זמרת של שוקולד
היא נולדה במחנות הפליטים בסודן, השתתפה ב"כוכב נולד", ועכשיו היא כובשת את הרדיו עם להיט מבית היוצר של עידן רייכל. כברה קסאי, כוכבת בנסיקה
בשבועות האחרונים קשה לפתוח את הרדיו בלי לשמוע את כברה קסאי. "מלים יפות מאלה", להיט הענק מבית היוצר של עידן רייכל בו היא שרה, כבש את גלי האתר ושדרג את מעמדה של קסאי בדרך הבטוחה לכוכבות.
קסאי נולדה בשנת 1982 במחנה פליטים בסודן, בדרך מאתיופיה לישראל. כשהייתה בת שנה הגיעה המשפחה לישראל ב"מבצע משה" והתיישבה במעלות. שנתיים מאוחר יותר עזבה לקריית מלאכי שם גדלה. את סיפור העליה מאתיופיה היא מכירה בעיקר דרך זכרונות ההורים. תקופת ההתאקלמות בארץ אינה זכורה לה בכלל. "הייתי קטנה מאוד, אין לי שום זכרון מהדרך. כשהגענו הנה היינו עסוקים בלהתאקלם במדינה החדשה ולא עסקנו במה שהיה", היא מספרת, "לפעמים עולים סיפורים על אלה שמתו בדרך ועל השורשים וזה מסקרן".
כל משפחתה של קסאי עלתה לישראל והיא מעולם לא ביקרה במולדת הישנה. "הייתי רוצה לנסוע, אבל טיול שכזה מצריך תקופה ארוכה של התנתקות וכרגע אין לי את הזמן". קריית מלאכי קיבלה את משפחת קסאי באהבה רבה וכשהיא נזכרת בילדות עולה על פניה חיוך. "הייתי הדבר השחור היחיד בגן ובבית הספר. זה היה קצת מוזר, אבל קיבלתי יחס חם ואוהב, אולי אפילו יותר משאר הילדים. קראו לי שוקולד", היא מספרת, "קריית מלאכי היא עיר שיש בה הכל, רוסים, אתיופים, מרוקאים ואשכנזים. גזענות לא היתה לי מוכרת לי בכלל עד שהגעתי לת"א וגם פה פגשתי בה רק דרך ניסיון של אחרים. חברה שלי ניסתה להתקבל לעבודה במסעדה והמנהל אמר שהמבטא שלה מציק לו. הוא לא קיבל אותה וכשסיפרתי להורים שלי הם אמרו שיש כאלה שקשה להם לקבל את השוני".
קסאי יודעת שתמיד יהיו כאלה שיתייחסו קודם כל לצבע הגוף שלה. "מי שמרגיש שונה נתפש כשונה. מעולם לא ראיתי בעצמי שונה וזה שאחרים רואים בי כזו, יכול לבוא גם לטובתי וגם לרעתי. ההיסטריה שהיתה ב'כוכב נולד' קשורה לצבע שלי העור שלי בעיקר. יכולתי ללכת נגד זה, אבל למה זה יועיל? אם זה משרת אותי ותורם לי, אדרבה, אני אשתמש בזה לטובתי. בכלל אני בעד למצוא את הטוב ברע".
סוגי מוזיקה שונים
מילדות אהבה קסאי מוזיקה ונחשפה לסוגיה השונים. "בגיל 6 רקדתי בלט ושמעתי הרבה מאוד מוזיקה קלאסית ואופרה. אפשר לומר שכל שלב בחיי חשף אותי לסוג מוזיקה אחר. בבית שמענו מוזיקה אמהרית ובגיל ההתבגרות הקשבתי הרבה מאוד למוזיקה שחורה ומוזיקת נשמה". בגיל 13 היא הצטרפה למקהלה של קריית מלאכי והופיעה לראשונה על במה: "שרנו מחרוזת שירים של נעמי שמר אבל האבסורד הכי גדול היה כששרתי את 'אמא שלי ממרוקו', שהיה סמלה של המקהלה. יש משהו ביזארי בזה שבחורה אתיופית שרה על אמא ממרוקו, אבל ככה זה בישראל".
הפריצה הגדולה הגיעה כשהשתתפה בעונה הראשונה של "כוכב נולד" ובמבט לאחור ההתייחסות שלה נוסטלגית. "אני שמחה שלקחתי חלק בזה ושהייתי בין הראשונים שהשתתפו בתוכנית. זו היתה הרפתקה לכולנו ואף אחד לא ממש ידע לאן זה יתפתח", היא אומרת, "זה פרסום היסטרי שאנשים משלמים עבורו הרבה מאוד כסף, זה מה שנתן לי את הדחיפה הגדולה".
עם נשירתה מהתכנית עורר המנחה צביקה הדר את זעמה של התקשורת בזכות הערה לכאורה גזענית שפלט. "צביקה אמר לי שמרוב בכי 'אני לבנה'", נזכרת קסאי, "לא הבנתי למה עשו מזה עניין גדול ולמה העיתונות התערבה אם לי זה לא הפריע. כנראה שאנשים אוהבים לחפש את הלכלוך".
במקביל להשתתפותה בתוכנית החלה לעבוד קסאי עם עידן רייכל, שהיה המעבד המוזיקלי והמפיק של להקת "רוק בירוק" בה שרה בשירותה הצבאי. "בתקופת השירות התחברנו מייד ולאורך השנים שמרנו על קשר. לפני שלוש שנים התחלנו לעבוד יחד לקראת המופע החדש. גדלנו לאורך הזמן ואני מרגישה שאני צומחת". יחד עם ריכל היא יצאה לאחרונה לסיבוב הופעות בארה"ב ובקרוב עתיד המופע להשתתף בפסטיבל WOMAD היוקרתי. "אנחנו באקסטזה, אני לא מאמינה שאהיה על אותה הבמה עם יוסו נ'דור", היא אומרת.
"אנשים חושבים שאם אתה לא בטלוויזיה אתה לא קיים. שואלים אותי כל הזמן למה אני לא מוציאה תקליט, אבל אני לא ממהרת לשום מקום, אני כל הזמן עובדת ומאושרת בזה. גם תורו של אלבום יגיע", היא מבטיחה. בינתיים היא שמחה בעיקר לרגש את המשפחה הקרובה: "מרגש אותי כשסבא שלי אומר לי שהוא גאה בי כשהוא רואה אותי בטלוויזיה או כשאני הולכת להביא את אח שלי מהגן והוא משוויץ בי בפני החברים שלו. זה גורם לי לבכות".
הפרסום השלילי שקיבל הפרוייקט של עידן רייכל בעקבות כתבה שטענה שרייכל ניצל לרעה חברים בקהילה האתיופית מכעיס אותה. "הפרויקט עשה רק טוב לעדה. לא היית יודעת מה זו המוזיקה האתיופית-אמהרית בלעדיו. בשטח אנחנו רואים שהפרוייקט שינה דברים, גרם לאנשים להסתקרן ולדעת יותר על העדה. אז יש אנשים שאוהבים למצוא את הרע בכל דבר וקשה להם עם הצלחות של אחרים", היא אומרת, "מה לעשות? הכתבה הזו היא תולדה של כעסים של שני אנשים שעבדו על האלבום אבל לא שותפו במופע. אני מבינה את הכאב אבל מכאן להסיק על תחושות בעדה זה פשוט לא נכון. אני רוצה להאמין שהחשיפה תגרום לאנשים לחשוב ולראות את העדה באור אחר".
ומה החלומות לעתיד?
"לעשות מוזיקה משלי וחוץ מזה לראות עוד כמה חברים מהעדה האתיופית פורצים החוצה ובעיקר להיות בריאה ומאושרת ושכל הסובבים אותי יהיו בריאים ומאושרים".