המוזיאון הימי: הפיראטים המנומסים של חיפה
אין ילד שפיראטים לא עושים לו את זה, גם אם הם גרים במוזיאון צנוע ואין להם פירוטכניקות ונצנצנים. סיירת הבילויים הממוזגים של ynet גילתה סופסוף איך מכניסים ספינה לבקבוק
המוזיאון הימי הלאומי הוא שכנו השקט והסולידי של מוזיאון ההעפלה וחיל הים, הנמצא ממש בכניסה לחיפה. מבחוץ אין הבטחה גדולה (המוזיאון נחנך ב-1972 ונראה שמאז לא השתנה הרבה), וגם בפנים לא התרשמנו שמעצב פנים חרוץ בילה כאן לאחרונה. וזה בסדר גמור, כי שמחנו לגלות שאפשר ליהנות גם בלי פירוטכניקות ונצנצים, במקום שקט ומושקע עם המון כוונות טובות וצוות ששמח לקראת כל מבקר. וחוץ מזה, תראו לנו ילד אחד שפיראטים לא עושים לו את זה, גם אם הם גרים בחיפה.
הגענו בבוקר שבת שקט, בדיוק בזמן להדרכה בתערוכת "אמנות הסיפון", שמציגה מגוון עבודות אמנות קטנות שיצרו ימאים במהלך הפלגות ארוכות בים: דגמי אניות בתוך בקבוק, עבודות עץ, עבודות חריטה וגילוף בשן ובעצם, קשירה אמנותית בחבל, עבודות צדף ועוד. אייל המדריך כינס את קהל מאזיניו (שישה ילדים) על הרצפה, והסביר מדוע ואיך הגיעו הימאים ליצור את שכיות החמדה שמוצגות בתערוכה, תוך שהוא שואל ומשתף את הילדים בשיחה. למדנו, למשל, שרב החובל אסר על הימאים לשחק במשחקי קוביה על הסיפון, כי אלה גרמו לתגרות אלימות, ומכאן מקורם של משחקים זעירים וקוביות ששוקשקו בדממה בכוסיות עור תפורות ביד (כשהגענו למוצג עצמו, הביטה אחת הילדות בסקרנות בכוסית החומה ושאלה בתמהון: "כן, אבל איפה האור?"). עוד למדנו, איך באמת מכניסים ספינת מפרש לתוך בקבוק דרך הפתח הצר (סעו לחיפה, תגלו בעצמכם) ואילו מתנות מביא ספן לאהובתו הנאמנה שהמתינה לו חודשים ארוכים על החוף (רמז: לא טובלרון).
משם פנינו להסתובב לבד בתערוכת "הפיראטים - הדגל והגולגולת", שמציגה פריטים מעולמם המסקרן של שודדי הים: מפות, ציורים, דגמים וכלי נשק אופייניים. כאן כבר מצאנו כמה מוצגים שמותר לגעת בהם (כמו גלגל הגה של ספינה, מכשיר ניווט עתיק ועוד) והתבוננו מרותקים בתא הכלא של הפיראטים, הכולל מתקן מתכת שבו הוצגה לראווה גופתם לאחר שבאו על עונשם (לא לילדים בעלי לב חלש).
אי אלמוגים נסתר
להפתעתנו, קטינא ביקש עוד. עלינו לתערוכת הארכיאולוגיה הימית, תערוכה קבועה במוזיאון, שם מצאנו דפי משימות שאיתגרו אותנו להסתובב בין המוצגים ולפתור תעלומות. יופי של רעיון להורים שמתוסכלים, כמוני, מההתבוננות התזזיתית של ילדי דור הטלוויזיה: במו עיניי ראיתי את פרי בטני בוחן בסקרנות קסדות עתיקות, עוגנים מחלידים ואפילו את צמותיה הקלועות של אישה שנוצרה בחרס לפני למעלה מאלפיים שנה, כדי שיוכל לצייר אותה בריבוע הנכון בדף המשימות.
לקינוח, ירדנו לסדנת היצירה. הילד בחר לחרוט ספינת מפרש על חמרן מוזהב, אחרים אופרו כיורדי-ים בחולצות פסים, למצהלות הוריהם
שמאחורי המצלמה, וחלקם בנו סירת מפרש בתוך בקבוק – פעילות מקסימה שמאפשרת לקחת הביתה מזכרת לא שגרתית.
לא מצאנו מזנון במוזיאון, אבל הסתבר לנו שמי שחפץ בשתיה חמה יוכל להשתמש במכונת הקפה תמורת 2 שקלים. המים הקרים מהקוּלר – בחינם. ברוב קולות הוחלט שאם כבר אווירת שנות השבעים, אז עד הסוף: מיד נסענו לטיילת הפנורמה שמעל הגנים הבהאיים, ושם אכלנו בתאווה סנדוויצ'ים מהבית לארוחת צהריים.
לא הספקנו לבקר בתצוגות קבע נוספות במוזיאון הימי – מפות עתיקות, מטעני אניות טרופות, ספנות בת-זמננו ועוד – אבל יום יבוא ונעגון שוב ליד אי האלמוגים הצנוע והנסתר הזה, שהותיר בנו תחושת בריזה נעימה של פעם.
לא פחות חשוב
משך הבילוי: כשעתיים-שלוש, כולל סדנת יצירה.
מתאים לגילאי: 4 ומעלה.
שירותים: נקיים.
נגישות לנכים: טובה (מעלית וכסאות גלגלים).
מזנון: אין.
צל ומזגן: בכל רחבי המוזיאון.
חילוץ עצמות: זה לא מוזיאון שרצים בו, וגם בחוץ אין מרחב מתאים להשתוללות.
מלכודות מזומנים: אין.
המוזיאון הימי הלאומי, שד' אלנבי 198, חיפה. טל' 8536622 - 04.
מחירים: מבוגר 25 ש"ח, ילד 19 ש"ח, משפחה 70 ש"ח. השתתפות בסדנה: 20 ש"ח לילד.
שעות פעילות: יום א' - סגור; ב', ד', ה' - 10:00-16:00; ג' - 16:00-20:00; ו' - 10:00-13:00; שבת - 10:00-15:00.
"הפיראטים – הדגל והגולגולת": סדנאות (מומלץ לגילאי 6-9) והדרכות בימי שלישי בין השעות 17:00-19:00. מומלץ להביא מצלמה. "אמנות הסיפון": סדנאות (לגילאי 8-12) והדרכות בימי שבת בבוקר בין השעות 13:00-11:00. מומלץ לוודא מראש אם הפעילות מתקיימת.
- עוד תיירות פנים: הפלנטריום,
מוזיאון ת"א
- עוד תיירות חוץ: פארק המים שפיים,
המימדיון,
ימית 2000