"מח"ש מעבירה מסר של סלחנות לאלימות"

דו"ח מבקר המדינה, אשר מוגש היום (ד') על ידי השופט אליעזר גולדברג, חושף נתונים בלתי מחמיאים באשר להתנהלותה של המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, האמונה על טיפול בתלונות על אלימות של שוטרים והתנהגות לא-נאותה שלהם.

מהדו"ח עולה כי מרבית התיקים שנחקרו במח"ש בשנים 2002-2003 נסגרו מחוסר ראיות ורק מעטים מהם הבשילו לידי העמדת שוטר לדין פלילי או משמעתי. אף שלא בכל התיקים שנסגרו נשלל החשש כי מדובר בשימוש בכוח שלא כדין, המשטרה אינה בודקת כלל האם יש מקום לנקוט באמצעים פיקודיים ומנהליים. "יש בכך כדי לפגוע ביכולת המשטרה לגבש כלים להתמודדות מערכתית עם התופעה של אלימות שוטרים, ולהעביר מסר של סלחנות כלפי תופעה זו", נקבע בדו"ח. 

בניגוד לנדרש - לא מדווחים למשטרה על פתיחת חקירה

מדו"ח המבקר עולה כי מח"ש אינה נוהגת לדווח על פתיחת חקירה בעניינו של איש משטרה בחשד שעבר עבירה, חרף העובדה שעליה להודיע על כך לגורמי המשטרה השונים. ב–48 אחוז מהתיקים שבעניינם נערכה חקירה וזהות השוטרים החשודים הייתה ידועה, לא דיווחה מח"ש למשטרה ובחלק גדול מהתיקים עשתה זאת רק בסיומה. הסיבה לחוסר הדיווח הייתה "שיקולים מקצועיים", מבלי לפרט מה טיב השיקולים הללו.

בדו"ח המבקר נכתב כי ברוב התיקים, שבהם מח"ש לא דיווחה למשטרה על פתיחה בחקירה, לא נמצא תיעוד שלימד על קיום שיקולים מקצועיים שבגינם נמנע הדיווח.

בחמישה מתוך 22 תיקים שנדגמו על ידי המבקר, אשר בהן חקרה מח"ש תלונות אך לא דיווחה על פתיחה בחקירה, נמצא כי שוטרים קודמו בדרגה במהלך תקופת החקירה. "לדעת משרד מבקר המדינה, אי-דיווח על פתיחה בחקירה שכתוצאה ממנו מקודמים בדרגה שוטרים שנחשדו בשימוש בכוח שלא-כדין - יש בו משום מסר כפול לשוטרים", נכתב בדו"ח. "מחד גיסא, בעת הכשרת השוטרים ובפקודות המשטרה מובהר להם כי שימוש בכוח שלא-כדין הוא פסול. מאידך גיסא, אין כל נפקות בעניין קידומם בכך שבמח"ש עדיין מתנהלת חקירה נגדם".  

כשליש מהתיקים נגד שוטרים נגנזים

מנתוני מח"ש עולה כי בשנת 2002 התקבלו 6,355 תלונות נגד שוטרים, מהן 3,409 על שימוש בכוח שלא-כדין. 65 אחוזים מהתלונות כלל לא נחקרו, שלושים אחוזים נחקרו ונסגרו ורק שלושה אחוזים הגיעו לכדי דין משמעתי. התלונות שהגיעו לדין פלילי מהוות שני אחוזים בלבד סך התלונות.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה ציינה מח"ש כי לכל מתלונן נתונה זכות לערער בפני היועץ המשפטי לממשלה על ההחלטה לגנוז את תלונתו. בנוסף – מח"ש היא רשות חוקרת במישור הפלילי ובשל מגבלות משאבים עליה להקצות את משאביה לביצוע חקירות שבכוחן להביא לגיבוש ראיות באופן שיספיק להליך הפלילי. אם המתלונן אינו משתף פעולה, או שמדובר בתלונה על שימוש בכוח מזערי, אין אפשרות למצות את החקירה.

מבקר המדינה מבהיר כי בנוסף לטיפול הפרטני בשוטרים במישור הפלילי, המשמעתי או הפיקודי, נדרשת עריכת תחקיר לכל מקרה שיאתר ליקויים או כשלים בתפקוד המשטרה והשוטרים, ויצביע על דרכים לתיקון הדבר.

תגובת מח"ש: "מבקר המדינה לא בחן כלל את שיקול הדעת המקצועי של מח"ש לעניין ההחלטות ואופן סיום הטיפול בתיקים, ובממצאים המובאים בדו"ח המבקר אין משום ביקורת על תוצאות הטיפול בתיקי מח"ש, ועל החלטות המקצועיות שהתקבלו בכל אחד מתיקים אלה. הנתונים הסטטיסטיים המופיעים בדו"ח הובאו על ידו רק בכדי להמחיש את ממצא הביקורת המרכזי, לפיו ישנם מקרים של תלונות על שוטרים אשר אינם מטופלים כראוי, לדעת המבקר, במישור הפיקודי והמשמעתי במשטרת ישראל, ואין בכך משום ביקורת כלשהי ביחס לתוצאות הטיפול של מח"ש בפניות המתקבלות אצלה.

"חלקן האחר של התלונות שאינן נחקרות, מאות פניות מידי שנה, בייחוד בתחום השימוש בכח, נגנזות לאחר שהמתלוננים, לכאורה, אינם משתפים פעולה בחקירת מח"ש. במאות מקרים אלו מדובר במתלוננים אשר בעת שנחקרו במשטרה כחשודים בביצוע עבירות שונות, העלו טענות שונות כנגד השוטרים. חומר זה מועבר למח"ש במסגרת נהלי שיתוף הפעולה בין מח"ש לבין המשטרה, ומח"ש יוזמת פניות חוזרות ונשנות למתלוננים אלה, על מנת למצות את החקירה, אולם כאמור, במקרים רבים, איננו זוכים לשיתוף פעולה שבהיעדרו, לא ניתן לקדם את החקירה ועל כן פניות אלה נגנזות.

"מח"ש הינה רשות חקירה במישור הפלילי, ועל-פי חוק, מוגבלות סמכויותיה לחקירה חשדות לביצוען של עבירות פליליות בלבד, שבביצוען חשודים שוטרים. מח"ש אינה מוסמכת כלל לבחון נושאים שאינם בגדר עבירות פליליות, כגון התנהגותם של שוטרים, ליקויים מקצועיים בביצוע תפקידם והיבטים מקצועיים ופיקודיים אחרים".