הסימנים הקטנים שמעידים: יש לך בעיה רפואית קשה

הסכנה: מנינגוקוקסמיה

לא מזמן נתקפה ישראל בבהלת החיידק הטורף – מנינגוקוק, שתקף גם בקרב

ילדים ישראלים באחרונה. המדובר בחיידק המצוי בלוע של ילדים בריאים, ועלול לגרום למחלה חמורה – מנינגוקוקסמיה, בה מתפשט החיידק לדם ואיתו לאיברים שונים. תחילה גורם החיידק לתסמינים שונים במערכת הנשימה העליונה, כמו נזלת, שיעול קל וחום גבוה. אולם סימן ההיכר המבהיל מכל הוא פריחה כתמית אדומה-כחלחלה על פני העור, שאינה נעלמת למספר שניות בנגיעה קלה (ואז חוזרת להופיע על העור).

פריחה שכזו, המזוהה בנקל על ידי כל רופא, היא אות אזהרה לפלישתו של החיידק הקטלני, שגורם לקטיעת גפיים וגם למוות. החיסון המצוי בשוק הוא נגד זנים אחרים. הזן שתוקף עתה הוא מקבוצת "מנינגוקוק B" שאין כנגדו חיסון, לפיכך אין דרך למנוע את המחלה באופן מובהק.

בחשד לזיהום בחיידק, מטופל הילד באנטיביוטיקה לתוך הוריד למשך מספר ימים, עד לקבלת תשובה סופית מהמעבדה על סוג החיידק המדוייק שצמח בתרבית הדם שנלקחה. בכל מקרה של הופעת פריחה על העור המלווה או שלא מלווה בחום גבוה, יש לפנות לרופא.

הסכנה: סרטן רירית הרחם

ש', בת 55 מזה 4 שנים ללא ווסת של המחזור החודשי. לאחרונה הבחינה בכתמי דם המופיעים לעיתים על התחתון ודומים לדימום של התקופה שלפני הפסקת הווסת. "גם אז הראו הבדיקות שאין בעיה בדימום קל" אמרה ש' לגינקולוג שלה, "אז אני מניחה שגם עכשיו הכל בסדר". אלא שכשפנתה לגינקולוג שלה, גילו הבדיקות שהיא סובלת מסרטן ברירית הרחם.

"כאשר מופיע דימום בתקופה של המנופאוזה אצל אישה שאיננה מקבלת טיפול הורמונלי תחליפי – מדובר בסימן אזהרה לגידול סרטני" מסביר פרופ' מרק גלזרמן, מנהל בית החולים לנשים בבילינסון, "כ-15 אחוז ממקרי הדימום האלה, מגלים כי המדובר במחלה ממארת של רירית הרחם או איברים אחרים במערכת המין של האישה".

במקרים כאלה, מבצע הרופא בדיקה ידנית של איברי המין החיצוניים והפנימיים, בדיקת אולטרסאונד ולקיחת דגימה מחלל הרחם באמצעות החדרת צינורית דקה.

אם המדובר בגידול סרטני של רירית הרחם מופנית האישה לניתוח. "למרבה המזל מופיע סימן הדימום מוקדם במקרה של גידול סרטני ברירית הרחם" מרגיע פרופ' גלזרמן, "לכן אם האישה ערה לסיכון ופונה לבדיקה מיד עם הופעת הדימום, קיים סיכוי רב שהמחלה תתגלה עוד באיבה". ברוב המצבים הללו מבוסס הטיפול על כריתת הרחם, והוא מסתיים בשיעורי החלמה גבוהים מאוד.

הסכנה: אוטם בשריר הלב

הלב ניזון מחמצן הנישא אליו באמצעות העורקים הכליליים (קורונריים) העוטפים

אותו. אולם כשעורק שכזה נחסם, משדר הלב אותות מצוקה בדמות כאב לאיזורים שונים בגוף. התקף הלב הקלאסי מוכר יותר ככאב בחזה המקרין לזרוע שמאל ומלווה בקשיי נשימה ובחילות. אך יש שהכאב מתבטא דווקא באיזור הלסת התחתונה.

בספרות הרפואית דווח על מטופלים שפנו לרופא שיניים בעקבות אותו כאב שפורש על ידם ככאב שיניים, כשבדיעבד התברר כי עברו התקף לב חריף, שהלך והסתבך.

"דיווחים מארה"ב מעלים כי 30 אחוז מאלה הסובלים מהתקף לב ימותו עוד בטרם הגיעו לבית החולים" אומרת הקרדיולוגית ד"ר טלי פורטר מבית החולים בילינסון, "במקרה של כאב חדש משמעותי , ובמיוחד אם מלווה בתסמינים נוספים כגון: הזעה, אבדן הכרה זמני, קוצר נשימה, ועוד, יש לפנות מידית לקבלת סיוע רפואי (מד"א) ולא להשתהות. מומלצת נטילת אספירין בלעיסה למי שאינו רגיש לתרופה, עד הגעת עזרה רפואית".

הסכנה: אוטם בשריר הלב

ג', בת 65, חולת סוכרת, פנתה לאורתופד לאחר שהתלוננה על כאב גב עז שהופיע בפתאומיות, לאחר מספר ימים בהם הייתה במתח נפשי. האורתופד אליו פנתה לא מצא כל בעיה בצילומי הרנטגן שביצע לה. בדיקת אק"ג שבוצעה מאוחר יותר, אישרה שהיה זה התקף לב.

כאב כזה הוא עוד תסמין אפשרי, ממגוון התסמינים המוזרים שעשוי לתת בנו הלב. "תסמיני כאב חדשים דורשים עירנות מוגברת" מסבירה ד"ר פורטר, "כאב גב, כאב חזה הקורן לשתי ידיים, המופיעים פתאומית, הם אות אזהרה שדורש בדיקת אק"ג, בדיקות אנזימים בדם וטיפול תרופתי במקום. כל עיכוב עלול לגרום לנזק נרחב שגרם האוטם, ואף לתמותה".

הסכנה: אוטם בשריר הלב

ד', בן 55, מעשן כבד, התלונן בפני רופאת המשפחה על צרבת חדשה ברום הבטן שהופיעה לאחר הליכה מהירה. הוא נטל תרופה סותרת חומצה בה משתמשת רעייתו כטיפול לאולקוס ממנו היא סובלת, אך הכאב הלך והחמיר גם במנוחה. בדיקת האק"ג אישרה גם כאן: ד' לקה בהתקף לב.

"ישנן סיבות רבות לכאבים בבטן ובחזה שאינן קשורות למחלת לב" מסבירה ד"ר פורטר, "וביניהם מחלות וושט, בקע סרעפתי, מחלות ריאה שונות, מחלות במערכת העיכול ובעיות שרירים ושלד. אך הכאבים דורשים אבחון מיידי, במיוחד אצל אנשים בקבוצת סיכון למחלת לב ובהם נשים בגיל הבלות, מעשנים בכל גיל, אנשים הסובלים מהשמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, ערכי שומני דם גבוהים או בעלי סיפור משפחתי משמעותי למחלת לב כלילית".

הסכנה: סרטן הלבלב ודרכי המרה

גרד מהווה תופעה שכיחה במגוון מחלות, שברוב המקרים קשורות לתופעות אלרגיות. אולם בחלק מהמקרים, גרד מקדים במספר חודשים את הופעתה של צהבת בשל חסימה של דרכי המרה, עקב סרטן הלבלב או דרכי המרה. "המדובר במחלה קטלנית שתוחלת החיים הממוצעת שלה היא כשנה ללא טיפול" מזהיר ד"ר פרנקלין גרייף, מנהל מחלקה כירורגית א' בבילינסון, "גילויה המוקדם מאפשר ניתוח כריתה שבחלק מהמקרים הוא מרפא".

גרייף מציין כי תלונה של גרד מחייבת בדיקת רופא ובדיקות מעבדה הכוללים תפקודי כבד. במידה ויראו בדיקות המעבדה כי קיים ליקוי בתפקוד הכבד, ישלח הרופא את המטופל להדמיה, לרוב CT לגילוי נגעים חשודים בלבלב, בכבד או בדרכי המרה.

הסכנה: סרטן המעי הגס

אנשים צעירים נוטים לייחס את הדימום מפי הטבעת לבעיות לא חמורות כמו טחורים או סדק של פי הטבעת (פיסורה). אולם דמם כזה עלול להוות גם סימפטום ראשון של סרטן המעי הגס. ד"ר גרייף מסביר כי המדובר במחלה שכיחה יחסית, הניתנת לאבחנה מיידית על ידי קולונוסקופיה, ולטיפול ניתוחי עם סיכויי הישרדות מצויינים במידה והמחלה מתגלה מוקדם. "התעלמות מהתופעה עשויה מחד לחייב ניתוח דחוף עקב דמם מסכן חיים, חסימת מעיים, פיזוז גרורתי ואף מוות" מזהיר גרייף.

הסכנה: פקקת ורידים עמוקים (DVT)

זה מתחיל בכאב ונפיחות בשוק המופיעים באופן פתאומי בימים האחרונים. תחילה סבורים הלוקים בכאב כי המדובר בבעיה אורתופדית חולפת, אלא שבירור מעמיק עלול לגלות כי הכאב נגרם מקריש החוסם את זרימת הדם בורידים העמוקים ברגליים. המדובר בתרומבוזה ורידית, ובשמה המקוצר DVT. אותו קריש שיצר את התרומבוזה, עלול להתנתק ממקומו ולנדוד אל הריאות, שם הוא יכול לגרות למוות.

לדברי ד"ר פיה רענני, מנהלת היחידה לאישפוז המטואונקולוגי בבית החולים בילינסון, כ-100 איש בשנה הגיעו למצב מסכן חיים בשל הזנחת אותו כאב ברגליים, השכיח גם אצל אנשים לאחר טיסות ממושכות. ד"ר רענני ממליצה להגיע מיד לרופא או לחדר מיון אם מופיע כאב פתאומי באחת הרגליים, שלא נגרם בשל חבלה.

הכאב לרוב מלווה ברגישות רבה בכל נגיעה בשריר הסובך (השריר האחורי של השוק). הרופא ישלח לבדיקת הדמיה הקרויה דופלר (אולטרסאונד). במידה ותימצא הפרעה בזרימת הדם לרגל, ישלח המטופל גם למיפוי ריאות, כדי לוודא שלא נשלח קריש דם (תסחיף) לשם. כך או כך הטיפול הוא יעיל.

הסכנה: אירוע מוחי

כ-10 ישראלים בשנה סובלים מתחושת נימול בגפיים, המלווים לעיתים גם בכאבי ראש וסחרחורות. הסיבה הפעם היא לא "רגל שנרדמת" או עקיצת חרק, אלא רמה גבוהה מאוד של טסיות דם (תרומבוציטים) הגורמים לסתימה של כלי דם. הזנחה של מצב זה עלולה להוביל לכדי אירוע מוחי קטלני.

ד"ר פיה רענני ממליצה במקרה של נימול בגפיים שאינו חולף, לפנות לרופא שיבדוק וישלח לספירת דם ובדיקות הדמיה. במידה ומתגלה רמה גבוהה של טסיות דם, יתחיל הרופא בטיפול באספירין ובכדורי כימותרפיה המפחיתים את כמויות הטסיות לערכים התקינים.

הסכנה: גידול בבית החזה

הסמקתם ולא ממבוכה? ייתכן שהגוף מאותת לכם עוד סימן אזהרה. האודם בפנים, המלווה לרוב גם בנפיחות בפנים ובגפיים עליונות, בקוצר נשימה, שיעול יבש או דופק מהיר עלול להעיד על חסימה של הוריד הנבוב העליון בבית החזה, בשל גידול הלוחץ עליו, כמו לימפומה או מחלת הודג'קין. הזנחה של הסימפטום הזה עלול להביא לכדי קוצר נשימה, לחץ על הלב, ירידת לחץ דם ומוות.

התסמונת נדירה יחסית, ועל פי ההערכות לוקים בה כ-10 ישראלים בשנה. ד"ר רענני ממליצה בכל מקרה של אודם כזה לפנות לרופא שיבדוק וישלח לצילום חזה ובמידת הצורך גם ל-CT חזה. אם יתגלה סימן מחשיד לגידול, יטלו הרופאים דגימה מהנגע (ביופסיה) וינתן טיפול מתאים.

הסכנה: גידול או דימום מוחי

אף שכאב ראש הוא הסימפטום השכיח ביותר בציבור, הרי שכאב ראש מתמשך המתגבר בעוצמתו ובתדירותו, דורש בירור מקיף. "סימן כזה יכול להעיד על בעיה תוך גולגלתית" מסביר ד"ר שלמה סטיב ג'קסון, נוירוכירורג בכיר ב"בילינסון", "החל מגידול וכלה בבעיה של מערכת כלי הדם שבמוח". ג'קסון מסביר כי תלונות אלה מלווים בדרך כלל בהקאות, שינוי בהתנהגות או בתפקוד היומיומי, וחייבים להדליק נורה אדומה. הבירור יכלול בדרך כלל בדיקה נוירולוגית, בדיקת קרקעית העין (פונדוס) וכן הדמיה בעזרת CT.

הסכנה: גידול מוחי

הפרעות בראיה, המתבטאות בטשטוש ראיה, הפרעה בשדות ראיה או ראיה כפולה הם סממן העשוי להעיד על לחץ מקומי שעל מערכת עצבי הראייה במוח או על עליה בלחץ תוך גולגלתי. לחץ זה נגרם לעיתים בשל גידול המגדיל את הלחץ הכללי בקופסת המוח, וגורם לדחיקת איברים ורקמות שבמוח. מצב כזה עלול לגרום להרס בלתי הפיך של רקמת המוח העדינה.

ד"ר ג'קסון ממליץ לפנות לבדיקת רופא דחופה במקרה של הפרעה פתאומית בראייה, במיוחד כשהיא משולבת בכאבי ראש, בחילות והקאות. הבירור במקרה זה כולל בדיקת נוירולוג, בדיקת קרקעית עין, והדמיה בעזרת CT או MRI. "יש חשיבות מירבית לגילוי מוקדם" אומר ג'קסון, "כשהבעיה מתגלה בשלב מוקדם, היא ניתנת פעמים רבות לטיפול ולהביא להחלמה מלאה".

הסכנה: דימום בדרכי העיכול העליונות

דימום מהוושט או הקיבה גורם להופעת צואה שחורה ונוזלית דמויית זפת. המדובר בדימום שעלול להופיע עם או בלי סימנים מקדימים כמו כאבי בטן או בחילות. "לעתים מדובר באובדן דם משמעותי עד כדי סכנת חיים" מסביר ד"ר יבגני ברקוב, רופא בכיר במחלקה פנימית א' בבית החולים בילינסון, "במקרה כזה יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא שיבדוק מהו מקור הדימום, והאם אובדן הדם היה בכמות כזו הדורשת טיפול דחוף".