחיות הקהל המסורתי היהודי שצפוי להערכתו לנהור למקום.
עכשיו הוא מקווה להיפגש עם יו"ר הרשות, אבו-מאזן, לסיכומים בעניין. אם ייצא משהו מזה, זו תהיה בעיקר תחרות בקזינו ביריחו, שהיזמים עדיין מקווים לחזור ולהפעיל. בימים הטובים הם גלגלו שם סכום המוערך בכ-400 מיליון דולר בשנה, רובו ממבקרים ישראלים.
מה יוצא להם, לכל היזמים, מהרעיונות האלה שעולים ונופלים? יכול להיות שכמו ההוא שמכר את גשר ברוקלין שלא היה שלו תמורת צ'ק שאין לו כיסוי, גם הם מרוויחים את העט שלקחו לחתימה. אולי כותרת בעיתון. בכל מקרה, המכנה המשותף לרבות מהיוזמות הוא, שהן מתפרצות בחודשי הקיץ היבשושיים, המתאימים מאין כמותם לקפיצה קטנה לחו"ל.
תשאלו את חברי ועדת גביש שקפצו לביקורים בבתי קזינו ברחבי העולם, תשאלו את מי שהיה ראש עיריית אילת, גבי קדוש, שיצא לביקור מקצועי בלאס וגאס, או את אנשי מפעל הפיס, שלקחו עיתונאים ללמוד מקרוב את המודל ההולנדי. תשאלו את הירשזון, שעוד מתאושש מהביקור בגלות נבאדה.
לפנייה לכתב/ת 
נתניהו: לשחזר את לאס-וגאס
צילום: סבסטיאן שיינר
הירשזון: סכנה להתמוטטות כלכלית
צילום: ישראל סאן
שרון: ישועתנו לא תצמח מקזינו
צילום: ערוץ הכנסת
מומלצים
