הר הפוג'י בידינו

בסוף השבוע האחרון הונף דגל ישראל על פסגת הפוג'י, ההר הגבוה ביפן ואייקון לאומי בפני עצמו. שגריר ישראל ביפן, אלי כהן, ורעייתו צביה, טיפסו את כל הדרך וקנחו, טרם הירידה, בהנפת דגל מלאת גאווה.

"יצאנו בשש בבוקר והשתדלנו לא ללכת מהר מדי", מספר כהן ומזכיר ש"זה מאוד חשוב לעצור ולעשות מדי פעם הפסקות, על מנת להתרגל לחמצן שהולך ומדלדל". בניגוד ליפנים רבים, שמעדיפים לטפס כל הלילה ולהגיע לפסגה עם הזריחה, בחר השגריר לטפס כשמונה שעות במשך היום "על מנת ליהנות מהנוף". 

כהן, הנושא באמתחתו רקורד של טיפוס על הרי ההימליה בבהוטן, במסגרת משלחת חיפוש שיצאה לאתר את עקבותיו של התרמילאי ניב כורך ז"ל, אומר שבהשוואה לטיפוס בהימליה הפוג'י הוא "כסף קטן". ובאמת, הפוג'י הוא אחד היעדים התיירותיים החשובים והמפורסמים ביותר ביפן, וכל יפני ממוצע יעלה אותו, כולל תלמידי בית ספר, ויקנח, אם אפשר, בטבילה באונסן, מעיינות חמים טבעיים שסביבת ההר משופעת בהם.

פוג'י סאן

הפוג'י מתקרא על ידי היפנים "פוג'י סאן", אבל הכוונה אינה ל"מר פוג'י", כמו שזרים רבים נוטים לחשוב. "סאן" הוא ההיגוי הסיני לסימן היפני למילה הר (המבוטאת במקור "יאמה"). הפוג'י מתנשא לגובה של 3,776 מטרים, אבל מעמדו הרם הושג לא רק בזכות היותו ההר הגבוה ביותר ביפן, אלא בעיקר בגלל צורתו החרוטית הסימטרית והמושלמת. 

ההר הוולקני התפרץ לאחרונה בשנת 1707, ואת כיפת השלג שלו מכסים כמעט תמיד עננים. 

אגב, עד סוף המאה שעברה חל איסור על נשים לטפס על ההר, בשל האמונה כי ביופין יעוררו את קנאתה וזעמה של האלה השוכנת בסביבה. את סגידתם להר מבטאים היפנים לאורך מאות שנים בכל תחומי האמנות. יפנים רבים הנוסעים ברכבת המהירה (שינקאנסן) יטרחו להתעורר משנתם למשמע הכרוז המודיע בחגיגיות "פוג'י סאן", יביטו בהדרת כבוד אל עבר ההר, ויחזרו לתנומתם.

מסלול הטיול המקובל אל פסגת ההר יוצא לדרכו מהתחנה החמישית בהר, בגובה של כ-2,200 מטר מעל פני הים. החודשים המומלצים לטיפוס על הפוג'י הם חודשי הקיץ, יולי ואוגוסט, וזה בעיקר מפני שהקור בפסגה בלתי נסבל בכל זמן אחר. בני משפחת יהודה, ישראלים שבחרו לנסות לטפס עליו בסוף ספטמבר, מודים שבפעם הבאה הם יעקבו אחר לוחות הזמנים היפניים המקובלים.

פתגם יפני ידוע אומר שאדם חכם יטפס על הפוג'י פעם אחת בימי חייו ואילו אדם טיפש יעשה זאת פעמיים. תחשבו על זה.