מחשבים מתחשבים

"הסוללה שלך טעונה כעת לגמרי", הכריז המחשב הנישא בקולו המלאכותי, בהתלהבות ואפילו בשמץ של גאווה. בעליו, דונלד א' נורמן, הוא מבכירי התומכים ברעיון של תכנות מחשבים ומכשירים אחרים כדי שיהיה בהם דבר-מה מקביל לרגשות.

ביום אחר היה נורמן מחייך לשמע ההכרזה הזאת, אך הפעם הסמיק ואף קיווה שגם המחשב יחוש בושה, מפני שבאותו הרגע ממש עמד נורמן על במה ליד דוכן המרצים מול אולם מלא מדענים קוגניטיביים ומדעני מחשב, כשהמחשב שלו עדיין מחובר למערכת הכריזה. רבים בקהל גיחכו לנוכח הפאדיחה הממוחשבת, אך במבט שנעץ היו"ר הנבוך של המושב לא הייתה אהדה רבה לנורמן.

המציאות הזאת מוכרת לכולנו: הטלפונים הניידים שלנו מצלצלים בקולנוע, סוכני מכירות טלפוניים מפריעים לנו באמצע ארוחה עם חברים, המחשבים הנישאים שלנו מפעילים את שומר המסך באמצע המצגת. ההודעה "יש לך דואר אלקטרוני!" קוטעת את חוט המחשבה שלנו בדיוק כשאנו נכנסים לעניינים.

למען הסר ספק, גם בעבר נאלצו אנשים להתמודד עם הסחות דעת וריבוי משימות. "חיים מורכבים המופרעים כל הזמן בדרישות מתחרות לתשומת לב הם עניין עתיק כמו הבאת ילדים לעולם," מתבדח טד סלקר ממעבדת המדיה של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

האסלה חכמה יותר מהמחשב הנישא?

אך כיום, לא רק ילדינו מושכים אותנו לשלושה כיוונים שונים בבת אחת, אלא אנו נתונים גם לשיטפון חסר מעצורים של דואר אלקטרוני, התראות, אזעקות, שיחות, מסרים מיידיים והודעות אוטומטיות, שאינם מתואמים זה עם זה ולאף אחד מהם לא אכפת אם אנחנו עסוקים - או אפילו אם אנחנו נמצאים שם בכלל.

"זה פשוט מגוחך, שהמחשב שלי לא יודע אם אני נמצא מולו, ואילו האסלה בשירותים הציבוריים כן יודעת," אומר רואל ורטגאל מאוניברסיטת קווינס שבאונטריו.

האנושות חיברה את עצמה בעזרת כשלושה מיליארד מכשירי טלפון, מחשבים, רמזורים ואפילו מקררים ומסגרות תמונה המקושרים זה לזה, משום שחפצים אלה הופכים את חיינו לנוחים יותר ולזמינים יותר לאנשים החשובים לנו. אמנם אנו יכולים לכבות את הטלפונים, לסגור את תוכנת הדואר האלקטרוני ולהגיף את דלת המשרד בזמן פגישה או עבודה מאומצת, אך לרוב איננו עושים זאת. אנחנו פשוט נושאים בתוצאות.

"כל הפרעה גורמת נזק חמור לכושרנו היצרני," אומרת רוזלינד פיקרד, מדענית קוגניטיבית ממעבדת המדיה של MIT. אנשים מצליחים לטפל במכלול הדרישות של עבודתם וחיי היום-יום שלהם מפני שהם זוכרים בעל-פה את רשימת המטלות שעליהם לבצע. לפי ניסויים שערך גילס א' איינשטיין מאוניברסיטת פורמן, הפרעה של חמש-עשרה שניות בלבד גורמת לרוב האנשים לשכוח חלק מהרשימה הזאת.

המחשבים יבינו את מגבלות האנושות

מחקרים רבים הראו שהפרעה פתאומית גורמת לאנשים לא רק לעבוד בפחות ביעילות, אלא גם לעשות יותר טעויות. "וכך מצטברת תחושת תסכול," אומרת פיקרד, ותגובת הלחץ מקשה על התמקדות מחדש במשימה. אין זה רק עניין של יצרנות וקצב חיים. טעויות של חוסר תשומת לב של טייסים, נהגים, חיילים ורופאים עלולות להיות מסוכנות ממש.

"אילו רק יכולנו להעניק למחשבים ולטלפונים שלנו הבנה כלשהי של מגבלות הזיכרון והריכוז האנושיים, היה הדבר גורם להם להיראות הרבה יותר מתחשבים ומנומסים," אומר אריק הורביץ ממחלקת המחקר של מיקרוסופט. הורביץ, ורטגאל, סלקר ופיקרד הם חלק מקבוצה קטנה אך הולכת וגדלה של חוקרים המנסים ללמד מחשבים, טלפונים, מכוניות ומכשירים אחרים להתנהג פחות כמו גלמים אנוכיים ויותר כמו עמיתים מתחשבים.

כדי להשיג את המטרה הזאת, המכונות צריכות לרכוש כישורים חדשים משלושה סוגים: חישה, הבנה ותקשורת. ראשית, על המערכת לחוש או להבין היכן נמצא בעליה ומה הוא עושה. לאחר מכן עליה לשקול את חשיבות המסרים שהיא רוצה להעביר לעומת עלות ההפרעה, ולסיום היא צריכה לבחור את התזמון ואת אופן ההתערבות.

כל אחד מהכישורים הללו מהווה אתגר למדעי המחשב ומעלה בעיות של פרטיות, מורכבות ואמינות. אף על פי כן החלו מערכות מחשוב "קשובות" להיות משולבות בדגמי וולוו החדשים, וחברת IBM הציגה מערכת תקשורת בשם WebSphere שיכולה לזהות משתמש "עסוק". מאז שנת 2003 עורכת מיקרוסופט בדיקות פנימיות למערכת מתוחכמת הרבה יותר. ייתכן שבתוך כמה שנים יוכלו חברות להציע לכל עובדי המשרד שלהן גרסה של תוכנת "פקיד הקבלה האישי", תוכנה שכיום רק מנהלים בכירים נהנים ממנה.

אך אם תגיע הצעה לתוכנה כזאת אל תיבת הדואר שלך קרא היטב את האותיות הקטנות לפני שאתה חותם על קבלתה. מערכת קשובה, מעצם הגדרתה, תתבונן בך כל הזמן. ובסופו של דבר המחשב המתחשב יכול לדעת על הרגלי העבודה שלך יותר משאתה יודע עליהם בעצמך.