מחקר: 40% ביש"ע תומכים בפינוי יישובים מבודדים
אבל 1 מכל 8 תומכים במחתרת יהודית חדשה, ו-3% מוכנים להצטרף ל"צבא עממי" נגד ההתנתקות. "המתנחלים מתונים יותר ממה שנדמה בציבור", מסביר אחד מעורכי המחקר באוניברסיטת חיפה
יותר מ-40 אחוז מהמתנחלים מאמינים שצריך לפנות יישובים מבודדים כדי לשמור על גושי ההתיישבות. כך עולה מסקר שנערך באוניברסיטת חיפה בקרב המתנחלים. לפי הסקר, 51 אחוז סבורים שהגורמים הקיצוניים בימין פוגעים במפעל ההתיישבות. כמו כן, יותר מ-75 אחוז מהמתיישבים מאמינים, שתוספת פיצויים הייתה מקלה על מלאכתם של המפנים.
בהתייחסם לתחום הפעילות המיליטנטי נגד פעולות ההתנתקות, מאמינים כ-12 אחוז מקרב המתיישבים כי יצירת "מחתרת יהודית" חדשה שתיאבק נגד התוכנית היא מהלך לגיטימי, ושלושה אחוזים מכלל המתיישבים הביעו נכונות להצטרף לארגון צבאי עצמאי למלחמה בהתנתקות.
61 אחוז מתושבי יש"ע מאמינים כי יש להתנגד לכל תוכנית של פינוי יישובים יהודיים (אם כי 40 אחוז מהם, כאמור, מצדדים בפינוי יישובים מבודדים תמורת שמירה על גושי ההתיישבות). יותר מ-51 אחוז מאמינים כי פקודת פינוי של יישובים יהודיים היא פקודה בלתי חוקית בעליל, ואילו 37 אחוז טוענים כי על חיילי הסדיר והמילואים לסרב פקודה הקוראת לפנות יישובים יהודיים.
בשאלה שעסקה בסתירה בין חוקי המדינה לבין ההלכה, אישרו כ-47 אחוז מקרב המתיישבים כי "כאשר חוק מסוים נמצא בסתירה להלכה או לאמונה דתית איני חש חובה לציית". יותר מ-52 אחוז אישרו כי דעות הרבנים בסוגיית ההתיישבות חשובות יותר מדעותיהם של מנהיגים פוליטיים נבחרים.
ומה הדרכים היעילות להקל על תהליך ההתנתקות? על פי הסקר, הצד הכלכלי משמעותי ביותר, אך גם הצד החברתי. יותר מ-75 אחוז מהעונים (77 אחוז ביו"ש, 88.2 בעזה) מאשרים כי הגדלת הפיצוי למפונים היא אחת הדרכים שיש לנקוט כדי להקל על מימוש התוכנית. 73 אחוז גורסים כי יש לאפשר לחיילים ממתנגדי הפינוי שלא ליטול בו חלק, ואילו 77.7 אחוז מכלל המתיישבים מאמינים כי יש להעתיק יישובים בשלמותם למקום ההתיישבות החדש.
ככלל, נראה על פי הסקר, כי הדעות בקרב המתיישבים באזור עזה קיצוניות יותר כעת מאשר בקרב המתיישבים ביהודה ושומרון.
"מתינות אסטרטגית"
הסקר נערך על ידי המכון לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' גבי בן דור. הסקר נערך טלפונית בקרב כ-1,000 מתנחלים, כ-80 אחוז מהם ביהודה ובשומרון, וכ-20 אחוז בקרב המתיישבים בעזה. אחד מעורכי הסקר, ד"ר דן שיפטן, המשנה לראש המכון לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, אמר כי הוא מוכיח את ההבדל שבין הדימוי הציבורי של ציבור המתיישבים בשטחי יהודה, שומרון ועזה, לבין המצב בשטח.
שיפטן אמר ל-ynet כי הנתונים אינם מפתיעים אותו. "מול הטיעונים הפופולאריים על אלימות, ועמידה על סף מרד, אולי זה מפתיע. אבל למי שעוקב אחרי הנתונים האמיתיים מהשטח מזה זמן, אין סיבה לציפיות מהסוג הזה. המצב בשטח שונה מהדימוי הציבורי".
הנתונים המעניינים בסקר, על פי ד"ר שיפטן, הם אלה המצביעים על "מתינות אסטרטגית" בקרב ציבור המתיישבים. "אם 40 אחוז מאמין שצריך לפנות התיישבויות קטנות, כדי לשמור על גושי היישובים הגדולים, מדובר בנתון משמעותי. רוב היישובים ביש"ע הם יישובים קטנים ומבודדים יחסית, אבל רוב המתיישבים גרים בגושים. אם במציאות של מתח עליון לנוכח תוכנית ההתנתקות, כשהמתיישבים נאבקים נגד היציאה מעזה, ו-40 אחוז עדיין מצדדים בפינוי כזה או אחר, זה נתון מעניין.
"חשוב גם לשים לב לנתון הקובע כי 51 אחוז מהציבור רואה בקיצוניים נזק להתיישבות. זה חשוב, ושוב סותר את התדמית של המתיישבים. ואם כבר מדברים על תדמית, יש לשים לב לעובדה שרק שלושה אחוזים מהנשאלים ענו כי הם מוכנים להצטרף להתארגנות צבאית עצמאית כדי להביא לביטול ההתנתקות.
"כאשר פורטים את המוכנות שלהם לפעולות אלימות קונקרטיות, כמו שימוש בנשק קר, אחוז המצדדים יורד אל מתחת לאחוז אחד. אני לא בטוח שתמצא אחוז כל כך נמוך של מתנגדים לאלימות בקרב ציבור אחר, המוגדר 'שומר חוק'. בכל ציבור יהיו לך את הקיצוניים, השוליים הסהרוריים, הזניחים בהקשר הזה".
לדברי שיפטן, יש בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות עניין גדול בסקרים מסוג זה, בין היתר בשל ההיקף הגדול של הנשאלים.