"שפיצר" גילה חומר אורגני מ"ילדוּת" היקום
מבט מעמיק של טלסקופ החלל "שפיצר", היישר אל תוך תקופת הילדות של היקום, גילה קבוצה גדולה של מולקולות אורגניות. חוקרים בנאס"א אומרים כי הגילוי חשוב להבנת היצירה של החיים בכדור הארץ, וכדי לענות על השאלה - האם אנחנו לבד ביקום?
מבט מעמיק של טלסקופ החלל "שפיצר", היישר אל תוך תקופת הילדות של היקום, גילה קבוצה גדולה של מולקולות אורגניות. תרכובות הפחמן שגילה שפיצר, נקראות מולקולת אורגניות, משום שהן נוצרות, לרוב, על ידי יצורים חיים, ומהוות את חומרי המבנה הבסיסיים של החיים על פני כדור הארץ.
בעבר נהוג היה לחשוב שתרכובות אורגניות משויכות באופן בלעדי לבעלי-חיים. למעשה, מקור השם "כימיה אורגנית" הוא בעובדה שעד לתחילת המאה ה-19 היה מקובל על הכימאים כי יש שוני מהותי בין הכימיה של החומרים המשתתפים בתהליכי החיים לבין זו של כל יתר החומרים. עוד חשבו הכימאים, כי לא ניתן ליצור באופן מלאכותי מולקולות אורגניות, שנוצרות על ידי יצורים חיים. סברה זו הופרכה בינתיים, אך השם נותר.
אך למרות שמולקולות אורגניות נוצרות גם בתהליכים שאינם קשורים לקיומם של חיים, הימצאותן בחלל עשויה להעיד שקיימת האפשרות התיאורטית והמעשית להיווצרותם של חיים כפי שאנו מכירים אותם. לכן, משימות רבות לחיפוש חיים בחלל ואחרות, מחפשות את המולקולות האורגניות, שעשויות להיות מעין "טביעת אצבע" לקיומם של חיים.
באמצעות טלסקופ "שפיצר" הצליחו חוקרים למצוא מולקולות אורגניות מהימים שבהם היקום היה בן 3.5 מיליארד שנה. מאחר וההערכות הנוכחיות אומדות את גילו של היקום בכ-14 מיליארד שנה, מדובר בתקופת הילדות של היקום, במהלכה התהוו גרמי השמיים השונים שנפוצים כיום על שטחים רחבים יותר, כתוצאה מתופעת התפשטות היקום.
אבני הבניין
המולקולות שמצא שפיצר הן מקבוצת ה- Polycyclic Aromatic Hydrocarbon - PAHs. מדובר בקבוצה של מולקולות אורגניות מבוססות-פחמן, שהמבנה המרחבי שלהן הוא של טבעות ארומטיות המחוברות ביניהן בקשרים קוולנטים. הן מכילות פחמן ומימן, ונחשבות לאבני הבניין של החיים.
מולקולות אלה נפוצות מאוד בכדור-הארץ, לרוב הן תוצרים של חומרים אורגניים שלא נשרפו בשלמותם. כך לדוגמה, ניתן למצוא אותן בגזי הפליטה מכלי רכב שונים, תעשיות שונות הקשורות בשריפה של חומרים אורגניים, ואפילו בלחם קלוי, טוסט, שנשרף.
המולקולות נמצאו בגלקסיות הדומות במאפייניהן לגלקסיית הבית שבה אנו חיים – שביל החלב. יש להן תפקיד חשוב בהיווצרותם של כוכבי לכת, ולטענת החוקרים בנאס"א, מדובר באישור נוסף לכך שחיים הדומים לאלה שנוצרו בכדור הארץ, עשויים היו להיווצר גם במקומות אחרים בחלל.
החוקרים הוסיפו עוד ואמרו כי מאחר וכדור הארץ הוא בן ארבע וחצי מיליארד שנה בלבד, והמולקולות שהתגלו עתיקות פי כמה, ייתכן והן היו חומרי המבנה ליצירתו של כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת שבמערכת השמש. בכוונת נאס"א להמשיך ולנתח את התוצאות שנאספו בתצפיות, בכדי למצוא חיזוקים נוספים לסברה בדבר קיומם של חיים בחלל, מחוץ לכדור-הארץ.
מחפשים חיים
חקר החיים מחוץ לכדור הארץ נקרא אקזוביולוגיה (מיוונית: אקזו = חיצוני, ביולוגיה = מדע החיים). זהו תחום מחקרי חדש ותיאורטי העוסק בהופעתן של צורות חיים ביקום , מחוץ לכדור הארץ . המחקר האקזוביולוגי הוא רב-תחומי, שכן עוסקים בו חוקרים מתחומי הבילוגיה, הכימיה, הפיסיקה, האסטרונומיה, האסטרופיסיקה והמדעים הפלנטיים, ועוד.
האקזוביולוגים עוסקים בבדיקת האפשרות לקיומן של צורות חיים ברחבי היקום - בכוכבי לכת או בחומר הבין-כוכבי. מרבית החוקרים מבססים את מחקריהם על הנחת היסוד שלפיה החיים הללו צריכים להיות מבוססים על תרכובות פחמניות מורכבות, אם כי חוקרים אחדים בוחנים את האפשרויות להתפתחותם של חיים שאינם מבוססים על כימיה פחמנית.
במשך זמן רב נחשב העיסוק בחיים חוץ-ארציים כנחלתו של המדע הבדיוני , או כנחלתם של שוחרי העב"מים (עצמים בלתי מזוהים) והמחזיקים באמונות העידן החדש . רק במחצית השנייה של המאה ה-20, עם התפתחותה של הבנת החיים הארציים ועם תחילת חקר החלל , החל המדע להתייחס ברצינות לאקזוביולוגיה.
מאז ואילך התפתח המחקר בשלושה כיוונים נפרדים: יש המבקשים להאזין לאותות רדיו שאולי משודרים לעברנו מציוויליזציות חייזריות; יש המבקשים לשגר גשושות אל כוכבי הלכת והירחים במערכת השמש שלפי הסברה ייתכנו בהם חיים, ולערוך את הבדיקות המתאימות; ויש המעיינים בתיאוריות בדבר מוצא החיים, במטרה לברר אם הופעתם בכדור הארץ היתה אירוע חד-פעמי ביקום כולו, או התרחשות שכיחה שעשויה לקרות בכל מקום העונה על דרישות פיסיקליות וכימיות מסוימות, שאינן נדירות במיוחד.
לפנייה לכתב/ת 
