אבטחה בישראל: אין הכשרה, אין בקרה
ועדה בין-משרדית שבדקה את מערך כלי הנשק לשומרים בישראל גילתה מחדלים קשים, שהחמור בהם הוא החופש הניתן למאבטחים לקחת את האקדח הביתה. "רוב האסונות והתקלות אירעו בנסיבות אלה", נקבע. בין השאר קובעת הוועדה: בישראל יש יותר מדי רובים ואקדחים ויותר מדי שומרים
כשלים חמורים במערך האבטחה והשומרים בישראל - זו תמצית דו"ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת מערך כלי הרישוי לשומרים, בראשות ניצב בדימוס דני ברינקר, שהוגש היום (ד') לשר הפנים, אופיר פינס, ולשר לביטחון פנים, גדעון עזרא. בין השאר קבעה הוועדה שבישראל יש יותר מדי רובים ואקדחים ויותר מדי שומרים חמושים. אז איך מצמצמים את מספר כלי הנשק? באמצעות חלופות כמו שוקרים וקרב מגע.
בישראל יש כיום 40 אלף אקדחים ורובים וכ-120 אלף מורשים לאחוז בכלי נשק הזכאים לעבוד בחברת שמירה, כ-60% אכן עובדים בפועל. הוועדה קובעת שיש למנוע ממאבטחים לקחת את נשקם בתום יום העבודה לביתם. על-פי ההמלצה, יש לאפשר מינימום של אישורים חריגים לנטילת כלי נשק על-ידי שומרים מחוץ לשעות העבודה ובמקביל לפעול להרחבת פריסת מחסנים באתרי השמירה ומציאת חלופות לאחזקת הנשק.
המצב הקיים היום שבו שומרים לוקחים כלי נשק לביתם מחוץ לשעות העבודה הוא המחדל החמור ביותר, על-פי קביעת הוועדה, הגורם לרוב האסונות. "רוב האסונות והתקלות אירעו בנסיבות אלה של לקיחת כלי הירייה אל מחוץ לתחום עיסוקו של השומר כשומר", נקבע בדו"ח.
"נתון זה נוסף על ממצאים אחרים לפיהם הכשרתם של השומרים אינה מספקת וישנו פיקוח חסר. אין זה סביר שתופעה זו של נטילת כלי הירייה לאחר המשמרת תישאר על כנה ונראה לנו שיש לשנות את המצב בדחיפות". כדוגמה ל"אירוע חמור", הציגה הוועדה את מקרה הרצח וההתאבדות בינואר 2005 שבו מאבטח רצח את חברתו והתאבד בנשק שהחזיק במסגרת תפקידו.
שר הפנים, אופיר פז-פינס, אמר בתגובה לממצאי הוועדה: "איליה שיגלוב, בן ה16 שנהרג בסוף השבוע מפליטת כדור תוך כדי שהוא וחברו שיחקו באקדח של אביו של אחד מהם העובד כמאבטח, הוא הקורבן האחרון של הבלאגן הקיים בתחום הרישוי והפיקוח על כלי הירייה. משרד הפנים יפעל ליישום מלא של הממלצות". פינס ציין שבקרוב ייערכו דיונים עם המשרדים השונים כדי לרכז את הסמכויות במשרד לבטחון פנים.
חברות השמירה חוסכות על חשבוננו
הוועדה מצאה שכיום אין גוף מוסדי שבודק את רמת ההכשרה ואת רמת האימון של השומרים, הנבדקים רק בחברות השמירה, המנסות לצמצם את הוצאותיהן, "אין קביעת גוף מוסדי לרמת האימון והכשרה הנדרשת משומר. אימון שנקבע על ידי חברת השמירה בלבד ואין דרישות של גורם ממלכתי ולכן רמת האימון נקבעת על פי אילוצים תקציביים של חברת השמירה".
שומרים לא נדרשים להיבדק על-ידי רופא לבדיקת מצבם הבריאותי והנפשי, והם נדרשים לפחות בדיקות מאלו שעובר אזרח פרטי המבקש רשיון לאקדח, "אנו סבורים כי בהיעדר התייחסות של רופא מטפל למצבו הרפואי והנפשי של המועמד להיות שומר פוגמת באפשרות לאתר קשיים עתידיים העלולים לנבוע ממצב נפשי".
חברות שמירה מעסיקות שומרים לפני קבלת אישור מהמשטרה. שומרים בישובים שונים ובכלל זה תושבי התנחלויות מקבלים רובים או אקדחים במשמרתם, ואינם נבדקים כלל. כל מערך הבדיקה והפיקוח אינו מופעל לגביהם, בשל העובדה שהם מקבלים את הרובים מצה"ל.
לרכז את הטיפול במשרד לבטחון פנים
בתחום רישוי כלי היריה, ממליצה הוועדה להעביר את הטיפול לאחריות המשרד לבטחון פנים. כיום מעורבים בנושא שלושה משרדי ממשלה בתהליך: משרד המשפטים האחראי על הנפקת תעודת השומר, משרד הפנים האחראי לאישור השומר לשאת נשק והמשרד לביטחון פנים שדרך המשטרה שאחראי לקביעות המהותיות בתחום השומר (רמה, אימון, הכשרה ועוד). "אין משרד האחד שנושא באחריות לעניין כה רגיש ובעייתי... אין להתפלא על נפילת של דברים בין הכיסאות"
הוועדה מתריעה ששומרים משתמשים בכלי ירייה ישנים וארוכים שאינם מוכרים לשומרים. לבסוף, מזהירה הוועדה מפני סכנה נוספת לציבור "בהימצאות תחמושת בריכוזים עירוניים בלא כל הקפדה על כללי בטיחות".
הוועדה ממליצה לקבוע קריטריונים ברורים שיופעלו על-ידי בעלי תפקידים מוגדרים בחברות השמירה. אותם בעלי תפקידים יחוייבו לעדכן את משרד לביטחון פנים והמשטרה. עוד על-פי ההמלצות, יוצאו חלק מסמכויות חברות השמירה ויועברו לטיפול משטרתי. מאבטח שירצה לשאת כלי נשק, ייאלץ לעבור "הליך אישור אישי" שבו תיערך לו בדיקה אישית הכוללת ריאיון. על-פי הנהוג כיום, מאושרים השומרים לשאת כלי נשק על בסיס רשימות המועברות על ידי חברות השמירה למשרד הפנים, ללא בדיקה מקיפה של אף גורם.
הוועדה גם ממליצה לקבוע רמות אימון והכשרה מתאימות לשומרים על-ידי המשטרה ולא להשאיר את הנושא "פרוץ" להחלטותיה של חברת האבטחה. השומרים יחויבו להצטייד באישור ובחוות דעת של רופא מטפל. הוועדה גם דורשת לתגבר את כוח האדם. כיום ישנם חמישה מפקחים בלבד של משרד הפנים בכל הארץ וזה לא מספיק.
בוועדה הבין-משרדית חברים נציב כבאות והצלה (נציג משרד הפנים), שמעון רומח, אורית רישפי-נציגת הציבור, נציג משרד הבריאות, ד"ר מיכאל דור, נציגת משרד המשפטים, עו"ד שרית (חייק) שפיגלשטיין, נציג המשרד לבטחון פנים, רב-פקד ידידה אריה ומרכז הצוות וראש מטה לשכת שר הפנים, עו"ד אליאב מיימון.