10 משחקי המחשב הגדולים: הרפתקאות

ההיסטוריה הקצרה של משחקי המחשב ראתה כבר לא מעט ז`אנרים קמים ומתים, פורחים בצבעים עזים ולאחר מכן נעלמים מהשטח. אך בעוד קשה למצוא מי שמצטער על התפוגגותם של משחקי ה-shoot-em-ups חסרי העלילה והמחשבה, או לאתר מי שמתעניין במקום מנוחתם הסופי של סימולטורי החלל אשר אבדו עקבותיהם, הרי שיש ז`אנר אחד שמעורר גלים כבדים של נוסטלגיה בקרב שחקנים רבים.

ז`אנר זה שלט ברמה בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, וכיום מעמדו התדרדר עד כדי כך

שהוא כמעט ונעלם לגמרי. ז`אנר, שבימי הזוהר שלו לא היה שחקן אחד שלא שיחק בו ונהנה ממנו עד כלות, וכיום נראה מיושן, מפגר אחר הזמנים ונטוש.

הכוונה היא, כמובן, למשחקי ההרפתקה, הקווסטים, משחקים איטיים בעלי עלילות משובחות, דמויות מגניבות והמון הומור, שנשטפו תחת זרם משחקי הפעולה והאסטרטגיה החוזרים על עצמם. שובו עמנו כמה שנים אחורה, לשנות הזוהר של הקווסטים, במסענו למצוא את עשרת משחקי ההרפתקה הטובים ביותר אי פעם.

• Space Quest
  

אז כן, גם Leisure Suit Larry הצחיק אותנו בסגנונו הוולגרי ("הי, `סתכלו על זה! יש לי מקש שעושה קולות של אסלה!"). אבל עם כל הכבוד לדחפים טבעיים, Space Quest כיוון היישר אל עריסתנו התרבותית עם אזכורי לוק סקייווקר וקנטינות חלל מלאות חייזרים, עם מחסלים רובוטיים המדברים בקול מונוטוני ועם מכונות זמן.

לצערנו, אחרי ארבעה משחקים מוצלחים בהחלט ושניים מיותרים למדי, סיימה סדרת Space Quest את חייה כמו שאר הקווסטים של סיירה באמצע שנות התשעים.

• Gabriel Knight
  

בז`אנר ההרפתקה חברה אחת תמיד ידעה לספק את הסחורה - טוב, לפחות לפני עשור וחצי. קראו לה Sierra, והיא הצליחה ליצור כמה ממשחקי ההרפתקה הטובים ביותר. זאת הודות לבימוי

והפקה מבריקים מהיוצרת-סופרת, ג`יין ג`נסן. אחת מהסדרות המוצלחות שלה היא כמובן Gabriel Knight.

גבריאל נייט הוא בעל חנות ספרים בניו-אורלינס, שבאחד מן הימים מתחיל לחוות סיוטים על רצח של אישה. הוא אינו מכיר את האישה הזו, אך הוא מוצא בעצמו את חוש-חש הבלש, ומתחיל לחקור מדוע הוא רואה דווקא אותה. מהר מאוד העלילה תסחוף את השחקן למקרי רצח נוספים בעיר הג`אז, אשר קשורים במאגיה השחורה, הוודו. באותו זמן יתגלה לנייט שהוא נצר למשפחה רבת כוח, ציידי הצללים. כאחד מהם הוא יצטרך להמשיך להיאבק ברוע ובשדים.

זהו למעשה תמצית הסיפור של הכותר הראשון והמעולה, העונה לשם The Sins of the Fathers. הכותר היה הראשון ש-Sierra הוציא ישירות על גבי CD, ולא רק בדיסקטים כפי שהיה מקובל.

המשחק בוצע בצורה מדהימה, עם גרפיקה טובה יחסית לזמנו, סיפור המועבר בקטעי קומיקס ומשחקיות זורמת ואינטואיטיבית בשיטת "הצבע-הקלק". ההרפתקה נמשכה כארבעים שעות.

המשחק הבא בסדרה, The Beast Within שינה קצת את הכיוון, ובמקום אנימציות וציורים קיבלנו כותר בסגנון סרט. השחקנים היו אמיתיים, גם הרקעים היו אמיתיים בדרך כלל, וחמשת הדיסקים פשוט התחננו להיכנס ל-CD-ROM. הכותר המשיך עם אותה משחקיות אך הפעם הכל היה אפל יותר, ותמיד הרגשתם שבעוד רגע הזאב הרשע יקפוץ עליכם. שוב, ג`נסן עשתה עבודה מדהימה במחקר ויצרה סיפור יוצא דופן ומרתק.

Blood of the Sacred, Blood of the Damned, המשחק השלישי בסדרה, הציג שוב שינוי סגנון, הפעם לתלת-ממד, וכלל עלילה שהקדימה את זו של "צופן דה-וינצ`י" בכמה שנים. הסיפור והעלילה במשחקים הללו היו איכותיים קצת יותר מהמשחקיות.

• The Longest Journey
  

משחקי ההרפתקה היו מאז ומעולם השער המרכזי לעולמות פנטזיה קסומים.

בשנים האחרונות, בעקבות המחסור החמור בקווסטים, ראינו גם ירידה תלולה באלו אשר מתרחשים בעולמות אחרים - מלבד איזה Myst פה ושם. מבין הבודדים שיצאו בלט שם אחד במיוחד ואף עמד היטב בהבטחתו לשאוב אותנו למחוזות הפנטזיה.

ב-The Longest Journey אנחנו לומדים להכיר את אפריל ראיין, סטודנטית בעיר עתידנית אשר מנסה להסתדר עם חיי היום-יום הקשים, שאינם שונים כל כך מחיינו שלנו.

תוך כדי כך מתחילים דברים מוזרים לקרות סביבה, אירועים לא הגיוניים שמבהילים ומסקרנים אותה בו זמנית, עד אשר בסופו של דבר היא נשאבת לתוך עולם פנטזיה מקביל. אפריל לומדת שבתחילת הזמן פוצל העולם לשניים, לקסם וטכנולוגיה, ושהיא "מגשרת", שמסוגלת לעבור בין השניים. ואז ההרפתקה רק מתחילה...

• King`s Quest
  

14 שנים ושמונה משחקים, זה היבול של סדרת King`s Quest, שבמשך רוב שנות השמונים והתשעים היוותה שם נרדף לז`אנר משחקי הרפתקה

כולו.

ברטרוספקטיבה קל לראות את חולשותיה של הסדרה: הסיפורים "לכל המשפחה" שכתבה רוברטה וויליאמס לא היו הכי מתוחכמים, רוב הפאזלים לא סבלו מעודף השראה, ובמה שנחשב היום לאנטי-תזה של עקרונות עיצוב משחק, ההרפתקאות גמלו לשחקן על רבות מהתנסויותיו בחיסול הגיבור או בתקיעתו במבוא ללא מוצא.

אפילו הבשלים שבמשחקי King`s Quest (פרקים 5 עד 7, המשחק השמיני כבר הלך בכיוון אחר) נראים היום ילדותיים ובנאליים.

• LOOM
  

בתקופה שבה מקוריות הייתה ערך חשוב במשחקי מחשב, ומשחקי ההרפתקה היו עדיין ז`אנר פופולרי, הוציאה חברת Lucasfilm Games (לימים LucasArts) את הקווסט

שרבים מגדירים אותו עד היום כאחת מההרפתקאות הקסומות, המקוריות והמבריקות ביותר שאי פעם נוצרו.

ב-LOOM לא היו פאזלים פתלתלים ומתוחכמים. הוא לא היה ארוך מדי, קשה או מתסכל. לא היתה בו אלימות – והשחקן אפילו לא היה יכול למות, או "להפסיד". לא היתה לנו רשימת מצאי, ולא היינו צריכים לתת פקודות ספציפיות לדמות שלנו.

LOOM השתמש במערכת מקורית ומבריקה אך פשוטה להפליא של למידת קסמים ולחשים מוזיקליים. ככל שהשחקן היה מתקדם במשחק, הוא היה לומד תווים מוזיקליים חדשים, אותם הוא היה רושם בספר הלחשים שלו ומיישם בעת הצורך, כאשר לכל סוג לחש היה צירוף תווים משלו. הייתה זו מערכת משחק כל כך ייחודית, עד שדומה לה לא נראתה שוב עד היום, חמש-עשרה שנים תמימות לאחר מכן. LOOM משך כמעט את כל מי ששיחק בו לתוכו, עורר את הדמיון - וסיפק לנו חוויה שהיתה פשוט בלתי נשכחת.

• Full Throttle
  

מה גרם לקווסט אנונימי יחסית של Lucas Arts, שלא הצליח במיוחד במכירות, להגיע למקום הזה? תשובות רבות אפשריות לשאלה זו, אך נדמה לנו שבסופו של דבר הכל מסתכם במילה

 אחת: מגניבות.

הכוונה למשמעות הרחבה של המילה, שכוללת גם את הגיבור, את האזורים שהוא מבקר בהם וכמובן את העלילה עצמה. גיבור המשחק, בן (זה שמו), הוא ללא שום ספק אחת הדמויות המגניבות ביותר שיצא לנו לשחק בהן אי פעם. בחור מגודל ומחופס, מהסוג שלא תשמחו לפגוש בסמטא אפלה, ועם זאת ישר ואמיץ.

בן הוא מנהיגה של קבוצת רוכבי האופנועים Polecats. כשמציעים לו לקדם את המכירות של מפעל "קורלי", יצרן האופנועים הנודע, הוא מסרב בתוקף וחוטף בתגובה מכה עצבנית במצח שגורמת לו לאבד את הכרתו. כשהוא מתעורר, בן מגלה שהקבוצה שלו נעלמה (לא נורא, נשיג אותם), שמישהו שיחרר את הבורג של הגלגל הקדמי שלו (די נורא, במיוחד אם אתה דוהר על כביש מהיר), ושנערכים חיפושים אחריו באשמת רצח מר קורלי, בעל המפעל (נורא מאוד, במיוחד כשמדובר בשקר גס).

• Sam & Max
  

Sam & Max: Hit the Road הפך לאחד הפנינים שבז`אנר משחקי ההרפתקאות לא בגלל חידוש טכנולוגי מזהיר, משחקיות מרעננת או גרפיקה נוצצת. למעשה, המשחק הונע באותו

 מנוע-הקווסטים שעמד מאחורי לא מעט משחקי הרפתקאות אחרים באותם ימים, ולכן הציג ממשק כמעט זהה להם ולא נבדל מהם במיוחד בפן הגרפי.

מאפיין משמעותי אחד, עם זאת, הצליח להבדיל אותו מהאחרים, והספיק כדי להפוך אותו לאחד מהקווסטים הטובים של כל הזמנים: המשחק היה פשוט מבדר. עם הומור קיצוני משלל סוגים, מצבים ביזאריים, עלילה מטורפת ועקיצות מצחיקות על מפורסמים, Sam & Max היה משחק שפשוט מהנה לצפות ולשחק בו.

במשחק אנו עוקבים אחר שני חוקרים פרטיים, כלב מגודל וארנב מטורף-למחצה, שנקראו לחקור את חטיפתו של איש מערות מקרקס קיקיוני. התעלומה מובילה אותם לעבר כוכב קאנטרי מרושע, שמתכנן להשתמש באיש המערות ובדמויות ביזאריות נוספות לצרכיו האישיים.

במהלך החקירה מגיעים סאם ומקס למקומות משונים רבים בארה"ב, נתקלים בהרבה סצינות מופרעות, ובעיקר מגיבים בתגובות עוקצניות על כל דבר שזז. מעבר להומור ציני וגס לרוב, המשחק שילב עלילה מעניינת, חידות הגיוניות ומיני-משחקים מהנים. לצערנו, משחק ההמשך המתוכנן של הסדרה בוטל, ולא נזכה לראות את שתי הדמויות האהובות בעלילה חדשה.

• Grim Fandango
  

מאני קלוורה, סוכן נסיעות בעולם שלאחר המוות, מתקשה למצוא לעצמו פרנסה ראויה. נראה שכל הנשמות הטובות נתקלות בבעיות להגיע למקום מנוחתן האחרון, בעוד כל מיני פושעים ונבלים מצליחים איכשהו

להשיג מקומות ברכבת האקספרס לנצח. מאני יוצא לחקור מה לעזאזל קורה כאן, ומגלה שחיתות ומזימות בהנהלת עולם המתים.

כך נפתח לו Grim Fandango, שירת הברבור של הקווסטים של LucasArts (ויש מי שיאמר, של הז`אנר כולו), והקווסט הגדול האחרון של החברה. כמה סמלי, אם כן, שהוא עוסק בעולם המתים.

טים שייפר הכשרוני יצר כאן משחק שנוטף סטייל מכל פינה, עם כמה מהדמויות הטובות ביותר בז`אנר: מאני הקליל שהופך לגיבור בעל כורחו, מרצדס הנזירה שעבורה הוא מתחיל לפשפש במתרחש, גלוטיס השדון, ניק וכל השאר. למרות שהמשחקיות התלת-ממדית לקתה בחסר, ורבות מהחידות היו תמוהות למדי, הרי שהדיבוב היוצא-מהכלל, העלילה המשובחת והגרפיקה הנאה והנקיה הפכו את המשחק לאקורד סיום ראוי בהחלט לז`אנר הקווסטים - שכבר היה מצוי עמוק בתהליך הפיכתו ממלך משחקי המחשב לנישה שולית, בתעשייה שנעה לכיוון משחקי פעולה ואסטרטגיה מהירים. פנינה אמיתית, שאחרה קצת את הרכבת.

• Monkey Island
  

Monkey Island היא אחת הסדרות האהובות ביותר בימי משחקי ההרפתקה, וגם אחת הזכורות ביותר. אי שם במאה ה-17 היו האיים הקריביים מעוז של שודדי ים, מושלים מקומיים וקללות וודו אקזוטיות.

 לתוך התהפוכות האלו מגיע נער בלונדיני בשם הלא צפוי גאיבראש ת`ריפווד.

הוא רוצה להיות שודד ים, אבל זו קריירה לגברים גדולים ואכזריים ממנו, כמו למשל הקברניט הנודע לה-צ`אק. הוא גם רוצה לשאת לאשה את בת המושל היפה, איליין, כך שיש לו די והותר מה להוכיח.

שני המשחקים הראשונים בסדרה עקבו אחר מעלליו של גאיבראש בעודו מפסיד קרבות ומנצח במלחמות, ובסופו של דבר זוכה למעין כבוד בעיני הכוחות המקומיים ואפילו בלבה של איליין.

אחרי סיום מוזר ביותר, שלא לומר מאכזב עד כלות, של Monkey Island 2, נפתח מה שבעיני הוא המשחק הטוב בסדרה – The Curse of Monkey Island. גאיברש מגלה שספינתו נטרפה, ורוב הסיום של המשחק הקודם היה רק הזיה קודחת בדמיונו.

הוא חוזר לאי הקופים בכוחות מחודשים לאחר מאבק נוסף עם לה-צ`אק האכזר, כעת זומבי בנוסף לפיראט. איליין אוהבת אותו, הציפורים מצייצות, אבל גאיבראש נותר חסר מזל כתמיד, ולא עובר זמן רב והוא מצליח להפוך את איליין לפסל עשוי זהב. על מנת לשחרר את הקללה הוא צריך לתור את רחבי האי, למצוא חברים ישנים וחדשים, לחקור תרנגולות מטילות-יראה, להדביק חפצים לחפצים אחרים, להכניס גוש טופו במשקל 60 ק"ג לכיס מכנסיו, להתמודד עם הרי געש וגולגלות סרקסטיות, ולבסוף להציל את היום כרגיל.

• Day of the Tentacle
  

יומו של הטנטקל הוא פנינה של קווסט. טכנית הוא משחק שני בסדרה של Lucasarts, אבל אין ספק שהוא הטוב מבין השניים, בהפרש עצום. המשחק הראשון נקרא Maniac Mansion וסיפר

על קבוצת נערים שנקלעת לטירתו של ד"ר פרד המטורף, על משפחתו יוצאת הדופן ומכונותיו המפלצתיות.

המשחק השני כבר החל בחזרה לטירת המטורפים, הפעם בהזמנה: שתי זרועות התמנון (לא כולל התמנון) שד"ר פרד החייה אי-אז שמרו על קשר עם חבורת הנערים, וכעת הטנטקל הירוק מודיע לשלושה מהחבורה הישנה לחזור מיד – הטירה בצרות!

זה הטנטקל הסגול, הוא מסביר להם. הוא השתגע! בעקבות תאונה גנטית הוא הצמיח זרועות משלו, וכעת הוא רוצה להשתלט על העולם!

כל זה משתלב מיד בעלילה מופרכת ומופרעת ללא כל מתחרה: על מנת לעצור את מזימתו של הטנטקל הסגול המרושע, ד"ר פרד שולח את שני הנערים והנערה, הוגי, ברנרד ולאוורן, ליום האתמול.

לצורך העניין הוא מפעיל את מכונת הזמן הגאונית שלו, מונעת ביהלום. אך היהלום הוא סתם זיוף שמתרסק מיד, ותאי הזמן של העוזרים מתרסקים להם בהתאם בזמנים לא צפויים. ברנרד החנון הממושקף נותר בהווה, שם הוא מנסה לסייע לד"ר פרד כמיטב יכולתו. לאוורן המוזרה והפוזלת מגיעה אל העתיד, בו זרועות תמנון סגולות שולטות בעולם, ואילו הוגי השמן והקול מהדס את דרכו בעבר הרחוק, שם האבו המייסדים של האומה האמריקנית מנסים להקים את ארצות הברית. ההומור המושלם, יחד עם גרפיקה מצוירת ומסוגננת ומנגנון החידות האמור הפכו את "יומו של הטנטקל" לקווסט הזכור ביותר של תור הזהב בשנות ה-90. 

הכתבה פורסמה במקור באתר המשחקים vgames.co.il