אחרי 23 שנה - אבי פרחן שוב צועד לירושלים
אחרי שפונה מימית צעד אבי פרחן עם דגל הלאום לירושלים ולאחר מכן התיישב באלי סיני. אתמול, כשעזב את צפון הרצועה בפעם האחרונה, החל שוב לצעוד לכיוון הבירה. "אנשי מועצת יש"ע צריכים להתפטר", אמר בשיחה ל-ynet. "הם נכשלו והרחיקו אותנו מהציבור"
"אנשי מועצת יש"ע צריכים להתפטר. הם נכשלו והרחיקו אותנו מהציבור". את הדברים הללו אומר הבוקר (ג') אבי פרחן, בעיצומו של המסע הרגלי אותו החל אמש מאלי סיני שבצפון רצועת עזה, בדרך לירושלים.
פרחן היה לאורך השנים האחרונות שם נרדף ליישוב אלי סיני. לפני 23 שנה, כשנאלץ לעזוב את ביתו בימית, הגיע לצפון הרצועה והיה מהראשונים, יחד עם משפחתו, להתיישב במקום. בשנה האחרונה עמד בראש המאבק נגד הפינוי ובתחילת השבוע, כשכוחות הביטחון החלו לפנות את היישוב, הודיע: "אנחנו היינו המשפחה הראשונה שהגיעה לאלי סיני, אנחנו נהיה המשפחה האחרונה שתצא מכאן".
הבוקר, בדרכו לחוות השקמים - מקום מגוריו של ראש הממשלה אריאל שרון - סיפר פרחן בשיחה ל-ynet: "שר הביטחון אישר לנו להישאר (עד אתמול) באלי סיני מכיוון שאנחנו המשפחה הראשונה שהגיעה לגוש היישובים, אנחנו מהריסות ימית. אתמול ערכנו טקס מרגש בשעות הבוקר עם צוערי בה"ד 1, בו הקראתי להם את השיר של אהוד מנור 'אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת'. . אחר כך יצאנו עם דגלי הלאום, שלושה דורות של עקורים - אני ואישתי לורה עם הדגל איתו צעדנו מימית לירושלים, בני עופר בן ה-25 עם דגל הלאום שהונף על ביתנו באלי סיני ונכדיי תום וגל עם דגל נוסף".
משפחת פרחן צועדת. ביקורת קשה על מועצת יש"ע (צילום - עמית מגל)
פרחן ובני משפחתו צעדו אתמול בשעות הערב לשדרות, שם לנו אצל רב העיר. הבוקר בשעה שבע הם יצאו לכיוון גבעת הכלניות, בסמוך למעונו של ראש הממשלה. "אנחנו עכשיו באיזור קברה של לילי שרון (אשתו המנוחה של אריאל שרון), ידידת המשפחה. מפה אנחנו חוזרים לצומת גבעתי ואת הלילה נעשה במושב כוכב-מיכאל או במושב הודיה ולאחר מכן נמשיך להתקדם לכיוון ירושלים".
"אנחנו קוראים לציבור להצטרף למסע של צעקה", אמר פרחן. "אני מקווה שביום שישי נגיע לכותל ואחר כך נפקיד את שלושת הדגלים אצל הנשיא. לפני שיצאנו מהאיזור פקדנו את כל מקומות ההנצחה של הנופלים. אחר כך הלכנו לאתר ההנצחה של חיילי צה"ל בחוף שקמה, משם המשכנו למטווח דקל, לזכרם של פרופסור ברוך זינגר שנרצח לפני ארבע שנים, שולה בטיטו מניסנית והחייל אריאל ויקטור, שנהרגו בסוכות השנה על ידי מחבלים שחדרו ליישוב.
"אמרתי בטקס באלי סיני 'לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה'. במקום ערכים של ציונות יש היום חומריות. אנחנו בחודש אלול, חודש של חשבון נפש אותו צריכה לעשות הממשלה. גם מועצת יש"ע צריכה לעשות חשבון נפש ולהתפטר, כי הם דחקו אותנו לשוליים. הם כשלו, הרחיקו אותנו מהציבור. בשעה שהרסו את דוגית לא ראינו הפגנות מחאה - לא בירושלים ולא בתל אביב. זה באשמת יש"ע, שנהגו כאילו זה מאבק פרטי שלנו".
פרחן, שאינו תומך בהקמת עיר האוהלים של חבריו ליישוב בצומת יד מרדכי, מספר כי לאורך כל הדרך הוא זוכה לתמיכה נלהבת מצד העוברים ושבים: "אנחנו מקבלים המון תגובות, צפירות בכבישים, אנשים עם דמעות בעיניים. קנו לנו שתייה קרה, אנחנו מקבלים חיבוקים של הזדהות".
לפנייה לכתב/ת 
