איידהו: יעד לתיירים קופצים

סטיב אנדרטון טיפס מעל המעקה של גשר פרין (Perrine) ועמד על משטח עץ קטן, לא בהרבה יותר גדול מנעלי הטיפוס שנעל. הוא עצר לרגע, הביט על נהר סנייק (Snake) שזרם 146 מטרים מתחתיו, וקפץ. כמה שניות אחר כך הוא שחרר מצנח, שאיפשר לו "למשוך" אל גדת הנהר ולנחות בבטחה.  

אם הייתם מעיזים לעשות תעלול דומה מגשר הזהב בסן פרנסיסקו, הייתם נקנסים ב-10,000 דולר, אבל בעיירה הכפרית טווין פולס (Twin Falls) באיידהו, השלטונות מקדמים בברכה את הקופצים ומנסים להפוך אותה ל"מֵכָּה" של קפיצות הבייס (Base).

"אין חוקים שאוסרים על קפיצות בייס", אומר שון באריגר, חבר מועצה ויו"ר איגוד המסחר המקומי. "כל זמן שזה לא מפריע ולא יוצר בעיות, שיהנו. הם אלה שמסתכנים".

אנדרטון הוא נגר אוסטרלי בן 26 שנוסע עם חבריו לאתרי קפיצות אקזוטיים ברחבי העולם. הוא קפץ כבר 420 פעמים, ובטווין פולס הוא מבצע כשבע קפיצות ביום, ואחרי כל אחת מהן הוא מטפס למעלה מערוץ הנהר כ-15 דקות. "זה ספורט חדש יחסית", הוא אומר, "ככה שהרבה אנשים חוששים מפניו. אבל הוא הולך ונהיה בטוח. אנחנו לא משוגעים, אנחנו סתם אנשים נורמליים".

מרחב תמרון

בין המקומות הפופולריים לקפיצות בייס יש להזכיר בניינים גבוהים - החל ממגדל הטלוויזיה של מוסקבה ועד למגדלי פטרונאס במלזיה, ופסגות הרים שונות באירופה, בעיקר בנורווגיה.

טווין פולס נחשבת למקום נהדר גם לקופצים מתחילים וגם למנוסים הרוצים להתנסות בתרגילים חדשים, בגלל שרוחב הקניון שלה הוא 457 מטרים, וגדות הנהר רחבות ומאפשרות נחיתה נוחה. משטח מתחת לגשר מאפשר מרחב תמרון לקופצים.

לא ברור מתי החלו לקפוץ מגשר פרין, אבל מאז סוף שנות ה-80 התפרסמה גישתה המתירנית של העיירה לספורט האתגרי, וכמה קופצים נלהבים אפילו קבעו בה את ביתם. אחד מהם, טום איילו, מתפרנס מלימוד קפיצות בייס ואומר כי הוא מסרב ללמד אנשים ללא ניסיון מספק בצניחה חופשית (מינימום 150 צניחות), וכי הוא דורש שיהיה בבעלותם מצנח (עניין של כ-2,500 דולר). בנוסף, אומר איילו כי הוא מחייב את התלמידים לכתוב מכתב בו הם מצהירים שהם יודעים כי הספורט מסוכן ועלול לגרום למוות. עד עתה נרשמו 2 מקרי מוות של קופצים מגשר פרין.