ממצאים חדשים בחפירות סוסיתא

מדליון עשוי אבן שחורה קשה (הֵמַטִיט) הנתון במסגרת זהב המצטיינת במלאכת ריקוע משובחת, נתגלה בחפירות בהר סוסיתא, שמצפון מזרח לכנרת.

הר סוסיתא, שמתנשא ממזרח לקיבוץ עין גב, הוכרז כגן לאומי בעיקר בזכות השרידים המרשימים של העיר הקדומה שהתקיימה שם מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית. השם סוסיתא נגזר מהשם היווני של העיר היפוס, או בעברית "סוס". ההר היה בתחומי ישראל לפני מלחמת ששת הימים, ושימש כמוצב קדמי של צה"ל מול הכוחות הסוריים.

בית כנסת או כנסיה?

בימים אלה הסתיימה העונה השישית של מפעל חפירות סוסיתא, בראשותו של פרופ' ארתור סג"ל מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן שבאוניברסיטת חיפה. סג"ל מסר כי העונה השישית, במהלכה החלה חפירתו של שטח חדש שהיה רובע המגורים המרכזי של העיר, הצטיינה בכמה וכמה הפתעות וממצאים מיוחדים.

תגלית של משקוף ובו סמלים יהודיים האופייניים לבתי כנסת, הביאה למסקנה כי מבנה ציבורי שנמצא במערבו של אזור המגורים שימש כבית הכנסת של העיר, מוסד שעל קיומו ניתן ללמוד גם מן המקורות היהודיים השונים. שער דקורטיבי מעין זה לא נחשף עד כה בשום עיר רומית בארץ ישראל. אלא שלהפתעת החופרים התברר כי לפניהם כנסייה ולא בית כנסת. לדברי פרופ' סג"ל, ייתכן כי המבנה שימש בשלב קודם כבית כנסת ורק מאוחר יותר הפך לכנסייה. אפשרות נוספת היא שבית הכנסת נמצא בסמוך למבנה הכנסייה.

פרופ' סג"ל מסר כי העונה השישית הצטיינה בכמה וכמה הפתעות וממצאים מיוחדים. ממזרח לפורום ובסמוך לו החלה חשיפתו של רחוב העמודים הראשי של העיר, ממנו נחשפו כ- 20 מטרים. מדובר ברחוב (ברוחב 4.20 מטרים) אשר נשתמר בצורה יוצאת מן הכלל על הריצוף המקורי שבו.