סקר: רוב הציבור חושב שלא היה צריך להתנחל בעזה
מסקר שערכה אוניברסיטת תל אביב עולה עוד כי שלושה מכל ארבעה אנשים סבורים שלמרות ההפגנות - תוכנית ההתנתקות תיושם בסופו של דבר. אחד החוקרים: "סגירת הגוש והתגובה המשטרתית ל'צעדת ההתחברות' הוכיחו לציבור כנראה שהכוונה רצינית". ועוד נתון: 42% סבורים שהסיקור התקשורתי של התוכנית אינו הוגן. 86% סבורים שהסיקור מגביר את המתח בחברה הישראלית
57% מהציבור סבורים, כי "בחשבון היסטורי" ישראל לא היתה צריכה להקים כלל את ההתנחלויות בעזה, ו-75% מעריכים שתוכנית ההתנתקות תבוצע. כך עולה מסקר שערכה אוניברסיטת תל אביב ותוצאותיו מתפרסמות היום (ד'). מהסקר עולה עוד כי רוב הציבור, 52% מהנשאלים, מאמינים שההתיישבות ברצועת עזה החמירה את המצב הביטחוני ולא הקלה. עם זאת, 65% מהציבור מאמין כי המניעים להתיישבות ברצועה הם "ציוניים-חלוציים".
הסקר נערך בראשית השבוע על ידי מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה. עבודת השדה בוצעה ע"י מכון ב.י. ולוסיל כהן באוניברסיטת ת"א. בסקר השתתפו 519 משיבים, מדגם אקראי מייצג של כל האוכלוסייה הישראלית, יהודית וערבית. הראיונות נערכו בשל כך בשלוש שפות: עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה היא 2.2%.
רק מתנגדי התוכנית חושבים שלא תבוצע
מן המחקר עולה כי שיעור התומכים בתוכנית ההתנתקות גדול משמעותית משיעור המתנגדים לה, ואף אלה שמתנגדים מעריכים שרוב גדול של הציבור תומך בה. המחקר מצא כי לו ההתנתקות היתה כוללת פינוי של רצועת עזה בלבד, ללא פינוי צפון השומרון, הייתה התמיכה עולה מ-48% (לעומת 38% מתנגדים) ל-52%. התמיכה הייתה עוברת אל מעל 63% אחוזים אילו התכנית הנוכחית הייתה נעשית במסגרת הסכם עם הפלסטינים ולא כתוכנית חד-צדדית.
עוד עולה כי 86% סבורים ש"הסיקור התקשורתי של תוכנית ההתנתקות מגביר מאוד את המתח בחברה הישראלית". זאת לעומת רק 14% מהמשיבים שלא הסכימו עם משפט זה.
"שיעורי התמיכה וההתנגדות לתוכנית ההתנתקות הם חופפים לגמרי לסקרים אחרים שפורסמו כך, שזה היה די צפוי", אומר ד"ר יריב צפתי, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר במכון חיים הרצוג. לדבריו, "הציבור הישראלי מגלה יחס מפוקח לנושא ההתנתקות. הציבור מעריך שהיא לא תביא שלום, ואולי אף לא תצמצם את הטרור, אבל היה צורך לבצע אותה מחוסר ברירה ולכן הוא תומך בה. חלה עלייה לעומת סקרים קודמים באשר לאמונה כי התוכנית אכן תתבצע. הסיבה לכך לטעמי היא שמועד ביצוע התוכנית מתקרב והצעדים שהממשלה נקטה בשבוע האחרון, בהם סגירת הגוש והתגובה המשטרתית ל'צעדת ההתחברות' מעודדים שיש אכן כוונה רצינית. הרוב הכמעט-מכריע שחושבים שלא תבוצע הם מתנגדי התוכנית".
הסיקור התקשורתי מסייע לשרון?
הסקר עסק בהרחבה גם באופן תפיסת הציבור את הסיקור התקשורתי של נושא ההתנתקות. מהסקר עולה תמונה עגומה. בתשובה לשאלה "באיזו מידה תכנית ההתנתקות מוצגת בתקשורת בצורה הוגנת?" השיבו 42% מהמרואיינים שהסיקור אינו הוגן, ורק 26% חשו שהסיקור התקשורתי הינו הוגן. 43% מעריכים שהסיקור התקשורתי של התוכנית הוגן כלפי ראש הממשלה ותומכיה, לעומת רק 28% שסברו שהסיקור הוא הוגן כלפי מתנגדיה.
"העמדות השליליות כלפי סיקור התקשורת הפתיעו אותנו", מוסיף צפתי. "התחושה שלי באופן אישי וגם כחוקר תקשורת היא שדווקא נעשה מאמץ לשמור על איזון בסיקור. תומכי התוכנית נוטים לחשוב שהתקשורת מסקרת בצורה חיובית את מתנגדי התוכנית, והמתנגדים חושבים שהתקשורת מסקרת בצורה חיובית את התומכים בתוכנית. יש לא מעט אנשים שנוטים להתלבט בקשר לתוכנית ומערבבים בין הסיקור התקשורתי לבין המציאות שמסוקרת. שביעות הרצון מהסיקור התקשורתי עולה ככל שעולה התמיכה בהתנתקות".
לבסוף נתבקשו הנשאלים גם לחוות דעתם על "היום שאחרי" ההתנתקות. 75% ענו כי הם צופים שיפור במעמדה של ישראל בעולם, לעומת 12% שמאמינים כי לא יחול שיפור. 52% צופים כי המתח בחברה הישראלית יגבר בעקבות יישום התוכנית. 43% צופים שתהיה עלייה בטרור לעומת 25% הסבורים כי הוא יקטן. 47% מהמשיבים הסכימו כי בעקבות המצב שנוצר באזור לישראל לא היתה לה ברירה אלא להציע תוכנית נסיגה מעזה.
לפנייה לכתב/ת 
