סקר: כן לפוליטיקה בכיתה - לא לדעות המורים
הרוב באוכלוסיה אינו מתנגד לעיסוק בפוליטיקה בבית הספר, אך גורס כי אסור למורה להביע את עמדתו האישית - כך עולה מסקר חדש. מומחית: אי אפשר לחנך מבלי לנקוט עמדה. יו"ר מועצת התלמידים הארצית: פוליטיקה עוזרת לתלמידים לגבש דעות ולגעת בחיים האמיתיים. סקר נוסף מלמד, כי הציבור סבור שהחינוך הוא הנושא המרכזי שעל הממשלה לטפל בו לאחר ביצוע ההתנתקות
האם למורה מותר להביע עמדה פוליטית? למעלה ממחצית מהאוכלוסייה בישראל - 55.5% - סבורים כי למורים מותר לעסוק בנושאים פוליטיים בכיתה ובבית הספר, אך אסור להם להביע את עמדתם. לעומתם, רק 14% סבורים כי המורים מחויבים להביע את דעתם הפוליטית.
נתונים אלה עולים מסקר שמתפרסם היום (א'), אותו קיימה מכללת סמינר הקיבוצים על רקע ההתנתקות ולקראת פתיחת שנת הלימודים. הסקר בוצע בקרב 503 נשאלים, המהווים מדגם מייצג באוכלוסיה.
"הציבור מעביר למורים מסר מאוד מבלבל", אומרת ד"ר ציפי ליבמן, דיקאנית אקדמאית במכללת סמינר הקיבוצים ומעורכי הסקר, "מצד אחד הוא רוצה לראות במורה מוביל חברתי, ומצד שני אדם אובייקטיבי הצופה מן הצד. זהו מצב בעייתי ביותר".
"מצד אחד הציבור מעוניין במחנכים בעלי אישיות, שיגלו מנהיגות ויתעמתו עם בעיות השעה וישפיעו על התלמידים בתחומים רבים כך שיהיו אזרחים טובים בחברה דמוקרטית, ומאידך, מעבירים למורים מסר מסרס, האומר שאסור להם לומר את דעתם בנושאים חשובים, שאסור שיהיה להם צבע ברור ומדויק. אני מאמינה שאי אפשר לחנך מבלי לנקוט עמדה", היא מוסיפה.
יו"ר מועצת התלמידים הארצית, שי ביאליק, תלמידת י"ב, תומכת בעמדה זו: "אני חושבת שחייבים להכניס פוליטיקה לבית ספר כי זה נותן לתלמידים אפשרות לגבש דעות, לשמוע דעות של אחרים ולהיות קצת בחיים האמיתיים".
"כשמורה מכניס דיון פוליטי לכיתה באזרחות, תנ"ך או ספרות - חשוב להראות את כל הצדדים. בסופו של דבר התלמידים יודעים מהן הדיעות הפוליטיות של המורה, קשה להסתיר את זה. אבל חשוב שכל פעם שעולה דיעה במהלך דיון כיתה להשמיע את הצד השני. המורה צריך יותר להנחות את הדיון ועלול להיות מסוכן מצב של שטיפת מוח. צריך להיות אובייקטיבי רוב הזמן ואם תלמידים מבקשים להגיד בסוף את דעתו".
מתנגדים לפוליטיקה בחינוך - בעלי תואר שני ומעלה
עוד מצא הסקר כי ככל שעולה רמת ההשכלה של הנשאלים כך ברור להם יותר כי רצוי וכדאי להפריד בין פוליטיקה לבית הספר - אקדמאים בעלי תואר שני ושלישי הם המתנגדים הגדולים ביותר לעיסוק פוליטי בבית הספר. 38.2% אחוזים מקרב קהל זה הביע התנגדות לכך.
רוב הרווקים כמו גם רוב הנשואים ובעלי הילדים, הם בעד ביטוי לנושאים הפוליטיים בבית הספר אך עם איסור למורה לבטא את דעותיו. לעומת זאת נרשמו הבדלים בין מספר הרווקים למספר הנשואים והורים לילדים, אשר התנגדו לכל סוג של ביטוי פוליטי בבית הספר - מעט מאד רווקים התנגדו לכך לעומת אחוז גבוה של מתנגדים בקרב הנשואים עם ילדים (31.8%) .
עוד מצא הסקר כי ככל שעולה הגיל, כך גוברת ההתנגדות לעיסוק בנושאים פוליטיים בבית הספר: בני 65 ומעלה היו רוב המתנגדים לכך (39.3%) לעומת בני 18 עד 24 שהיו במיעוט ( 15.9%).
גם למגורים השפעה על דעה בנושא מורים, פוליטיקה ובית הספר: בכל אזורי הארץ מלבד הדרום, היה רוב מוחץ לנשאלים הסבורים כי למורים מותר לעסוק בפוליטיקה בכיתות, אך אסור להם לגלות מעורבות או להביע את דעתם. בדרום הארץ לעומת זאת, יש כמות זהה כמעט של מתנגדים לעיסוק בפוליטיקה בבית הספר (36.8%) לבין מי שצידדו בעיסוק בפוליטיקה, אך חושבים כי למורים אסור להביע את עמדתם האישית (35.6%).
אחרי ההתנתקות - החינוך בראש סדר העדיפויות
מסקר אחר שבוצע על ידי מכון המחקר "מידע שיווקי סי. איי" עלה כי הציבור סבור כי החינוך הוא הנושא המרכזי שעל הממשלה לטפל בו לאחר ביצוע
ההתנתקות (28%). במקום השני, בפער לא גדול, צוין נושא הפשיעה והאלימות (23%). הביטחון, הכלכלה והפערים החברתיים צוינו בשיעורים נמוכים יותר.
בעלי השכלה גבוהה ציינו את החינוך כנושא המרכזי לטיפול יותר מאחרים. גילאי 18-49 ומשפחות עם ילדים ציינו את נושא הפשיעה והאלימות כנושא מרכזי לטיפול יותר מאחרים.
לפנייה לכתב/ת 
