חומצה פולית עשויה למנוע אלצהיימר

ניתן למנוע אלצהיימר: כך לפחות סבורים חוקרים, אשר מצאו כי אנשים מבוגרים הצורכים כמויות מספיקות של חומצה פולית (פולאט) מפחיתים משמעותית את הסיכון ללקות במחלה הקטלנית. המחקר החדש פורסם בגליון אוגוסט של כתב העת הרפואי "אלצהיימר ודמנציה".

כבר בעבר שיערו מומחים כי בכוחה של חומצה פולית למנוע אלצהיימר, באמצעות הפחתת רמות החומר הומוציסטאין. חומר זה כבר נקשר בעבר לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. בישראל מאפשרות קופות החולים למדוד את רמות החומר הומציסטאין בדם, תמורת תשלום של כ-150 שקלים לבדיקה. אלה שנמצאו אצלם רמות גבוהות של הומוציסטאין, מונחים לצרוך כדורי חומצה פולית, כדי להקטין את הסיכון ליתר לחץ דם ומחלות לב.

חומצה פולית מפחיתה גם את הסיכון למומים מולדים בעובר, ולפיכך ממליץ משרד הבריאות הישראלי לכל אישה עוד לפני ההתעברות, להתחיל ליטול חומצה פולית ולהמשיך במשך חודשי ההריון הראשונים. חומצה פולית היא אחד מסוגי ויטמין B ומצויה ברמות גבוהות בירקות עלים ירוקים, בננות, תפוזים,אספרגוס, ברוקולי, כבד, אפונה ושעועית ירוקה.

לדברי פרופ' מריה קורדה, נוירולוגית מאוניברסיטת קליפורניה וראש צוות החוקרים, קיים קשר גם בין מחלת האלצהיימר למחלות כלי דם. "ייתכן שהורדת רמות ההומוציסטאין בדם, באמצעות צריכת חומצה פולית, היא המנגנון שמונע אלצהיימר" טענה פרופ' קורדה.

במחקר הנוכחי, פרופ' קורדה ועמיתיה אספו נתונים מ-579 גברים ונשים בני 60 ויותר. הנבדקים התבקשו לערוך רישום של התפריט התזונתי שלהם, ותחליפי התזונה שצרכו. במהלך תקופה של תשע שנים בדקו החוקרים מי מבין הנבדקים לקה באלצהיימר.

במהלך תקופה זו, 57 נבדקים חלו באלצהיימר. החוקרים מצאו כי אלה שצרכו את הכמויות הגבוהות ביותר של חומצה פולית מידי יום, היו בסיכון מופחת ב-55 אחוזים ללקות במחלה. הסיכון המופחת הזה לא נצפה אצל אלה שנטלו תוספי תזונה או ויטמינים אחרים, וביניהם ויטמין C, או ויטמין B12.

על אף תוצאות המחקר, פרופ' קורדה אינה ממליצה להגביר את הצריכה היומית של חומצה פולית, בתקווה להפחית את הסיכון לאלצהיימר. "דרושים מחקרים נוספים כדי לאמת את התוצאות" הסבירה, "בשלב זה, ההמלצה היחידה צריכה להיות: קחו מולטיויטמין המכיל חומצה פולית".

בישראל חיים כיום כ-70 אלף חולי אלצהיימר, ועד שנת 2020 צפוי המספר להגיע לכ-120 אלף איש ואישה. החולים לוקים בניוון מוחי, המתחיל בשיכחה ובלבול, ממשיך בהפרעות נפשיות וחוסר יכולת לזהות קרובים ועצמים, עד לניתוק כללי מהסביבה, שיתוק ומוות. את המחלה לא ניתן לאבחן מבעוד מועד ואין לה כל ריפוי.