בית ספר? שהילד ילמד בבית
במשרד החינוך מאוד לא אוהבים את זה, אבל יש יותר ויותר משפחות ברחבי הארץ שמחליטות שלא לשלוח את הילד לבית הספר - וללמד אותו בבית. בנושא הזה יש גישות שונות, אבל כולן נובעות מאותה השקפה, שרואה בבית הספר מערכת כופה וארוכה, שאיננה מועילה בדבר להתפתחותו של הילד לאדם בוגר יצירתי. ומה לגבי תעודת בגרות? "אם הוא רוצה, שיוציא", אומרת אחת האימהות המלמדות, "לא צריך בשביל זה 12 שנים". כתבה שנייה בסדרה
בזמן שהורים בכל הארץ מתכוננים לשלוח את ילדיהם לשנת הלימודים, ישנה קבוצה של עשרות הורים, שהאחד בספטמבר עבורם הוא בסך הכל עוד תאריך סתמי ביומן. על פי נתוני משרד החינוך, ישנן כ-71 משפחות בישראל שמעדיפות לא לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך ובמקום זה לגדלם בבית במסגרת "החינוך הביתי". זה נשמע כמו חלום של כל מי שהבריז מבית הספר: שיעורי בית, לקום מוקדם, משמעת ועונשים הם נחלת העבר. את במקומם יש מונחים חדשים כמו סקרנות, שעון טבעי ועיקרון הרצף, שהפכו לדרך חיים.
"אני החלטתי שאני לוקחת אחריות על החינוך של הבן שלי כי המדינה לא עושה את העבודה", מספרת נאוה פרנס, אם חד הורית מגילון שבמועצה אזורית משגב. פרנס מגדלת בן יחיד, בן 10, אותו היא מלמדת על פי שיטת ה"חינוך הביתי המסודר" ("הום סקולינג"). היא משמשת לו גם כמורה ומלמדת את בנה בהתאם לגילויי סקרנותו ודברים שהכרחיים לחיי היום יום.
"נדלקתי על החינוך ביתי כשקראתי את הספר 'ילדים על הגבעה'", היא אומרת. "היו לי השגות על הקטע החברתי, אבל כשהייתי בהיריון קראתי מאמר שאפשר
ליישם את שיטת החינוך הזו בארץ ורשמתי זאת לפניי כאופציה. בשנים ראשונות נתתי לו להיות ילד. הוא שיחק במחשב, שיחק עם ילדים אחרים, צפה בטלוויזיה ולמד לקרוא משם. בהמשך גם נעזרתי מדי פעם בחוברות עבודה, אבל רק כשמתחשק לו הוא פותר מהן תרגילים. כשהיו לו שאלות בחשבון עניתי. אם רציתי שילמד לחבר נתתי לו 20 שקל לקנות ממתקים והסברתי שאם הוא יעשה חשבון נכון אז הוא יוכל לקנות יותר ממתקים".
על פי שיטת ה"חינוך הביתי המסודר", ההורה משמש גם כמורה שמלמד את הילד לפי השעון הטבעי שלו ולפי רצונותיו. ישנם הורים שלא מלמדים, בשל סיבות שונות ובוחרים לשלב מורה פרטי בבית. אולם יש גם הורים הבוחרים ברעיון המעט יותר קיצוני של "חינוך ביתי חופשי" (אן-סקולינג). על פי שיטה זו אין זה מתפקידו של ההורה ללמד את הילד. הילד הוא אדם חופשי לחלוטין שבוחר בעצמו מה ללמוד ומה לא באופן טבעי.
"אין לימודים בכלל - והילדים בחופש כל השנה". מתמצתת את השיטה חדוה כשר, אם לשישה ילדים מהגליל, שכולם חיים בשיטת החינוך החופשי. "הכל נלמד טבעית על פי הדברים שהחיים מזמנים לנו. אני לא מלמדת אותם שום דבר מובנה. ועובדה שהם לומדים מעצמם - היום בחברה שלנו ילד לא יכול להסתדר בלי קריאה וכתיבה, אז כמו שהוא לומד ללכת כך הוא לומד לקרוא ולכתוב. אין בעיה ללמוד את זה, כשהוא רוצה הוא לומד. לכל ילד יש את הזמן שלו ואני כהורה מעונינת שהלמידה תבוא מסקרנות טבעית ולא בגלל שמישהו קבע שבגיל 6 צריך ללמוד את זה".
חדוה ובעלה רני עובדים מהבית, כך שכל היום הם למעשה בחברת ילדיהם. "עשיתי ילדים ואני רוצה לחיות בחברתם ולא לשים כל יום בבית ספר ולראות אותם רק בערב ולשמוע חוויות. הם מעניינים אותי בתור אנשים", היא מסבירה.
ומה לגבי לימודים אקדמיים? את לא חוששת שהם לא יעמדו בסטנדרטים?
"אני מאמינה שמה שרוצים באמת אפשר להשיג. אם ירצו תעודת בגרות, הם ילמדו ויוציאו. לא צריך 12 שנה כדי להוציא בגרות. כרגע אני לא רואה סיבה להשקיע במשהו שאיו לי מושג אם הוא כן רלוונטי או לא. אני יכולה להבטיח שהילדים שלי לא יותר חכמים ולא יותר טיפשים מכל ילד אחר".
במשרד החינוך, כצפוי, לא מתלהבים מהתופעה. ביורוקרטיה רבה מפרידה בין הלימוד הביתי לבין עבירה על חוק חינוך חובה. כדי ללמד את הילד בבית
באופן רשמי ולא לעבור על החוק, יש להוציא אישור מיוחד לפטור מביקור סדיר. בעבר שימש אישור זה בעיקר משפחות לילדים עם בעיות רפואיות ואחרות, שלא יכלו לשלוח את ילדיהם בעל כורחם למערכת החינוך הרגילה. רק בשנים האחרונות תפסה האלטרנטיבה השנייה תאוצה.
האישור המיוחד שניתן למשפחות מתיר לרשום את הילדים לבית ספר, אבל מעניק פטור מלבקר בו. עם זאת, גם משפחה שילדיה לומדים בבית יכולה לבחור לשלוח אותם מדי פעם לבקר בבית הספר. על פי חוזר מנכ"ל, כל משפחה שמעוניינת בחינוך הביתי צריכה לקבל לכך אישור חדש בכל שנה. האישור ניתן על ידי ועדה של משרד החינוך שיושבים בה גם פסיכולוגים. ישנן בין היתר משפחות שמעדיפות לא לדווח למשרד החינוך שזה מצידו מעלים עין.
"ברוב המקרים, כמקובל גם בעולם, אין שום סיבה שילד לא יימצא במערכת החינוך הממסדית", אומרת מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, אילנה זיילר. "משפחות שלא מצהירות עוברות על החוק ויש עונש על כך שלא שולחים ילדים לבית הספר. רק במקרים בודדים וקיצונים, שרת החינוך מעניקה פטור".
לדברי זיילר, מדי שנה נתקל המשרד במקרים בהם הורים מתחמקים מלשלוח ילדיהם לבית הספר משיקולים לא ענייניים - כמו ריב עם המנהלת או תוכנית לימודים שאינה נראית להורה. במקרים כאלה לא ניתן פטור והמערכת מוודאת שאותם הורים אכן שולחים את ילדיהם ולא עוברים על החוק. "אנחנו לא פותרים מחובת חוק במקרים שהם גחמות".
"החשש הכי גדול שלנו הוא שהילד יגדל להיות אדם א-סוציאלי. לא ידע קרוא וכתוב ועשוי ליפול למעמסה על המדינה כי הוא לא יתקבל לצבא או לשוק העבודה", אומרת זיילר. הפתרון של המערכת, לדבריה, הוא מבדקים שונים שעל המשרד לבצע בכל שנה על מנת לעקוב אחר הידע של אותם ילדים.
למה בעצם ללמד בבית?
אז מה מביא משפחה לוותר על הנוחות שבמערכת החינוך הסדירה? לדברי נאוה פרנס, התשובה פשוטה: "ישנם הורים שמעדיפים להישאר עם ילדים בבית כחלק מאלמנט שבטי משפחתי ולהמשיך את עיקרון הרצף. האחרים
מאמינים בסיס שיש ילד עם אופי מסוים שלא משתלב בבית ספר. אלימות בבתי ספר, הישגים נמוכים כל אלה לא מעודדים לשלוח לבית ספר". את דבריה מחזקים מספר בתי הספר בחינוך החלופי שהתרבו בשנים האחרונות: בתי ספר פתוחים, דמוקרטים, אנתרופוסופים ועוד הנקראים 'מוכר שאינו רשמי'.
"כשהורה בא ומספר לי שהילד שלו לא מוצא את עצמו בבית ספר ולכן מפריע ונפגע, אני יכולה לעודד את ההורה לבחון אפשרות של חינוך ביתי", אומרת פרנס. "זה בהחלט לא מתאים לכל ההורים. המפתח הוא לא הילד אלא ההורה כי זו אחריות מאד גדולה. הורה ששולח ילד לבית ספר יודע שהכל מתוכנן בשבילו - תעודה, יכולות, משימות ומבחינתו זה מאד נוח. הורה בחינוך ביתי כל דבר שפוגש ושומע הוא שואל את עצמו שאלות. עשיתי כהורה בחירה מסוימת וכל דבר אני בודקת אם זה מתאים כאן ועכשיו לילד שלי ולא לאף אחד אחר".
"אנחנו לא איזה תמהונים מוזרים", מוסיפה חדוה כשר. "אני פשוט מאמינה שאין שום דבר שחייבים לדעת. אני לא יודעת מה הילדים יודעים ולמדו ומה לא, מהבחינה הזו זה חופש מוחלט. עם זאת יש חוקים בבית ארוחות, שעת שינה. וכן, יש להם גם חברים".
"קיימת אשלייה שילדים בחינוך ביתי לא פוגשים ילדים אחרים", אומרת נאוה, "זו ממש טעות לחשוב ככה, כי אחר הצהריים הוא פוגש ילדים כל הזמן. אז נכון, בבוקר הוא עם עצמו, אבל זה לא מה שיגרום לכך שיהיה לו פחות ידע מתלמיד בבית הספר. אם הוא יחליט להיות מתמטיקאי כשיהיה גדול, הוא ילמד את זה. אבל אם הוא רוצה להיות נגר או עורך-דין או כל משהו אחר שלא צריך מתמטיקה - אז הוא גם יכול".
לפנייה לכתב/ת 
