סודן נפרדת ממנהיג המורדים שהניח את החרב

גראנג בן ה-60 נהרג בתאונת מסוק בסוף השבוע שעבר, שלושה שבועות בלבד לאחר שהושבע לתפקיד סגן הנשיא. 21 שנים נלחמו אזרחי סודן זה בזה, הערבים הצפוניים נגד האפריקנים והנוצרים הדרומיים, בסדרת קרבות אכזריים שהובילו למה שהוגדר כ"אסון ההומניטארי הגדול בעולם".

רק בינואר האחרון נחתם הסכם שלום בין המורדים לממשלה, ותושבי סודן החלו לקוות שתמו ימי ההרג. אך מותו של גראנג הפך את הקערה על-פיה, ועד מהרה פרצו בחרטום הבירה מהומות דמים, במהלכן נהרגו 130 בני-אדם.

כעת, מנסה יריבו לשעבר של גראנג ושותפו למשא ומתן, הנשיא עומר חסן אל-בשיר, למזער את הנזקים. כשהוא אוחז בעלים ירוקים, סמל האבל הסודני המסורתי, הוא עמד בשורה אחת עם אנשי "צבא השחרור הסודני", ארגון המורדים שבראשו עמד גראנג, וחלק כבוד אחרון לסגנו המת. יחד עמו קיבלו את פני הארון נשיא דרום אפריקה, ת'אבו מבקי, מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, נציג האו"ם בסודן, ז'ן פרונק ועוד.

מאחורי שרשרת המכובדים הצטופפו תושבי המקום, להוטים להעיף מבט אחרון בארונו של מנהיגם. ברקע לא פסקו ההתלחשויות בדבר נסיבות מותו של גראנג'. המסוק בו טס, השייך לנשיא אוגנדה, יוורי מוסווני, אומנם התרסק בשל מה שהוגדר כ"תנאי מזג אוויר קשים", אך מוסווני בעצמו אמר שסיבת ההתרסקות הרשמית אינה ידועה עדיין, וברחוב הסודני משוכנעים לא מעט כי מדובר בהתנתקשות.

סגנו של גראנג, סלבה קיר, מיהר להכריז כי בכוונתו ללכת בדרכו של המנהיג המנוח ולקדם את יישום תהליך השלום, בסופו, בעוד שש שנים לערך, אמורים תושבי דרום סודן להצביע ולהחליט האם ברצונם להקים מדינה עצמאית, בנפרד משכניהם הערבים שבצפון המדינה. אל-בשיר הביע גם הוא את מחויבותו לתהליך והודיע כי קיר יושבע לתפקיד סגנו במהלך היומיים הקרובים.

שדות הקטל

ג'ון גראנג דה-מביור, בן לשבט הדינקה, נולד ביוני 1945 למשפחה נוצרית בדרום סודן. את לימודיו האקדמיים, בתחום הכלכלה, עשה באייווה שבארצות-הברית. בתום לימודיו הוא חזר לאפריקה ובשנת 1970 הצטרף לקבוצת המורדים "אניה אניה". מאוחר יותר הוא הצטרף לצבא סודן ואף נשלח לסדרת הכשרות ואימונים באמריקה.

במהלך שנות ה-80 הוא פיקד על המהומות שהובילו קבוצות הנוצרים בדרום סודן נגד הממשלה הערבית בחרטום, מהומות שהפכו למלחמה של ממש בשנת 1983, כאשר הממשלה הכריזה כי היא מאמצת את החוק האסלאמי.

בשל אופייה הדתי, זכתה המלחמה בסודן לעניין רב בארצות-הברית ובאירופה. מנהיגים נוצרים רבים ברחבי העולם קראו להתערבות מדינותיהם בנעשה במדינה ותמכו בגלוי במורדים הנוצרים. עם זאת, יש לזכור כי אנשיו של גראנג לא בחלו בהפרת זכויות אדם. גורמים בקבוצות המורדים אף סיפרו כי מתנגדים למנהיגותו של גראנג "נעלמו במפתיע והוכרזו כמתים".

בתחילת שנת 2003, לאחר שנים רבות של מלחמה, החליטו קבוצות המורדים בסודן להחריף את המאבק ותקוף מטרות ממשלתיות בחבל דרפור המערבי. המורדים טענו כי הממשלה מזניחה את המקום, ומעלימה עין מהרצח ההמוני שמבצעים חברי המליציות הערביות בכפריים האפריקנים. המורדים במקום נאבקו הן בממשלה והן במליציות הערביות, המייצגות 39% מאוכלוסיית המדינה. 61% הנותרים הם אפריקנים נוצרים או פגאנים, ברובם ממוצאים פורים, מסאים וזגאוואים.

פליטים שנמלטו מהחבל סיפרו כי המליציות הערביות ניצלו את מאבק הממשלה במורדים על מנת לטבוח בכפריים. לטענתם, ניצלו המורדים את ההמולה שגרמו הפגזות חיל האוויר הסודני על מוקדי פעילות של המורדים, ונכנסו לכפרים, שם טבחו בגברים, אנסו נשים ובזזו רכוש רב.

מנתונים שנאספו על ידי ארגוני זכויות אדם שונים עולה כי 50 אלף בני אדם נהרגו במקום. מעל למיליון נשארו ללא קורת גג. הפליטים שניצלו מהתקפות המליציות ברחו לערים הגדולות, אך נאלצו לעזבן ולהגיע למחנות הפליטים בעקבות מחסור גדול במזון ובמים. בסך הכל הובילה מלחמת האזרחים בסודן למותם של מעל לשני מיליון בי אדם, שנהרגו בקרב, ברעב ובחולי.