סוף עידן החסינות האוטומטית לח"כים
הכנסת אישרה אמש את התיקון לחוק חסינות הח"כים. מעתה, במקום חסינות אוטומטית שממנה נהנים כיום הח"כים, הם ייאלצו לבקש מהמליאה שתעניק להם חסינות. העברת החוק סוללת את הדרך לחתימת עיסקת טיעון עם עמרי שרון בפרשת חברות הקש. הח"כים החרדים והערבים התנגדו לתיקון: "החסינות מאפשרת לנו לפעול בלי חשש מאימת השלטון". ח"כ בראון: "מדוע שח"כ יהיה שונה משאר האזרחים? מעתה הח"כים יהיו כאחד האדם"
התיקון לחוק החסינות עבר אמש (יום ב') בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. משמעות ההחלטה: במקום חסינות אוטומטית שממנה נהנים כיום הח"כים, הם ייאלצו לבקש מוועדת הכנסת ואז ממליאת הכנסת להעניק להם חסינות, במקרה שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט להגיש נגדם כתב אישום.
הכנסת אישרה את התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת ברוב של 36 תומכים, 5 מתנגדים ו-2 נמנעים.
יו"ר הכנסת, ח"כ רובי ריבלין, הפציר בחברי הכנסת שיאשרו את החוק כלשונו ללא הסתייגיות: "רבותי, הציבור מצפה מאיתנו שנתקדם. הציבור רוצה לראות שינוי. הוא מצפה שנתקדם שלב. אני מברך על השינוי".
העברת החוק גם סוללת את הדרך בפני חתימת עסקת הטיעון בפרשת "חברות הקש" עם עמרי שרון: במשרד המשפטים עיכבו את גמר העסקה, כדי שלא יצטרכו "להסתבך" עם תהליך הסרת החסינות. עם זאת, ייתכן שהצדדים יעדיפו לא להמתין עם חתימת העיסקה עד שהחוק ייכנס לרשומות.
בעת הצגת החוק אמר יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בראון: "מדוע שחבר כנסת יהיה שונה משאר האזרחים? מעתה חבר כנסת יהיה כאחד האדם, ויהיה צריך לנמק מדוע מגיעה לו חסינות".
הערבים והחרדים חוששים
חוק החסינות החדש ספג ביקורת ציבורית ומשפטית חריפה, בחלקה מוצדקת, בשל כך שהנטל להוכיח כי הח"כ ראוי לחסינות עובר מן היועץ המשפטי - אל חבר הכנסת עצמו.
הסיעות החרדיות והערביות בכנסת, המייצגות מיעוטים, חוששות משינוי כלשהו בחסינות חברי הכנסת. ח"כ עסאם מחול טען כי "המהפך לא מבשר טובות. החסינות שייכת לכנסת ולא לחברי הכנסת. החסינות מאפשרת לנו לפעול מבלי חשש מאימת השלטון. מדובר בעוד תחום שהכנסת מסירה מעצמה אחריות"
ח"כ רוני בראון אמר על כך: "עניין החסינות עבור המיעוטים זה אידיאולוגיה. ההיסטוריה מלמדת שחסינות נועדה למנוע את עושק המיעוט, והתיקון לחוק לא פוגע במיעוטים".
"הישג חוקתי שמחזק את מעמד הכנסת"
ח"כ איתן אמר לאחר שהתיקון עבר, כי "זהו הישג חוקתי שמחזק את מעמדה של הכנסת, שומר על חסינות הח"כים אך מגביל אותה רק למקרים חיוניים ומוצדקים".
ח"כ גלאון אמרה בתגובה, כי "בתיקון לחוק רב הפסול על הראוי. ובמקום לתקן הוא יקלקל. אמנם השינוי על פיו יצטרך ח"כ לדרוש את חסינותו הוא חיובי, אך הרחבת הסמכויות של ועדת הכנסת תפגע בשיוויון בפני החוק ותאפשר לח"כים להימלט ממשפט".
בעקבות פרשות גורלובסקי וחזן
השינוי בחוק חסינות חברי הכנסת נולד בעקבות מסכת ההשפלות שעברו יועצים ממשלתיים בעבר ובהווה בוועדת הכנסת, כאשר ביקשו את הסרת חסינותם של חברי כנסת לטובת העמדתם לדין - ונתקלו לרוב בכתף קרה מצד חברי הכנסת.
הח"כים לא אהבו, בלשון המעטה, להסיר את החסינות, ולעתים אף פעלו גם נגד עמדת הח"כ שכן רצה את הסרת חסינותו - כפי שאירע עם ח"כ יחיאל חזן בפרשת האצבעות הכפולות.
ואולם, לאחר מקרה גורלובסקי, גברה הביקורת הציבורית והמשפטית שמשכה את הכנסת לשינוי - והצליחה. כולם רצו לצאת צדיקים, ועד מהרה זרמו הצעות חוק רבות לשינוי חוק החסינות.
הח"כים הציעו להעביר את החסינות לסמכות גופים חיצוניים או ועדות חיצוניות. היו שהציעו שחברי כנסת לשעבר ירכיבו ועדה מיוחדת להסרת חסינות.
לבסוף התקבלה הצעתו של יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מיכאל איתן. יחד עם ח"כ רוני בראון העומד בראש ועדת הכנסת גיבשו השניים את הצעת התיקון לחוק.
תוך כדי עבודת החקיקה, ידעו כל המעורבים בתהליך, כי בקנה יש ח"כים נוספים הנמצאים "על הכוונת" של שלטון החוק - כמו ח"כ עמרי שרון וח"כ בניזרי.
מצפים שהח"כים יתביישו לבקש חסינות
לפי ההצעה, היועץ המשפטי לממשלה אשר החליט להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת יעבירו לידי הח"כ ולידי יו"ר הכנסת. חבר הכנסת יהיה רשאי
בתוך 30 יום להודיע שהוא מבקש חסינות מפני דין פלילי. רק אם יודיע הח"כ כי ברצונו לקבל חסינות יובא הנושא לדיון בפני ועדת הכנסת. אם הח"כ לא ביקש את הדיון האמור, יוכל היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט. ההנחה היא שהבושה תמנע מחברי הכנסת המואשמים לבקש את הדיון בוועדת הכנסת.
עד עתה נדרשה ועדת הכנסת להסיר את חסינותו של הח"כ בכל פעם בה ביקש היועץ המשפטי להגיש כתב אישום, בין אם ביקש זאת חבר הכנסת המואשם ובין אם לאו.
חבר הכנסת שביקש חסינות למרות הכל, יוכל לטעון בפני ועדת הכנסת לכמה עילות שבגללן אין להעמידו לדין. בין היתר יוכל לטעון כי כתב האישום הוגש שלא בתום לב אם כך הוא סבור, או כי ניהול הליך פלילי נגדו יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת או ייצוג הציבור בה.
עוד קובעת הצעת החוק החדשה כי כל החלטה של ועדת הכנסת בנושא תדרוש אישור של המליאה כולה.
לפנייה לכתב/ת 
