טאלנטים על המשקל

לא קל להיות טאלנט (מפורסם שגם מרוויח מזה כסף). מצד אחד אתה צריך להיות מספיק מוכשר כדי להגיע לביזנס, מצד שני אתה צריך להיות ממש גאון כדי שתוכל "לשחק אותה". כי לא מספיק להבריק באיזה חיקוי, להיט או רינגטון. ב-15 דקות התהילה שפתאום נפלו על ראשך הבלונדיני והאלמוני עד עכשיו אתה אמור גם לאמץ לעצמך את הסוכן הנכון, שיידע להפוך את מה שיש לך לחוזה בריא עם אחת הזכייניות. אחרת מה עשית?

בעידן התחרותי שבו אנחנו נמצאים טאלנטים הם בעצם אמצעי הזיהוי של גופי השידור. הם אלה שיוצרים את הבידול ואת הזיהוי של ערוצי הטלוויזיה השונים. עפר שכטר? זה HOT. נינט טייב? yes. ארז טל? זה קל, קשת. נסים משעל? לא צריך בכלל לשאול - רשת. חיים יבין? כבר מעל 30 שנה בערוץ הראשון, וכן הלאה.

אז איך מצטרפים לרשימה האיכותית, ובעיקר כמה אפשר להרוויח מזה ולכמה זמן? הכל תלוי בכמה אתה "חם" כטאלנט. הלהט הזה הוא בין היתר פונקציה של כמה אתה ותיק בשוק, וגם, וזה די חשוב, כמה קבלות יש עליך.

קשת המחירים נעה בין 300 ל-600 אלף שקל לשנה. אם אתה רועי לוי, דנה מודן, דב נבון, עלמה זק, אבי קושניר וכדומה, תקבל באזור ה-300 אלף שקל (או במילים אחרות, משהו כמו 25 אלף שקל בחודש, ואת היתר תשלים בבקשה מפרסומות). אם אתה אייקון כמו איל קיציס, טל פרידמן, אורנה בנאי או יהודה לוי, תעלה כמובן במעלה גבעת התשלום. יוצאי דופן הם תופעות טבע כמו ארז טל, יאיר לפיד, גיא פינס ויעל בר-זוהר שמרוויחים יותר, הרבה יותר.

לא צריך כמובן, לחשוד באף זכיינית שהיא קונה במזיד טאלנט כדי לתלות אותו לייבוש להנאתה. זה לא הגיוני ולא כלכלי, אבל לפעמים נפער מכתש קטן בין הכוונות לתוצאות. "בדרך כלל חוזה עם טאלנט נחתם לשנה, שבה הטאלנט מקבל שכר שנתי ובתמורה מתחייב לעשות 25-20 תוכניות של פרויקט חדש או פרקים של תוכנית קיימת", מנדב מידע על השיטה סוכן האמנים בועז בן ציון, שבאמתחת הייצוג שלו נמצאים בין היתר אלי יצפאן, יאיר לפיד, מיקי חיימוביץ', אסי כהן, אברי גלעד, קובי מידן ורבים אחרים.

ומה קורה למשל אם יש מקרה כמו של אבי קושניר, שנקנה על ידי רשת, שהרחיקה אותו מטלעד, אבל תוכנית הבידור שהובטחה לו לא יוצאת לפועל?

"יש מקרים כאלה שזה לא הולך, שעושים עוד פיילוט ועוד פיילוט והעסק לא מצליח, ואז הזכיינית המשדרת והטאלנט צריכים למצוא פשרה. הפשרה יכולה להיות או לעשות ספיישלים אחרים, או לעשות כל מיני פרויקטים כמו הובלה של כל מיני פינות מעבר, כמו שקושניר עושה ברשת לפני החדשות".

מבחינתך כסוכן, השיטה הזאת מוצלחת?

"זאת שיטה די טובה לדעתי, כי שני הצדדים יודעים שהם מחויבים אחד לשני, אז שני הצדדים פועלים ביחד למצוא פורמט מתאים. השיטה הזאת טובה כי אם הטאלנט אכן מוכיח את עצמו אז הוא מוחתם לעוד עונה, וגם אם זה לא עובד אז הזכיינית עדיין מחויבת לשלם לאמן. זאת השיטה הטובה ביותר, שבה לאט לאט לזכיינית יש אפשרות לבנות כוכבים מהיסוד, כמו שקרה עם אורנה בנאי וארז טל".

"השיטה הזו מאפשרת לאמן דבר נדיר בשוק, שזה בית", מסכים יואב גרוס, שידוע כסוכנם בעבר של אדיר מילר ואסי כהן, והיום בין השאר מייצג את דודו טופז. "התחרות בין הזכיינים מועילה במצב הזה, כי לשני הצדדים יש אינטרס בתקופת הזמן המסוימת להגיע לתוצאות כמה שיותר טובות. יש מצבים שרוכשים טאלנט כדי שלא יעשה דברים אחרים, אבל אני לא מאמין שיש דבר כזה רכישה רק כדי לנטרל כוכב".

קשת ידועה כציידת ומגדלת הטאלנטים הגדולים ביותר. ניסינו להבין מהמפיקה הראשית, אירית אמבר, איך זה נראה מהצד שלהם. "קודם כל חשוב להבהיר שאופן הניהול של הטאלנט נעשה בשיתוף שלנו עם המנהל האישי ועם הצוות שלו, אנחנו מציעים את מה שאנחנו חושבים לנכון, וביחד מחליטים", אומרת אמבר. "הטאלנט הוא מבחינתנו ערך מוסף, והוא יכול להביא תוצאה רוחבית. למשל אסי כהן, שהוחתם אצלנו לפני כשנה אחרי שהיה סייד קיק אצל ארז טל ב'איפה אתה חי?' ואחרי שראינו אותו בדרמה 'אהבה זה כואב'. הבנו שיש לו איכויות שמתאימות לנו, ואנחנו יושבים וחושבים איך בונים איתו תוכנית עבודה לשנים הבאות".

איך זה פועל מבחינת זמנים, תוקף ומשכורת שמשולמת?

"בעיקרון יש חוזה, ויש סעיף שנקרא מימוש אופציה, כשכל שנה אנחנו בודקים האם אנחנו מקבלים את מה ששיערנו שנקבל מהפוטנציאל. לדוגמה אורנה בנאי, שנמצאת אצלנו מ-98' ועלתה ב'רק בישראל'. היה ברור שהיא תהיה חלק מצוות, ואז התפתחה 'ארץ נהדרת' והמשכנו לנהל את היכולות שלה, כשידענו מדיבור משותף שהיא תעשה גם סיטקום, שעל זה היא עובדת בימים אלו, כשכל זה הוא תהליך של שנתיים.

"במקביל יש לנו צוות של חיים הכט, אושרת קוטלר, מיקי רוזנטל ואילנה דיין, שהוא צוות האקטואליה והתחקירים שלנו, וגם איתם אנחנו הולכים קדימה כדי למקסם את היכולות שלהם יחד. אילנה דיין היא כמובן לא טאלנט שצריך לפתח. היא באה עם זהות ומוצר.

"קורה הרבה פעמים שאנחנו יחד עם הטאלנט בודקים את הזהות הטלוויזיונית שלו, כמו שקרה עם צביקה הדר, שהגיע כבר כשהוא מנוהל על ידי טדי, ועשה את 'שמש'".

איך אתם יודעים ללכוד את הטאלנטים הנכונים?

"הרבה פעמים זה הסוכן שמביא את האיש, והרבה פעמים הוא לא מוכר יחסית, ובאמצעות פלטפורמה הוא הופך למוכר. למשל טל פרידמן ואיל קיציס, שהביא אותם שי שטרן עם איזושהי הצעה, והחלטנו להמר עליהם. יש כאלה שאנחנו התחלנו לגדל, כמו אלי פיניש ומריאנו אידלמן שהתחילו בפינה אצל דודו טופז. הכל זה פונקציה של ניהול".

ואיך מנהלים נכון בעצם?

"אנחנו לא לבד. יש את המנהל האישי ואת הטאלנט עצמו. ברגע שיש כבר פרויקט מוחלט אז יש מפיק והם עובדים יחד בצמוד, כשאנחנו פה ברקע כל הזמן ערים וקשובים להתלבטויות ולספקות".

מה קורה עם מה שידוע בשוק כ"ייבוש טאלנטים"?

"אנחנו לא עושים דברים כאלה, והמציאות הוכיחה את זה. בדרך כלל אם אחרי זמן קצר לא מצליחים להעמיד תוכנית, כמו למשל כשלא הצלחנו להחזיר את התוכנית 'המהפך' כי יום שישי כבר לא היה שלנו, אז אחרי שאורנה דץ עשתה ארבע עונות, נפרדנו בהסכמה ובידידות. יש גם מקרים של שחרור חוזה. גם עיתונאים עוזבים מקומות עבודה מכל מיני סיבות, זה לא אומר שהם כן או לא טובים".

מי מרוויח כמה

ארז טל, יאיר לפיד - בסביבות 500 אלף דולר לעונה, 190 אלף שקל בממוצע לחודש

מיקי ויעקב (כל אחד) - בסביבות 250 אלף דולר, 90 אלף שקל

גדי סוקניק, חיים יבין - בסביבות 190 אלף דולר, 70 אלף שקל

איל קיציס, טל פרידמן - בסביבות 135 אלף דולר, 50 אלף שקל

דנה מודן, אבי קושניר - בסביבות 70 אלף דולר, 25 אלף שקל