עכשיו זה רשמי: מדינת ישראל נגד עמרי שרון

פרקליטות מחוז תל-אביב הגישה בצהריים (יום א') את כתב האישום נגד חבר הכנסת עמרי שרון, עליה הודיע כבר בסוף יולי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. כתב האישום עוסק בעבירות על חוק המפלגות ועל חוק העונשין.

עמרי שרון מואשם בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, הפרת אמונים וסעיף חמור של שבועת שקר. העבירות מתייחסות לפרשת "עמותות הקש", הקשורה לתרומות שניתנו לכאורה לקמפיין של אביו של שרון וראש הממשלה, אריאל שרון, בפריימריז בליכוד בשנת 99'.

בשיחה עם ynet בחר ח"כ שרון שלא להתייחס לכתב האישום, כשם שנמנע מלעשות כן בעבר.

במשרד המשפטים היו חייבים להמתין 30 יום מהודעתו של מזוז בכדי לאפשר לעמרי שרון לבקש חסינות מהכנסת. פרק זמן זה הסתיים היום, ומאחר ששרון, כצפוי, לא ביקש חסינות במהלך השבת, הוגש כתב האישום על ידי עורכי הדין ארז נוריאלי וצחי הבדלי מפרקליטות המחוז.

בלשכתו של מזוז המתינו לכניסת חוק החסינות החדש לרשומות (הפרסום הרשמי של מדינת ישראל) - החוק מבטל את החסינות האוטומטית של חברי כנסת ומאפשר ליועץ להגיש אישום מבלי להזדקק לחסדי ועדת הכנסת. בחודש יולי נרשם החוק ברשומות ונכנס לתוקפו ולכן הוגש כתב האישום נגד שרון.

שרון הבן מצידו הודיע מראש כי הוא מתכוון לוותר על החסינות, במכתב ששיגר אל יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, ואל יו"ר ועדת הכנסת רוני בראון, ערב ההודעה על הגשת האישומים. עוד ציין במכתב את השתלשלות האירועים, תוך שהוא מודה כי חרג מהוראות חוק המפלגות: "מגבלות החוק נשארו אפוא עד היום בגדר תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, ולא סביר שאכן עמד בה בפועל", כתב.

עוד הוסיף שרון: "חוק זה גם לא נאכף מעולם, ואני הוא היחיד והראשון שעומד לדין על הפרת הוראותיו. אכן, בנהלי את קמפיין הבחירות של אבי ב-1999, לא עמדתי במגבלות הסכומים שבחוק המפלגות, ועל כך אני נותן את הדין. את מלוא טענותיי אביא בפני בית המשפט שידון אותי".

שרון ועמותות הקש: גלגולה של הפרשה

החקירה בפרשה נפתחה בשנת 2001, לאחר שהמשטרה חשדה כי ראש הממשלה ובנו גייסו בניגוד לחוק מיליוני שקלים לצורך מימון הפריימריז לראשות הליכוד, ובהמשך גם לצורך מימון הקמפיין של שרון לראשות הממשלה. גם מבקר המדינה הקודם, אליעזר גולדברג, חקר את הפרשה, במסגרתה לפי החשד בהועברו כספים שלא כדין למטה הבחירות, והוקמו לשם כך חברות קש.

לאחרונה התנהלו מגעים בין היועץ המשפטי לממשלה לבין פרקליטו של עמרי שרון, עו"ד דן שינמן. התביעה הסכימה לוותר על כמה מסעיפי האישום תמורת הודאה של שרון הבן באחרים, אך העונש נותר סלע המחלוקת: בעוד חבר הכנסת מסכים ל-6 חודשי מאסר, המומרים לרוב בעבודות שירות, מזוז התעקש על 9 חודשים, שבהכרח יכללו גם מאסר בפועל. בעניין זה החליט שרון "להמר" על בית-המשפט, שם יציגו הצדדים את טיעוניהם ושם גם ייגזר העונש.

מזוז הודיע כבר בשבוע שעבר כי לא יוותר על סעיפים בחוק העונשין, הכולל עבירות שבצידן עונש מאסר בפועל. היועץ, שהחליט כזכור לסגור תיק נגד ראש הממשלה חרף טיוטת כתב אישום חמור שהוכנה בפרקליטות, רואה בחומרה רבה את מעשי בנו. לאחרונה אמר: "מדובר בתיק חמור עם ראיות מוצקות, ולא נוותר על חלקים מהותיים ועיקריים בו".