נפגעי הטרור משתקים את פעילות הרשות בארה"ב

תביעה של נפגעי טרור מישראל המתקיימת בימים אלה בארה"ב הביאה להקפאה מוחלטת של נכסי הרשות הפלסטינית בארה"ב. בין הנכסים המוקפאים: השקעות בקרנות בסך 1.3 מיליארד דולר שנועדו למימון את הפיתוח הכלכלי הפלסטיני ואת הפעלת משרדי הרשות בוושינגטון. כמו כן הוקפאו 30 מיליון דולרים מכספי הרשות  בוושינגטון ובניו-יורק ונעשה ניסיון למכור את בניין נציגות האו"ם של אש"ף בניו-יורק.

בני הזוג ירון ואפרת אונגר נרצחו בשנת 1996 בפיגוע ירי ליד בית שמש. מחבלים ירו לעבר רכבם כשהיו בדרכם לביתם בקריית ארבע מחתונה בקיבוץ חפץ חיים. אפרת הייתה אז בהריון. אחד מילדיהם, ישי שהיה אז בן 9 חודשים, יצא ללא פגע. שני ילדיהם הועברו בעקבות הרצח לבית סבם וסבתם, אורי ויהודית דסברג, הוריה של אפרת.

פרקליט המשפחה הצליח באחרונה להשיג צו של בית המשפט להקפאת כל נכסי הרשות הפלסטינית בארה"ב. זאת בעקבות פסיקת בית משפט ברוד איילנד, שפסק פיצוי של 116 מיליון דולר לשארי בני הזוג אונגר. עורך הדין, דיוויד סטרכמן, פועל על מנת לנסות ולאלץ את הרשות הפלסטינית לשלם את הסכום עליו הורה בית המשפט אבל הרשות חוששת מפני הסדר עם המשפחה כיוון שזה עלול לחשוף אותה לתביעות אזרחיות נוספות. לפחות עוד ארבע תביעות דומות בגובה מיליוני דולרים תלויות ועומדות בבתי משפט אמריקנים.

עורך הדין סטרכמן, השוהה בישראל, אמר ל"בוסטון גלוב": הרשות הפלסטינית צריכה לשלם את סכום הפיצויים שנקבע כדי להפגין את רצינותה.

הפלסטינים ביקשו מרייס: עזרי לנו

ירון אונגר ז"ל נולד בברוקלין, ניו-יורק. מכיוון שנולד על אדמת ארצות הברית מאפשר למשפחה חוק נגד הטרור משנת 1991 לתבוע ארגונים זרים בבית משפט אזרחי. הנתבעים במשפט, שנפתח בשנת 2000, היו הרשות הפלסטינית, אש"ף, החמאס ויאסר ערפאת באופן אישי. התביעה טענה שמחבלי החמאס לבשו מדים של הרשות בשעה שריססו בקליעים את המכונית הנוסעת של בני הזוג אונגר.

עורך דינו של ערפאת, רמזי קלארק, היה בעבר שר המשפטים האמריקני. הוא טען שהרשות היא מדינה עצמאית והיא ראויה להיות משוחררת מתביעה כזו נגד ארגונים זרים. הטקטיקה המשפטית של קלארק נכשלה ובשנת 2004 פסק בית המשפט ברוד איילנד ש"פלסטין אינה מדינה" ושהנאשמים חייבים לקרובי בני הזוג אונגר 116 מיליון דולר. עתירה לבית המשפט הפדרלי לערעורים נדחתה בחודש מרס.

מאז פועל עורך הדין סטרכמן לשים יד על כל הנכסים הפלסטינים בארה"ב. זאת בניסיון לכפות על הרשות לשלם את הפיצוי שפסק בית המשפט. הדבר מאלץ את הפלסטינים לעצור כל העברת כספים דרך ארה"ב ומשתק את פעילות הנציגות הפלסטינית בוושינגטון. עובדי המשרד, למשל, לא קיבלו משכורות זה שלושה חודשים.

בעקבות צו אחר של בית משפט הפסיק "הבנק של ניו-יורק", בו מחזיקה הרשות הפלסטינית חשבון, להעביר כספים לנציגויות הפלסטיניות בניו יורק, סין, אוקראינה, בולגריה, גינאה, אינדונזיה, פקיסטן, חוף השנהב, נורווגיה וקולומביה. צו בית המשפט עשוי לטרפד העברת כספים של חברות אמריקניות לסיוע להקמת עסקים בעזה.

ההליכים המשפטים פוגעים קשות ביכולת התפקוד של הפלסטינים, אם כי הם אינם מפריעים בשלב זה לממשל האמריקני להעביר סיוע ישירות לרשות. פסיקת בית המשפט ברוד איילנד מ-2004 מסבכת את מאמצי הרשות לבצע מהלכים כלכליים בעזה בעקבות ההתנתקות.

העיתון "בוסטון גלוב" מדווח כי שר האוצר הפלסטיני, סלאם פיאד, פנה באחרונה אל מזכירת המדינה קונדוליזה רייס, וביקש את עזרתה. בממשל שוררת מבוכה בעקבות הבקשה. הפרדת הרשויות מונעת ממנה להתיר את הסבך. ביומיים האחרונים מופנות שאלות בנושא לדובר מחלקת המדינה, שון מקורמק, וזה מתפתל בתשובותיו. "אנחנו מודעים לתביעה המשפטית ול-116 מיליון דולר פיצויים שנפסקו בעקבותיה. אנחנו לא צד בתביעה לא יהיה זה הולם שאגיב. אנחנו מבינים שיש אפשרות של ערעור".