זוגות בעלי אופי דומה עלולים לפתח קנאה הרסנית

פסיכולוגים חברתיים מתלבטים בין השאר בשאלה האם אנו נמשכים לאנשים שדומים לנו או שונים מאיתנו. הפסיכולוגיה העממית אומרת ש"ניגודים נמשכים זה לזה", אבל גם שאנשים דומים מעדיפים לחיות יחד. אז מה האמת? התשובה אינה פשוטה כל-כך.

דון בריאן מאוניברסיטת ניו-יורק באלבאני ערך ניסוי בנושא. הוא ביקש מהמשתתפים למלא שאלון עמדות על יחסם לנושאים שונים. לאחר שבועיים ניתנו להם שאלוני עמדות שמילא בריאן עצמו. השאלות בחלק מהשאלונים היו דומות לאלה שמילאו המשתתפים קודם לכן, וחלק היו שונים לחלוטין. המשתתפים נשאלו על יחסם לממלאי השאלונים (האם הם מחבבים אותם, האם ירצו לעבוד עימם וכו'), וגם התבקשו להעריך את ממלא השאלון ה"מזויף": האינטליגנציה שלו, מוסריותו, הידע שלו ויכולת הסתגלותו לחיים.

נמצא שהמשתתפים העדיפו את האנשים שהיו דומים להם: הם חיבבו אותם יותר מאשר את האנשים שהיו שונים מהם, רצו לעבוד איתם, ובכל המדדים שנבדקו העריכו אותם יותר מאשר את האנשים שהתגלו כפחות דומים להם.

עם זאת, מחקרים אחרים שערכו פסיכולוגים חברתיים מצאו שלא תמיד אנשים דומים נמשכים זה לזה. בנסיבות מסוימות, דווקא ניגודים נמשכים זה לזה: אנשים שונים באופיים חשים משיכה הדדית בעיקר בתחילת הקשר הזוגי; ואילו אנשים דומים עלולים לפתח קנאה ותחרות, שלעיתים הורסות את הזוגיות.

במחקר שערך אליוט ארונסון מאוניברסיטת ברקלי הוא מצא שאנשים נטו לחבב את מי שהם הרגישו שמחבב אותם, בלי קשר לדמיון ביניהם בעמדות הכלליות. לעומת זאת, הם נטו לא לחבב אדם שסברו שאינו מחבב אותם, גם אם עמדותיו ותכונותיו דמו לשלהם.

בנוסף, דמיון עלול להוביל לחוסר חיבה, זאת כאשר אנשים שעמדותיהם דומות

לשלנו הם בעלי תכונות שליליות (למשל, גסי-רוח). אנו נוטים לא לחבב אנשים דומים לנו בעלי תכונות שליליות אפילו יותר מאשר אנשים בעלי תכונות שליליות שאינם דומים לנו.

נעשו גם מחקרים שמצביעים על כך שאנשים נוטים יותר לחבב אנשים אחרים בעלי מאפיינים סוציולוגיים דומים (כגון מעמד סוציואקונומי, גיל, מוצא), אך בעלי תכונות אישיות שונות.